פסוק א:אָז אָמַר שְׁלֹמֹה. הוֹאִיל וְהַבַּיִת מָלֵא עָשָׁן, עַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בּוֹ בָּעֲרָפֶל, כִּי כֵן דַּרְכּוֹ, דִּכְתִיב ״וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים״ (שמות כ:יח); וַדַּאי שֶׁרְצוֹנוֹ לְהִתְעַכֵּב בּוֹ. וּבְסִפְרֵי פֵּרֵשׁ (מכילתא בא פסחא יב): אָז אָמַר שְׁלֹמֹה. כְּשֶׁרָאָה הֶעָנָן אָמַר: עַתָּה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הִבְטִיחַ לָבוֹא וְלִשְׁכֹּן בּוֹ מִתּוֹךְ עָנָן וַעֲרָפֶל; וְהֵיכָן אָמַר: ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת״ (ויקרא טז:ב):
פסוק ב:בֵּית זְבוּל. מָדוֹר:
פסוק ב:לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. שֶׁמִּשֶּׁנִּבְחֲרָה לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת:
פסוק ג:וַיְבָרֶךְ אֶת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל. בְּרָכָה הָאֲמוּרָה בְּסוֹף הָעִנְיָן (להלן פסוק יד ואילך):
פסוק ד:אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו. שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּן שֶׁיִּבְנֶה לוֹ בַּיִת:
פסוק ד:מִלֵּא. קִיֵּם דְּבָרוֹ הַטּוֹב:
פסוק ה:מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי. שֶׁאַף זֶה דִּבַּרְתָּ אֶל אָבִי:
פסוק ו:וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם. מוּסָב עַל לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר:
פסוק ו:וָאֶבְחַר בְּדָוִיד. מוּסָב עַל וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ:
פסוק ח:הֱטִיבוֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ. כְּלוֹמַר: גַּם אֲנִי בּוֹחֵר בַּבַּיִת אֲשֶׁר עָלָה בְלִבְּךָ לִבְנוֹתוֹ, לְשַׁכֵּן שְׁמִי שָׁם; כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (לעיל, ו):
פסוק יב:וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו. הָיָה לוֹ לוֹמַר כָּךְ: וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳, אֶלָּא שֶׁמַּפְסִיק בֵּינְתַיִם לְהוֹדִיעַ עַל מָה עָמַד, וְכֵן בִּמְלָכִים (מלכים א ח:כב) ״וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמֶר״:
פסוק יג:כִּי עָשָׂה שְׁלֹמֹה. מוּסָב עַל נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר: הֵיאַךְ הָיָה גָּבוֹהַּ מִכּוּלָּם לְהַשְׁמִיעַ דְּבָרָיו:
פסוק יג:וַיַּעֲמֹד עָלָיו. וְעַתָּה יְכוֹלִין לִרְאוֹתוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם שֶׁמַּפְסִיק הָעִנְיָן, צָרִיךְ לוֹמַר כְּבָרִאשׁוֹנָה: נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכֵן וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיְמָה:
פסוק יד:אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים. מִמָּה שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, שֶׁאַתָּה גּוֹזֵר מִן הַשָּׁמַיִם לָתֵת לְאוֹהֲבֶיךָ, אַתָּה מַצְנִיעוֹ וְגוֹנֵז הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְקַיֵּם הַבְטָחָתְךָ בָּאָרֶץ:
פסוק יד:הַהוֹלְכִים לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁהָלַךְ דָּוִד אָבִי; וְזֶה אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָוִד – בִּלְשׁוֹן אֲמָנַת הַבְטָחָה:
פסוק יח:כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ. לְשׁוֹן תְּמִיהָּ: וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּאֲמִין אָדָם שֶׁיֵּשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ! כִּי שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳, אֶלָּא מֵחֲמַת חֶסֶד שֶׁגָּמַלְתָּ לְדָוִד אָבִי, צִמְצַמְתָּ שְׁכִינָתְךָ:
פסוק יח:אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. וְלָמָּה בְּנִיתִיו? לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנוֹת הוּא אֶל תְּפִלָּתֵינוּ:
פסוק יט:לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה. זוֹ צְעָקָה, כְּמוֹ ״וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה״ (מלכים א כב:לו). וְעַל כָּרְחֲךָ: עַל צַעֲקָתָם שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁהוּא נָס מִפְּנֵי צָרָתוֹ, אַל יִתְפַּלֵּל אֶלָּא בִּצְעָקָתוֹ בְּסֵתֶר. כָּךְ חִבּוּר הַמִּקְרָאוֹת, וְסוֹף הָעִנְיָן מוֹכִיחַ, שֶׁאָמַר: וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ – לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא בְּנָאוֹ אֶלָּא לְדַעַת כֵּן, לְהוֹרִיד בּוֹ שְׁכִינָה, כְּדֵי שֶׁיֵּשֵׁב עַל הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶל הַתְּפִלּוֹת שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בּוֹ:
פסוק כ:לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת. בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ:
פסוק כב:אִם יֶחֱטָא אִישׁ. מִקְרָא זֶה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל הַמְחַיֵּב חֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה: אִם בֶּאֱמֶת הוּא מַשְׁבִּיעוֹ, וְהַנִּשְׁבָּע נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, אַתָּה תִשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְאִם הַדִּין עִם הַנִּשְׁבָּע, שֶׁבַּעַל הַדִּין מַזְקִיקוֹ עַל שְׁבוּעָה שֶׁל חִנָּם, אַף הַמַּשְׁבִּיעוֹ קָרוּי רָשָׁע:
פסוק כג:וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק. שֶׁלֹּא לְעָנְשׁוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת הוּא נִשְׁבַּע. וְתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה מְפָרֵשׁ (תוספתא סוטה א:ג): אֶת אֲשֶׁר יֶחֱטָא – בּוֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ; וְנָשָׂא בוֹ אָלָה – וִיחַיֵּב בּוֹ אָלָה, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִים אוֹתָהּ כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ; לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ – כְּדִכְתִיב ״וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה״ (במדבר ה:יח):
פסוק כג:לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ. כְּדִכְתִיב ״וְצָבְתָה בִטְנָהּ״ (במדבר ה:כז):
פסוק כג:וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק. דִּכְתִיב ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״ (במדבר ה:כח):
פסוק כד:וְאִם יִנָּגֵף עַמְּךָ. וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁיָּדְךָ קְצָרָה מִלְּהוֹשִׁיעַ, אֶלָּא דָּבָר זֶה גּוֹרֵם: כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ:
פסוק כד:וְשָׁבוּ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ. פִּתְרוֹן: וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם (ויקרא כו:מ), וְהָאַחֲרוֹן מוֹכִיחַ: וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם:
פסוק כה:וְהַשִׁיבוֹתָם. וְהָשֵׁב אוֹתָם אֶל הָאֲדָמָה; כִּי כְּשֶׁנּוֹפְלִים וְנִגָּפִים לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם, תּוֹפְשִׂים מַה שֶּׁיְּכוֹלִים וּמְבִיאִים אוֹתָם בְּשִׁבְיָה אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת:
פסוק כו:בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם. כְּדִכְתִיב ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר״ (דברים יא:יז):
פסוק כז:כִּי תוֹרֵם אֶל הַדֶּרֶךְ. כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ כְּשֶׁהָיָה רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים (שמואל ב כא:א), וְהוֹרֵיתָ וְאָמַרְתָּ לָהֶם: ״אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים״ (שמואל ב כא:ב), כְּמוֹ כֵן תּוֹרֵם אֵיזֶה חֵטְא גּוֹרֵם לָהֶם עַל מָה נֶעֶצְרוּ הַשָּׁמַיִם:
פסוק כח:כָּל נֶגַע. פִּתְרוֹן: הֲרֵי זָכַרְתִּי לְךָ דֶּבֶר, שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, נְגִיפָה, אַף בַּעֲצִירַת גְּשָׁמִים, וּמָה עוֹד לְהַרְבּוֹת? אֶלָּא כָּל נֶגַע וְכָל מַחֲלָה כִּי יִהְיֶה וְהִתְפַּלֵּל:
פסוק כט:וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמַר: כָּל תְּפִלָּה וְכָל תְּחִנָּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִתְחַנֵּן עַל זֹאת מִכָּל אֶחָד הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
פסוק כט:אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעוֹ. כְּלוֹמַר: אִם יִתְפַּלֵּל עַל נִגְעוֹ וְעַל מַכְאֹבוֹ לַהֲסִירוֹ מִמֶּנּוּ:
פסוק ל:וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו וְגוֹ׳. לָרָשָׁע כְּרִשְׁעָתוֹ וְלַצַּדִּיק כְּצִדְקָתוֹ (דברים ז:י); שֶׁאִם לֹא יְשַׁלֵּם לָרָשָׁע כְּפִי רוֹעַ מַעַלְלֵיו, יַטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְיֹאמַר: ״אֵין אֱלֹהִים״ (תהלים יד:א) (אָז) יוֹדֵעַ לְבָבוֹ וְיִהְיֶה חִלּוּל הַשֵּׁם; כְּמוֹ כֵן תַּעֲשֶׂה לַצַּדִּיק כְּצִדְקָתוֹ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ:
פסוק לא:לְמַעַן יִירָאוּךָ. וְיָשׁוּב הָרָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וּלְכָךְ אֲנִי מִתְפַּלֵּל לָתֵת לוֹ לָאִישׁ ״כִּדְרָכָיו״ (ירמיה לב:יט):
פסוק לג:וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. בְּיִשְׂרָאֵל אֲנִי מִתְפַּלֵּל לָתֵת לוֹ כִּדְרָכָיו (לעיל, ל), אֲבָל לְעוֹבֵד גִּלּוּלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לְךָ. לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַכִּירִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹדְעִין שֶׁהַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, אִם אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, תּוֹלֶה בְּעַצְמוֹ בַּחֲטָאָיו וּמְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, אֲבָל הָעוֹבֵד גִּלּוּלִים קוֹרֵא תִּגָּר וְאוֹמֵר: שָׁמַעְתִּי שִׁמְעוֹ בְּכָל הָעוֹלָם, וְנִתְיַגַּעְתִּי בַּדְּרָכִים הַרְבֵּה עַד שֶׁבָּאתִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְלֹא מָצָאתִי בּוֹ מַמָּשׁ כִּשְׁאָר אֱלָהוּת; לְפִיכָךְ: וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי:
פסוק לד:דֶּרֶךְ הָעִיר. פְּנֵיהֶם לְצַד יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק לה:וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם. נִקְמָתָם בְּאוֹיְבֵיהֶם. עִנְיָן אַחֵר: צָרְכֵיהֶם; דֻּגְמָא: ״לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ״ (מלכים א ח:נט):
פסוק לח:אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ. פִּתְרוֹן: הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי כְּדֵי לְגַדֵּל שְׁמֶךָ, כִּי אָז, כְּשֶׁתְּקַבֵּל תְּפִלָּתָם, אָז יִתְפַּלְּלוּ לְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה אוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וְיִפְנוּ לְבֵיתְךָ זֶה:
פסוק לט:וְשָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתָם. וְעַל זֶה יִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ בָּעוֹלָם:
פסוק מא:וְעַתָּה קוּמָה ה׳. שֶׁלֹּא לְהִטַּלְטֵל כַּאֲשֶׁר עַד עַתָּה: מִשִּׁילֹה לְנוֹב וּמִנּוֹב לְגִבְעוֹן:
פסוק מא:אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ. שֶׁלֹּא יִטַּלְטֵל עוֹד מֵעַתָּה:
פסוק מא:עֻזֶּךָ. עַל שֵׁם כֵּן קָרוּי עֻזֶּךָ, עַל שֶׁעָשָׂה נִפְלְאוֹתָיו וַעֲזוּזוֹת בַּפְּלִשְׁתִּים; וְכֵן כְּתִיב בְּ״הוֹדוּ לַה׳״ (דברי הימים א טז:ח): ״דִּרְשׁוּ ה׳ וְעֻזּוֹ״ (דברי הימים א טז:יא). וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים (עבודה זרה כד:): ״וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת״ (שמואל א ו:יב) – מָה שִׁירָה אָמְרוּ? ״הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ״ (תהלים צח:א):
פסוק מא:יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה. מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יִטַּלְטְלוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם; כְּמוֹ ״וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו״ (ישעיהו יא:ה):
פסוק מא:וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטּוֹב. בְּרוֹב טוֹבוֹת וּמַעַשְׂרוֹת הַנִּתָּן לַלְוִיִּם בִּשְׂכַר שֶׁשּׁוֹמְרִין אֶת הָאָרוֹן וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו:
פסוק מב:אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ. מִלַּעֲשׂוֹת טוֹבָה עִמָּדִי; וְאִם לֹא לְמַעֲנִי, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ:
