פסוק ג:וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת. עַד שֶׁבָּאתָ אַתָּה:
פסוק ג:וּלְלֹא כֹהֵן מוֹרֶה. שֶׁאֵין מִי שֶׁשּׁוֹאֵל לָהֶם שׁוּם דְּבַר תּוֹרָה, מִשּׁוּם הָכִי לֹא יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים:
פסוק ד:וַיָּשָׁב בַּצַּר לוֹ עַל ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כְּלוֹמַר: עַתָּה כְּשֶׁבָּאת צָרָה לָהֶם, בִּקְּשׁוּ עַל ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַקְשֻׁהוּ, לְפִיכָךְ וַיִּמָּצֵא לָהֶם הַמָּצוּי, וְהוֹשִׁיעֲכֶם בְּכָל אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם:
פסוק ה:וּבָעִתִּים הָהֵם אֵין שָׁלוֹם. בְּאוֹתָן הַיָּמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא וְגוֹ׳, בִּרְחַבְעָם כְּתִיב עָלָיו ״עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלַיִם כִּי מָעֲלוּ בַּה׳״ (דברי הימים ב יב:ב) וְכָל הַפָּרָשָׁה, וְאַף לַאֲבִיָּה הָיוּ מְהוּמוֹת רַבּוֹת (דברי הימים ב יג:ב):
פסוק ו:וְכֻתְּתוּ גוֹי בְּגוֹי. דֻּגְמָא: ״וַיַּכְּתוּם״ (במדבר יד:מה):
פסוק ז:וְאַתֶּם חִזְקוּ. לִדְרוֹשׁ בֵּאלֹהִים:
פסוק יא:וַיִּזְבְּחוּ לַה׳ בַּיּוֹם הַהוּא מִן הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ. פִּתְרוֹן: וּמִן הַשָּׁלָל שֶׁהֵבִיאוּ זָבְחוּ בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים שֶׁשָּׁבוּ, וּמִמֶּנּוּ הֵבִיאוּ; כְּדִלְמַעְלָה ״וְגַם אָהֳלֵי מִקְנֶה הֵבִיאוּ וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב״ וְגוֹמֵר (דברי הימים ב יד:יד). דָּבָר אַחֵר: נִרְאֶה לִי: וַיִּזְבְּחוּ לַה׳ בַּיּוֹם הַהוּא שֶׁנִּצְּחוּ וּבָאוּ בְשָׁלוֹם בִּירוּשָׁלַיִם; מִן הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ, כְּלוֹמַר: מִן הַשָּׁלָל אֲשֶׁר הֵבִיאוּ, הֵבִיאוּ בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים:
פסוק טז:וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה. לְפִי שֶׁעָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת (עבודה זרה מד.): מַפְלִיא לֵיצָנוּתָא, זִכְרוּת עָשְׂתָה לוֹ לַצֶּלֶם וְהָיְתָה נִבְעֶלֶת לוֹ:
פסוק יז:וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ. בָּמוֹת יָחִיד שֶׁהוּרְגְּלוּ לְהַקְרִיב עֲלֵיהֶם לַשָּׁמַיִם מִשֶּׁחָרְבָה שִׁילֹה עַד שֶׁנִּבְנָה הַבַּיִת, וְהָיוּ עוֹנְשִׁים עֲלֵיהֶם כָּרֵת:
פסוק יט:וּמִלְחָמָה לֹא הָיְתָה וְגוֹ׳. תַּנְיָא בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה טז): ״בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ לְמַלְכוּת אָסָא עָלָה בַּעְשָׁא״ (דברי הימים ב טז:א) – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, וַהֲלֹא מֵת כְּבָר בַּעְשָׁא בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ לְמַלְכוּת אָסָא, כְּדִכְתִיב ״בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ לְאָסָא מָלַךְ אֵלָה בֶּן בַּעְשָׁא״ (מלכים א טז:ח)! אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ לְמֶלֶךְ אָסָא״? כְּנֶגֶד שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁנִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה לְבַת פַּרְעֹה, שֶׁהֲרֵי כָּתַב כֵּן בִּמְלָכִים ״וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי״ (מלכים א ב:לט) עַד ״וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגַּע בּוֹ״, וּכְתִיב בְּסָמוּךְ ״וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה בְּבַת פַּרְעֹה״ (מלכים א ג:א) – כְּלוֹמַר: מִיָּד אַחַר אוֹתָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּבִשְׁנַת אַרְבַּע לְקָחָהּ, וְהוּא מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנִים, נִמְצָא שֶׁהָיְתָה עִמּוֹ שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ שָׁנִים. וּכְנֶגְדָּן שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ שָׁנִים נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל מַלְכֵי אֲרָם לִהְיוֹת שׂוֹטְנִים עַל יִשְׂרָאֵל, וּבָאַחֲרוֹנָה לִיפֹּל בְּיַד בְּנֵי דָוִד, לְכָךְ נֶאֱמַר ״בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ לְמֶלֶךְ אָסָא״; וּבִשְׁנַת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּתוֹ, מֵעֵת שֶׁנָּפַל זֶרַח הַכּוּשִׁי בְּיָדוֹ, הִיא שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ מִשֶּׁמֵּת שְׁלֹמֹה, וּבִשְׁנַת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה לְאָסָא כָּרְתוּ בְּרִית מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֲרָם לַעֲלוֹת וּלְהִתְגָּרוֹת בְּאָסָא. וְקִלְקֵל אָסָא, שֶׁנֶּאֱמַר וַיּוֹצֵא אָסָא כֶּסֶף וְזָהָב לֵאמֹר כְּרוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד. וְלֹא פָּסְקוּ מַלְכֵי אֲרָם מִלִּהְיוֹת שׂוֹטְנִים לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁמֵּת אָחָז, וּבִשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָחָז כָּרְתוּ בְּרִית מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֲרָם לַעֲלוֹת וּלְהִתְגָּרוֹת בְּאָחָז, וְלֹא הָיָה זְכוּת בְּאָחָז שֶׁיִּפְּלוּ בְיָדוֹ, וְנָפְלוּ שְׁנֵיהֶם בְּיַד תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
