פסוק ב:בְּדַרְמֶשֶׂק. וּבִמְלָכִים (מלכים א טו:יח) כְּתִיב ״דַּמֶּשֶׂק״, וּבְפָסוּק אַחֵר (מלכים ב טז:י) ״דּוּמֶשֶׂק״, וְכֻלָּן אֶחָד הָיָה, וְדֻגְמָא שׁוֹט שֵׁבֶט שַׁרְבִיט:
פסוק ז:עַל כֵּן נִמְלַט. שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לוֹ, לָמָּה? שֶׁלֹּא בָטַחְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי אִם בָטַחְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁנִּשְׁבְּעוּ וְכָרְתוּ בְרִית יַחַד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֲרָם עָלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר בָּטַחְתָּ בּוֹ כְּשֶׁבָּאוּ עָלֶיךָ הַכּוּשִׁים (דברי הימים ב יד:ח-יד), לֹא נִמְלְטוּ מִיָּדֶךָ, וְהָיִיתָ נוֹצֵחַ לְכֻלָּם; אַף לֹא הָיִיתָ מְאַבֵּד מָמוֹנְךָ, שֶׁנָּתַתָּ לוֹ כְּדֵי לְהָפֵר בְּרִיתוֹ עִם בַּעְשָׁא (דברי הימים ב טז:ג); וְעַתָּה שֶׁלֹּא בָטַחְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – אָבַדְתָּ מָמוֹנְךָ וְגַם מֶלֶךְ אֲרָם נִמְלַט מִיָּדֶךָ:
פסוק י:בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת. בֵּית הַסֹּהַר שֶׁעָשׂוּי מְלֶאכֶת הַמַּהְפֶּכֶת; גְּוֶועלְבְּ״ט בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז:
פסוק יב:עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ. נֶפַח שֶׁבְּרַגְלָיו עָלָה מִכַּף רַגְלוֹ עַד קָדְקֳדוֹ:
פסוק יד:וּזְנִים. מִינֵי בְשָׂמִים הֵם. וְהַבְּשָׂמִים הָיוּ מְרֻקָּחִים בְּמֶרְקָחָה מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מִרְקַחַת. וְזֶה פִּתְרוֹן: מְרֻקָּחִים בְּמַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ (שמות ל:כה):
פסוק יד:וַיִּשְׂרְפוּ לוֹ שְׂרֵפָה גְדוֹלָה. שָׂרְפוּ לוֹ בְּשָׂמִים טוֹבִים לְאֵפֶר, וְאוֹתוֹ אֵפֶר יִזְרוּ עָלָיו. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁין (עבודה זרה יא.): כְּמוֹ שֶׁשּׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים; וּמַהוּ שׂוֹרְפִין וְכוּ׳ וְעוֹקְרִין עַל הַמְּלָכִים:
