פסוק א:וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה. פִּתְרוֹן: מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁנִּגְמַר כָּל הַבִּנְיָן שֶׁל בֵּית ה׳ שֶׁבַע שָׁנִים וְאֶת בֵּיתוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים (מלכים א ו:לח – ז:א):
פסוק ד:וַיִּבֶן אֶת תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר. וּבִמְלָכִים (מלכים א ט:יח) כְּתִיב ״אֶת תָּמוֹר״ וְ״תַדְמֹר״ קָרִינָן, וְזֶה שֶׁשָּׁנִינוּ בִּיבָמוֹת (טז.) אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים מִן הַתַּרְמוֹדִים. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נו:יט) בְּפָרָשַׁת עֲקֵידָה מְפָרֵשׁ, שֶׁעָזְרוּ לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְפִי שֶׁהֵמִירוּ עַצְמָם וְנִתְחַלְּפוּ לְרָעָה בַּסּוֹף, עַל כֵּן נִכְתַּב בַּמְּלָכִים ״תָּמוֹר״ לְשׁוֹן תְּמוּרָה, שֶׁהָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל חֶסֶד עָשָׂה עִמָּהֶם שְׁלֹמֹה, שֶׁבָּנָה לָהֶם כְּרַךְ תַּדְמֹר. וּמִשּׁוּם שְׁלֹמֹה לֹא נִכְתַּב כָּאן ״תָּמוֹר״ אֶלָּא תַּדְמֹר, כְּלוֹמַר: עִיר חֲשׁוּבָה; הַכֹּל לִכְבוֹד שְׁלֹמֹה, שֶׁאֵין כְּבוֹד שְׁלֹמֹה לוֹמַר כָּאן הָא בָּנָה כְּרַךְ שֶׁמָּרְדוּ בּוֹ וְקִלְקְלוּ בּוֹ; וְעַל כֵּן כָּתַב תַּדְמֹר וְלֹא ״תָּמוֹר״:
פסוק ה:עָרֵי מָצוֹר. לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עַל הַתְּחוּם, הֻצְרְכוּ חֹזֶק כָּל כָּךְ:
פסוק ט:לִמְלַאכְתּוֹ. לִמְלֶאכֶת בִּנְיָנוֹ; לָמָּה? כִּי הַגֵּרִים לִמְלַאכְתּוֹ וְלֹא אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְפִי כִּי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה אַנְשֵׁי חַיִל וְאַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו:
פסוק י:חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם. וּבִמְלָכִים ״חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת״ (מלכים א ט:כג)! אֶלָּא זֶה וָזֶה אֶחָד הוּא, שֶׁמְחַסֵּר לְשָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשָׁנָה וּמָנָה אוֹתָם שׁוּב, שֶׁהֲרֵי שָׁם כָּתוּב לְמַעְלָה ״לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים וְגוֹ׳ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים״ (מלכים א ה:ל) וְכָאן כְּתִיב לְעֵיל ״שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת״ (דברי הימים ב ב:א), נִמְצָא מַה שֶּׁחָסֵר בְּפָסוּק אֶחָד הוֹסִיף בְּפָסוּק אַחֵר. וּמְחַלְּקָם, בִּשְׁבִיל שֶׁהַשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת הַיְּתֵרִים גֵּרִים הָיוּ, וְהָיוּ מְמֻנִּים עַל אוֹתָן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרוֹדִים עַל שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סֵבֶל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר. וְאֵלּוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם הַנֶּאֱמַר כָּאן – יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ, מְמֻנִּים עַל אוֹתָם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גֵּרִים:
פסוק יא:הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִד. הִיא צִיּוֹן, שֶׁהוֹשִׁיבָהּ בְּעִיר דָּוִד כְּשֶׁלְּקָחָהּ, וְהָיְתָה שָׁם עַד כְּלוֹתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ:
פסוק יא:כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה. כָּל הָעִיר וְכָל הַבָּתִּים:
פסוק יא:אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם. לְפִי שֶׁבָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן ה׳. בָּאָה – לְשׁוֹן נְקֵבָה, דּוּגְמָא ״וַאֲרוֹן בְּרִית ה׳ נִלְקָחָה״ (שמואל א ד:יז):
פסוק יב:עַל מִזְבַּח ה׳. זֶה מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה (דברי הימים ב ד:א; ז:ז), וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה תַּחַת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁבָּנָה מֹשֶׁה (שמות לח:ל; לט:לט). וְתֵימַהּ בַּדָּבָר, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: ״וְאֶת עֹלַת כָּל עַם וְכָל דַּם עוֹלָה וְגוֹ׳ יִהְיֶה לְבַקֵּר״ (מלכים ב טז:טו), כְּלוֹמַר: מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁהָיָה שָׁם קֹדֶם לָכֵן יִהְיֶה לִי לְבַקֵּר; מִכְּלָל שֶׁהַמִּזְבֵּחַ הָיָה שֶׁל נְחֹשֶׁת:
פסוק טז:עַד הַיּוֹם מוּסַד בֵּית. מִיּוֹם הִוָּסְדוֹ עַד כְּלוֹתוֹ:
