פסוק א:לְנַסּוֹת אֶת שְׁלֹמֹה. אִם אֱמֶת מַה שֶּׁשָּׁמְעָה מֵחָכְמָתוֹ, וּבָאָה לְנַסּוֹתוֹ:
פסוק א:בְּחִידוֹת. כְּמוֹ ״אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה״ דְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יד:יב):
פסוק ב:וְלֹא נֶעְלַם דָּבָר. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁהִגִּיד לָהּ הַכֹּל, לֹא נֶעְלַם דָּבָר מִמַּה שֶּׁשָׁאֲלָה אֲשֶׁר הִגִּיד לָהּ, אָז הוֹדְתָה עַל הַשְּׁמוּעָה כִּי אֱמֶת שָׁמְעָה. וּבְתַרְגּוּם מְגִלַּת אֶסְתֵּר (תרגום שני א:ב) שָׁם כְּתוּבִים קְצָת מִן הַחִידוֹת אֲשֶׁר שְׁאָלַתּוֹ:
פסוק ד:וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ. בַּרְבּוּרִים וּמִינֵי מַעֲדַנִּים הָעוֹלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ לָרֹב (מלכים א ה:ג):
פסוק ד:וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו. שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ כְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל הַשֻּׁלְחָן. וְרוֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ תָּדִיר – לֹא הָיָה אֶחָד רַשַּׁאי לֵישֵׁב בִּמְקוֹם חֲבֵירוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו:
פסוק ד:וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַחֲזִיק בְּמַעֲמָד שֶׁלּוֹ וּבְשֵׁירוּת שֶׁלּוֹ, וְלֹא הָיָה מְשַׁנֶּה לְמָחָר:
פסוק ד:וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם. לֹא כְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם שֶׁהֵם לְבוּשִׁים הַיּוֹם לוֹבְשִׁים לְמָחָר:
פסוק ד:וּמַשְׁקָיו. רוֹב מַשְׁקָיו:
פסוק ד:וַעֲלִיָּתוֹ. מְסִלּוֹת עֲלִיּוֹתָיו אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם מִבֵּיתוֹ לְבֵית ה׳:
פסוק ד:וְלֹא הָיָה עוֹד בָּהּ רוּחַ. שֶׁהָיְתָה סְבוּרָה שֶׁאֵין חָכְמָה בְּכָל הַמַּלְכִיּוֹת כִּי אִם בְּאַרְצָהּ וּכְמוֹ חֲכָמֶיהָ; כִּי אַרְצָהּ בַּמִּזְרָח, וּלְפִיכָךְ הֵם חֲכָמִים בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין בַּמַּזָּלוֹת; כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה כ:): לְדִידַן מְכַסֵּי סִיהֲרָא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲרַב בָּבֶל. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מִכָּל חָכְמַת בְּנֵי קֶדֶם״ (מלכים א ה:י) – שֶׁהֵם הָיוּ בַּמִּזְרָח כְּדִכְתִיב ״וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם״ (בראשית יא:ב), ״וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם״ (מלכים א ה:י) שֶׁהָיוּ מְכַשְּׁפִים, חַרְטֻמִּים וְאַשָּׁפִים; וְחָכָם הָיָה בְּטַיִּיר. כָּךְ כְּתִיב בִּפְסִיקְתָּא. טַיִּיר הוּא לְשׁוֹן עֲרָבִי; וּבְוַיִּקְרָא רַבָּה בְּפֶרֶק בֶּן הַמִּצְרִי; ״כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל״ (קהלת י:כ) – זֶה עוֹרֵב וְחָכְמַת טוּיאַרִי:
פסוק ו:חֲצִי מַרְבִּית. רִבּוּי חָכְמוֹת:
פסוק י:עֲצֵי אַלְגּוּמִּים. מְפֹרָשׁ בִּפְסִיקְתָּא (פסיקתא רבתי לג) כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״אַלְמֻגִּים״ (מלכים א י:יב) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַלְגּוּמִּים! אֶלָּא אַלְגּוּמִּים שְׁמָם, וְנִקְרָא ״אַלְמֻגִּים״ לְפִי שֶׁהָיָה מִתְמוֹגֵג וְנִכְפָּף מִתּוֹךְ רְכִיכוּתוֹ. כְּמוֹ כּוֹסוֹת שֶׁהוּא נִכְפָּף מִתּוֹךְ חֲשִׁיבוּתוֹ:
פסוק יא:מְסִלּוֹת. מַדְרֵגוֹת; וּבִמְלָכִים (מלכים א י:יב) כְּתִיב ״מִסְעָד״, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לָעוֹלִין בְּדֶרֶךְ מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים (ראה רש״י למלכים א י:יב) ״מִסְעָד״ וּמְסִלָּה אֶחָד הֵם:
פסוק יא:וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים. יֵשׁ אוֹמְרִים לִבְנֵי לֵוִי הַמְשׁוֹרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר זַצַ״ל פֵּירֵשׁ: לַשָּׁרִים הַמְשׁוֹרְרִים לְטַיֵּל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ; דּוּגְמָא ״וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף״ (מלכים א ד:לב). הֵם שִׁירוֹת שֶׁל חוֹל שֶׁעָשָׂה לְשׁוֹרֵר לְפָנָיו לְטַיֵּל; וְהוּא שֶׁכָּתוּב ״וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמְרוּ כָּל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב לה:כה):
פסוק יב:מִלְּבַד אֲשֶׁר הֵבִיאָה. מִשּׁוּם כְּבוֹד מַלְכֵי יְהוּדָה כְּתִיב כָּאן, דְּמַשְׁמַע שֶׁהִיא נָתְנָה לוֹ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁנָּתַן לָהּ; וּבִמְלָכִים (מלכים א י:יג) כְּתִיב ״מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ״ – דְּבָרִים הַמְּצוּיִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵינָם מְצוּיִין בִּמְקוֹמָהּ:
פסוק יד:לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים. שֶׁהָיוּ דּוֹאֲגִים לַעֲבֹר מִמְּדִינָה לִמְּדִינָה וּמִמַּלְכוּת לְמַלְכוּת בְּלֹא תַּיָּר, וְהָיוּ נוֹתְנִים לוֹ שְׂכַר תַּיָּר:
פסוק יד:וְהַסּוֹחֲרִים מְבִיאִים. שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לוֹ עַל יְדֵי עֲלִילָה, כְּדֵי לִרְאוֹת חָכְמָתוֹ:
פסוק טו:מָאתַיִם צִנָּה. צִנָּה מַקֶּפֶת אֶת הָאָדָם מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו, הוּא שֶׁכָּתוּב ״כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ״ (תהלים ה:יג):
פסוק טו:זָהָב שָׁחוּט. זָהָב רַךְ וְנוֹחַ לְהֵרָקַע מֵרוֹב חֲשִׁיבוּתוֹ, שֶׁנִּטְוָה כְּחוּט:
פסוק טו:שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב. שֵׁשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים, וְהוּא שֵׁשׁ מָנִים, שֶׁהַזָּהָב הוּא הַדִּינָר:
פסוק טז:יַעַר הַלְּבָנוֹן. בַּיִת גָּדוֹל בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלַיִם, כִּדְמוּכַח לְקַמָּן; וְכָל אוֹתָם מָגִינִים לָקַח שִׁישַׁק (מלכים א יד:כה-כו). וּמֵרִבּוּי עֲצֵי הַלְּבָנוֹן הַגְּדוֹלִים עֲשָׂאָן, כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים ״וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי אֲרָזִים״ (מלכים א ז:ב), וְשָׁם נָתַן אוֹתָם מָגִינִים; וְהוּא שֶׁכָּתוּב ״וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא אֶל נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר״ (ישעיהו כב:ח):
פסוק יז:כִּסֵּא שֵׁן. שֵׁן שֶׁל פִּיל:
פסוק יח:וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. מַדְרֵגוֹת לַעֲלוֹת בּוֹ:
פסוק יח:וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל מְקוֹם הַשָּׁבֶת. כְּמִין מַקְלוֹת מִפֵּאָה לְפֵאָה, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, וְלִסְמוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו עֲלֵיהֶם:
פסוק יט:וּשְׁנֵים אֲרָיוֹת עוֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת. שֶׁל זָהָב. וְכָל צוּרַת הַכִּסֵּא וְצוּרַת הַחַיּוֹת שֶׁבַּכִּסֵּא מְפֹרָשׁ בְּתַרְגּוּם שֶׁל מְגִלַּת אֶסְתֵּר (תרגום שני אסתר א:ב):
פסוק כא:שֶׁנְהַבִּים. שֵׁן פִּיל וְפִיל עַצְמוֹ:
פסוק כא:וְקוֹפִים. מֵעֶ״ר קַאצֶ״ן:
פסוק כא:וְתוּכִּיִּים. טַוָּסִין:
פסוק כב:וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וגו׳. לְקַיֵּם מַה שֶׁאָמַר לוֹ: ״וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ אֶתֵּן לָךְ גַּם כָּבוֹד״ (מלכים א ג:יג):
פסוק כג:וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ וְגוֹ׳. לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: ״הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא יִהְיֶה״ (מלכים א ג:יב):
פסוק כד:וְהֵם מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ. עַל יְדֵי עֲלִילָה, שֶׁבָּאִים לִשְׁמֹעַ חָכְמָתוֹ; כִּי אֵין כָּבוֹד לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ רֵיקָם, דּוּגְמַת ״וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה׳ רֵיקָם״ (דברים טז:טז):
פסוק כד:נֵשֶׁק. כְּלֵי זַיִן:
פסוק כה:וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. מִקְצָתָם, וְעָבַר עַל ״לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים״ (דברים יז:טז):
פסוק כט:עַל דִּבְרֵי נָתָן. ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר ה׳ אֶל נָתָן וְגוֹמֵר״ (שמואל ב ז:ד) עַד ״וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ״ (שמואל ב יב:כה):
פסוק כט:וְעַל נְבוּאַת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי. שֶׁקָּרַע מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת וּנְתָנָהּ לְיָרָבְעָם (מלכים א יא:כט-לט):
פסוק ל:עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּדָוִד, שֶׁבְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וּבִירוּשָׁלַיִם שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ (שמואל ב ה:ה):
