פסוק ב:שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם. וְלֹא יוֹתֵר, כְּדְמוֹכַח בִּמְלָכִים ״וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה״ (מלכים א טו:ט), נִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה שָׁנִים שְׁלֵמִים לֹא מָלַךְ:
פסוק ב:מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל. וּלְמַעְלָה (דברי הימים ב יא:כ) קוֹרֵא לָהּ שֵׁם אַחֵר, ״מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם״, וּבִמְלָכִים כְּתִיב כְּמוֹ כֵן ״מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם״ (מא טו:ב)! מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל הָיָה שְׁמָהּ, וְכָאן קוֹרֵא אוֹתָהּ כֵּן, לְפִי שֶׁהוּא סֵפֶר הַיַּחַס שֶׁל יְהוּדָה; וּבִמְלָכִים, שֶׁהוּא סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, קְרָאָהּ בְּשֵׁם כִּנּוּיָהּ ״מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם״; וּלְפִיכָךְ כִּנּוּ שְׁמָהּ מִשֵּׁם גָּמוּר שֶׁלָּהּ מִיכָיָהוּ – ״מַעֲכָה״, וְשֵׁם אָבִיהָ אוּרִיאֵל – ״אֲבִישָׁלוֹם״. לְפִי שֶׁעַל שֵׁם כַּלָּתָהּ נִקְרֵאת, שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת חַיִל (משלי לא:י), גְּבַרְתָּנִית, כַּכָּתוּב ״וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה״ (דברי הימים ב טו:טז); וּמִשּׁוּם כְּבוֹדָהּ שֶׁל כַּלָּתָהּ קָרְאָה לַחֲמוֹתָהּ עַל שֵׁם כַּלָּתָהּ. כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּירוּשַׁלְמִי (עבודה זרה ג:ז מב:ד). וְהַמְּסוֹרֶת הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ בְּשֵׁם רַבֵּינוּ אֶלְעָזָר, וְכֵן אָמַר לִי בְּשֵׁם אָבִיו. וְכֵן מָצָאתִי בְּפֵירוּשׁ אָבִיו: בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹסִיף וָי״ו בְּשֵׁם אִשָּׁה – זוֹ מִשּׁוּם שִׁבְחָהּ, כְּמוֹ ״עֲתַלְיָה״ (מב יא:יג) – ״וַעֲתַלְיָהוּ מוֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ״ (דברי הימים ב כב:יב), כִּי אֵשֶׁת חַיִל הָיְתָה. וְכֵן ״יְכָלְיָה״ (דברי הימים ב כו:ג) ״יְכָלְיָהוּ״ (מלכים ב טו:ב) לְפִי שֶׁהָיְתָה גְּבַרְתָּנִית, כִּי אֲמַצְיָהוּ בַּעְלָהּ נָס לָכִישָׁה (דברי הימים ב כה:כז) וַיְהִי שָׁם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה (דברי הימים ב כה:כה) עַד שֶׁמֵּת, וְהִיא שָׁפְטָה אֶת הָעָם כָּל אוֹתָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים; וְשׁוּב כְּשֶׁמֵּת, הִמְלִיכוּ אֶת בְּנוֹ עֻזִּיָּהוּ אַחֲרָיו ״בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ (דברי הימים ב כו:א):
פסוק ד:וַיָּקָם אֲבִיָּה. שֶׁהָלַךְ אֲבִיָּה לְמִלְחָמָה עַל יָרָבְעָם בְּמָחוֹז שֶׁל יָרָבְעָם בְּהַר אֶפְרָיִם:
פסוק ה:בְּרִית מֶלַח. בְּקִיּוּם וֶאֱמוּנָה, וְעַתָּה:
פסוק ו:וַיָּקָם יָרָבְעָם עֶבֶד שְׁלֹמֹה וְגוֹ׳. וְעַל זֹאת יֵשׁ בִּזָּיוֹן גָּדוֹל:
פסוק ז:וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים. רְשָׁעִים:
פסוק ז:וַיִּתְאַמְּצוּ עַל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ לֵבָב. וּלְפִי שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ שִׁפְלוּת וּכִיכוּת לֵבָב הִתְאַמְּצוּ עָלָיו:
פסוק ז:נַעַר. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה כְּשֶׁמָּלַךְ, קוֹרֵהוּ נַעַר; וּפֵירֵשׁ (דברי הימים א כב:ה) עַל שְׁלֹמֹה:
פסוק ט:כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כָּל.אַרְבָּעִים וְאַחַת הָרוֹצֶה לָבוֹא וּלְמַלֵּא יָדוֹ וְלִהְיוֹת כֹּהֵן לְעֵגֶל זָהָב, יָבִיא עִמּוֹ פַּר בֶּן בָּקָר וְאֵילִים שִׁבְעָה וִיקַבְּלוּהוּ:
פסוק ט:וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים. לְמַלֵּא יָדוֹאַרְבָּעִים וְאַחַת לְהַבְדִּיל בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה; דֻּגְמָא: ״לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם״ (שמות כט:כט):
פסוק י:וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת. כְּלוֹמַר: בִּמְלַאכְתָּם, זֶה לְשִׁיר וְזֶה לְשׁוֹעֵר, כָּל אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ כַּאֲשֶׁר הֵכִין דָּוִד (דברי הימים א כד-כח):
פסוק כ:וְלֹא עָצַר כֹּחַ וְגוֹ׳ וַיִּגְּפֵהוּ ה׳. לְיָרָבְעָם:
פסוק כ:וַיָּמֹת. לֹא שֶׁמֵּת מִיָּד, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְחָסֵר בַּעֲבוּר הַמִּלְחָמוֹת; וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה עג:ה) מְפֹרָשׁ: וַיִּגְּפֵהוּ ה׳ לַאֲבִיָּה:
