פסוק א:וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי. כָּל מַה שֶּׁבַּפָּסוּק לְפִי פְּשׁוּטוֹ: מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לוֹ מִן הַקְּדָשׁוֹת שֶׁהִקְדִּישׁ דָּוִד, כְּדִכְתִיב לְמַעְלָה ״גַּם אוֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַה׳ עִם הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר נָשָׂא מִכָּל הַגּוֹיִם וְגוֹ׳״ (דברי הימים א יח:יא), וּמַה שֶׁהוֹתִיר לוֹ נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (פסיקתא רבתי ו): יֵשׁ מֵחֲכָמִים אוֹמְרִים, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב, וְשֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים: קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ, שֶׁלָּקְחָה נִקְמָתָהּ מִן הַבַּיִת הַזֶּה שֶׁנִּבְנָה מִן הַגְּזֵילוֹת וַחֲמָסִים שֶׁגָּזַל דָּוִד מִבָּתֵּי עֲבוֹדַת כוֹכָבִים שֶׁלָּהּ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ אָמַר (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; צָרִיךְ לוֹמַר:) שְׁלֹמֹה: רָעָב הָיָה בִּימֵי דָוִד (אָבִי) שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחַר שָׁנָה (שמואל ב כא:א), וְהָיָה לוֹ לְבַזְבֵּז הַהֶקְדֵּשׁוֹת הַלָּלוּ לְהַחֲיוֹת בָּהֶן עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי מֵבִיא סִיּוּעַ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל הַהֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁדָּוִד הִקְדִּישׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה (שם), לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן עָשָׂה שְׁלֹמֹה דָּבָר פְּלוֹנִי זֶה. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בַּנְּחֹשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמִטִּבְחַת וּמִכּוּן עָרֵי הֲדַדְעֶזֶר לָקַח דָּוִד נְחֹשֶׁת רַבָּה מְאֹד בָּהּ עָשָׂה שְׁלֹמֹה אֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת וְגוֹ׳״ (דברי הימים א יח:ח), אֲבָל מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֵהֶן שׁוּם דָּבָר – מִכְּלָל שֶׁלֹּא עָשָׂה. וְזֶהוּ שֶׁאֵין כְּתִיב כָּאן שׁוּם נְחֹשֶׁת, כִּי אִם כֶּסֶף וְזָהָב. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ: נִרְאֶה לִי: מַה שֶּׁלֹּא אָמַר נְחֹשֶׁת, לְפִי שֶׁהַנְּחֹשֶׁת בְּזוֹל, וְאֵינוֹ רָאוּי וְכַדַּי וְהָגוּן לְהָבִיא נְחֹשֶׁת בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה׳:
פסוק ב:אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. נָהַג בְּמִדַּת חָכְמָה, שֶׁהִקְהִיל הַזְּקֵנִים וְלֹא הַבַּחוּרִים, יוֹתֵר מִדָּוִד שֶׁהִקְהִיל הוּא אַף הַבַּחוּרִים, כְּדִכְתִיב ״וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל... יִשְׂרָאֵל... יְרוּשָׁלִָם וְגוֹ׳״ (דברי הימים א כח:א):
פסוק ג:בֶּחָג. הוּא חַג הַסֻּכּוֹת:
פסוק ה:אֶת אֹהֶל מוֹעֵד. שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, גְּנָזוֹ שְׁלֹמֹה בְּבֵית אוֹצְרוֹת הָאֱלֹהִים עִם שְׁאָר כֵּלִים וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (תוספתא סוטה יג:א), שֶׁנִּגְנְזוּ:
פסוק ה:וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל. אֲשֶׁר נָתַן (ס״א נָטַע) דָּוִד לָאָרוֹן:
פסוק ה:הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. פִּתְרוֹנוֹ מוּסָב לְמַעְלָה, שֶׁאָמַר וַיִּשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן, וּמְפָרֵשׁ מִי הָיוּ אוֹתָם הַלְוִיִּם שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לְמַעְלָה: הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. שֶׁאַף הַכֹּהֲנִים מִבְּנֵי לֵוִי הֵם, וְלֹא לְוִיִּם מַמָּשׁ הָיוּ, וְכֵן כָּתוּב בַּמְּלָכִים ״וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן״ (מלכים א ח:ג); וְגַם הַכֵּלִים וְאֹהֶל מוֹעֵד הֶעֱלוּ עִמָּהֶם הַלְוִיִּם כְּמִשְׁפָּטָם:
פסוק ח:וַיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם עַל מְקוֹם הָאָרוֹן. בְּמָקוֹם שֶׁהָאָרוֹן עוֹמֵד שָׁם, לְפִיכָךְ: וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים עַל הָאָרוֹן:
פסוק ח:וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. לְמַעְלָה לָאָרוֹן כָּךְ הָיוּ עוֹמְדִים הַבַּדִּים, וְנִמְשְׁכוּ כָּל כָּךְ לַחוּץ כְּלַפֵּי מִזְרָח, שֶׁהָיָה יָכוֹל הָאָרוֹן לַעֲמוֹד תַּחַת הַכְּרוּבִים מַמָּשׁ בְּלֹא עִכּוּב הַבַּדִּים, וּלְפִיכָךְ: וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים עַל הָאָרוֹן. וְגַם אֶת הַבַּדִּים כִּסּוּ קְצָת אֵצֶל הָאָרוֹן וְלֹא כֻּלָּם שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים עַד הַמִּזְרָח. וְאֵינְךָ יָכוֹל לְפָרֵשׁ שֶׁכִּסּוּ הַכְּרוּבִים עַל כָּל הַבַּדִּים, וְגַם מִשּׁוּם דָּבָר זֶה וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הָאָרוֹן עַל פְּנֵי הַדְּבִיר, שֶׁאִם לֹא כֵן, אֶלָּא כְּאֶחָד מִדָּה אַחַת הָיוּ מוֹשְׁכִין זֶה מִזֶּה, וַהֲלֹא הַבַּדִּים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה עֲדַיִן הֵם הָיוּ שָׁם, וְהֵם עוֹמְדִים בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁלֹּא הָיָה כִּי אִם עֶשֶׂר, וְזֶה הָיָה עֶשְׂרִים, וְהָיָה מַגִּיעַ מִקִּיר אֶל קִיר. וְהַכְּרוּבִים שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר אַף בָּהֶם ״פּוֹרְשִׂים״ וְ״סֹכְכִים״ (שמות לז:ט), אֵין צָרִיךְ לָזוּז כְּלָל מִן הַבַּדִּים מִמְּקוֹמָם, שֶׁהֲרֵי הַכְּרוּבִים שֶׁל מֹשֶׁה עוֹמְדִים הָיוּ לְמַעְלָה לָאָרוֹן עַל הַכַּפֹּרֶת, וּכְרוּבִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, אוֹתָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם בַּקַּרְקַע, וְאַף עַל פִּי כֵן אוֹתָן שֶׁל מֹשֶׁה עֲדַיִן הָיוּ אֲדוּקִין עַל הַכַּפֹּרֶת. כָּךְ פֵּרֵשׁ רַבִּי נָתָן. (וְרַבִּי פֵּרֵשׁ:) הַכֹּהֲנִים רָצוּ לְהַכְנִיס הָאָרוֹן עִם בַּדָּיו בַּדְּבִיר, וְלֹא הִסְפִּיקוּ, כִּי הֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית ה׳, וְלֹא יָכְלוּ לְהָבִיא אֶת הַכְּרוּבִים עַד כּוֹתֶל מַעֲרָבִי מַמָּשׁ, וְעַל כֵּן הָיוּ בּוֹלְטִים בַּפָּרֹכֶת. אַךְ קָשֶׁה לִי, דִּכְתִיב וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים וְאַחַר כֵּן מָלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת בֵּית... אֱלֹהִים. (וְרַבִּי יוֹסֵף זַצַ״ל פֵּרֵשׁ:) וַיִּתְאָרְכוּ לֹא נֶאֱמַר, דְּמַשְׁמַע וַיִּתְאָרְכוּ הֵן עַצְמָן, אֶלָּא וַיַּאֲרִיכוּ, דְּמַשְׁמַע אֲחֵרִים מַאֲרִיכִין אוֹתָם. וּמְפָרֵשׁ: הָאוּמָּנִין הֶאֱרִיכוּ הַבַּדִּים עַד לְעֶשְׂרִים, וְהָיוּ נוֹגְעִין שְׁתֵּי קְצוֹתָם לְכוֹתֶל מִזְרָחִי וּשְׁתֵּי קְצוֹתָם לְכוֹתֶל מַעֲרָבִי. וְתֵימָא יֵשׁ: וְהֵיאַךְ יָכוֹל לִפְרֹשׂ כַּנְפֵיהֶם וּלְכַסּוֹת הָאָרוֹן שֶׁהָיָה עֶשֶׂר אַמּוֹת מֵהֶן?!
פסוק יא:וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ. מִיָּד הָיָה לוֹ לִסְמוֹךְ וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית ה׳, אֶלָּא שֶׁמַּפְסִיק בֵּינְתַּיִם; וְכֵן בִּמְלָכִים ״וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית ה׳״ (מלכים א ח:י):
פסוק יא:כִּי כָל הַכֹּהֲנִים הַנִּמְצְאִים הִתְקַדָּשׁוּ. לְדָבָר זֶה:
פסוק יא:אֵין לִשְׁמוֹר לְמַחְלְקוֹת. עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁל לְוִיִּם וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁל כֹּהֲנִים, אֶלָּא כָּל הַנִּמְצְאִים הִתְקַדָּשׁוּ:
פסוק יג:וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים. פִּתְרוֹן: וַיִּהְיוּ אֲחוּדִים יַחַד הַמְחַצְּרִים כֻּלָּם יַחַד. וּמִמָּה הָיוּ אֲחוּדִים? לְדָבָר זֶה: לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד כְּאֶחָד, לְהַלֵּל וּלְהוֹדוֹת לַה׳:
