פסוק ו:איך אתם נועצים. פי': איך אתם נועצים בעצמכם לתת לי עצה?:
פסוק ז:להעם הזה. עם ה"א הידיעה כמשפט; וברב היא חסרה להקל:
פסוק יד:לאמר אכביד את עלכם. היה לו לומר "אבי הכביד את עלכם ואני אוסיף עליו"! אלא פרושו עם הסתר דבר, וכה משפטו: אכביד עלכם כאשר הכביד אבי, ואני אוסיף עליו. או אל"ף "אכביד" במקום ה"א, והוא מקור, כמו "אברך" (בר' מא,מג), "אשכם" (יר' כה,ג), שהאל"ף בהם במקום ה"א; ופי': אבי אמ' להכביד עלכם, ואני אוסיף עליו:
פסוק טו:כי היתה נסבה מעם האלהים. ובספר מלכים: "כי היתה סבה" (מ"א יב,טו); והוא שם. וזה נפעל עומד, שהוא כתאר; רוצ' לומ' כי היתה גזרה נסבה מאת האלהים שישמע לעצת הילדים: