פסוק א:וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים. זֶה עֲמָלֵק, וְלָמָּה נִקְרְאוּ עַמּוֹנִים? לְפִי שֶׁשִּׁנָּה כְּסוּתוֹ וּלְשׁוֹנוֹ כְּעַמּוֹנִים וְנִתְעָרְבוּ בָּהֶם, וּבָא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל (ילקוט שמעוני תורה תשסד); וְכֵן מוּכָח לְמַטָּה בָּעִנְיָן וּבְעֵת הַחֵלּוּ בְּרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה׳ מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר וְגוֹ׳ – נִמְצָא שֶׁהָעַמּוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הֵם עֲמָלֵקִים שֶׁשִּׁנּוּ לְשׁוֹנָם וּכְסוּתָם. וְהוּא שֶׁיִּסֵּד הַקַּלִּיר בְּפָרָשַׁת זָכוֹר (בפיוט זכור איש): ״זְכוֹר עָרִיץ בָּעַמּוֹנִים נֶחְבָּא, פָּרַץ כַּרְמֵי עֵין גֶּדִי כְּהוּבָא״ – כְּלוֹמַר: זְכוֹר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק (דברים כה:יז) הֶעָרִיץ שֶׁנֶּחְבָּא בֵּין הָעַמּוֹנִים, וּבָא לִפְרֹץ כַּרְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ זְמַן, כְּדִכְתִיב ״וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי״ (דברי הימים ב כ:ב). וְ״עֵין גֶּדִי״ סָמוּךְ לִמְחוֹז שֶׁל עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּלֶךְ לְךָ ״וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּחַצְצוֹן תָּמָר״ (בראשית יד:ז):
פסוק ב:הִיא עֵין גֶּדִי. כְּלוֹמַר, שֶׁאָמְרוּ לוֹ: כְּבָר בָּאוּ כָּל כָּךְ בְּקָרוֹב לָנוּ:
פסוק ד:גַּם מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר: כְּשֶׁאָמַר בִּתְחִלָּה וַיִּקָּבְצוּ יְהוּדָה לְבַקֵּשׁ – אֵלּוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לְבַד הֵם, אֶלָּא מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה בָּאוּ:
פסוק ו:וְאַתָּה מוֹשֵׁל בְּכָל מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה. לִנְהוֹג מֶמְשַׁלְתְּךָ עֲלֵיהֶם, לְכָךְ אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ לְעָזְרֵנוּ מֵהֶם:
פסוק ו:וּבְיָדְךָ כֹּחַ. בַּעַל כֹּחַ וּגְבוּרָה; הַרְדִי״ן בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:וְאֵין עִמְּךָ לְהִתְיַצֵּב. אֵין שׁוּם בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד נֶגְדְּךָ בְּכָל מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם; דּוּגְמָתוֹ: ״לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ״ (יהושע א:ה), וְכֵן (איוב מא:ב) ״מִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצֵּב״ (כָּךְ פֵּירֵשׁ רַבֵּינוּ מְנַחֵם בַּר חֶלְבּוֹ זַצַ״ל):
פסוק ז:וַתִּתְּנֶהָ לְזֶרַע אַבְרָהָם. לְפִיכָךְ עָלֶיךָ לְהַחֲזִיקָהּ בְּיָדָם וּלְגָרֵשׁ הָעַמִּים הָאֵלֶּה, כִּי אֲפִלּוּ מֶלֶךְ וַאֲפִלּוּ שׁוּם אָדָם כְּשֶׁנָּתַן מַתָּנָה לְאוֹהֲבוֹ וּבָא אַחֵר לְגָזְלוֹ הֵימֶנּוּ, דּוֹחֵק בְּעַצְמוֹ לְהַחֲזִיקָהּ בְּיָדוֹ, כָּל שֶׁכֵּן אַתָּה. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לֹא נְתַתִּיהָ לָכֶם אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, בִּשְׁבִיל כָּךְ נֶאֱמַר לְעֵיל יְרֻשַּׁת עוֹלָם נָתַתָּ לָנוּ:
פסוק ח:וַיִּבְנוּ לְךָ בָהּ מִקְדָּשׁ לְשִׁמְךָ לֵאמֹר. שֶׁאִם תָּבוֹא עָלֵינוּ רָעָה חֶרֶב שְׁפוֹט אוֹ שׁוּם דִּין וְדֶבֶר וְרָעָב:
פסוק ט:וְנִזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתֵנוּ. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
פסוק ט:וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעַ. כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ שְׁלֹמֹה, וְהִבְטַחְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאִם יִנָּגֵף עַמְּךָ״ (דברי הימים ב ו:כד) וְכָל הַפָּרָשָׁה עַד ״וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו״ (דברי הימים ב ו:ל). וַיֵּעָתֶר לוֹ ה׳, כְּדִכְתִיב ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ״ (דברי הימים ב ז:יב) וְכָל הַפָּרָשָׁה עַד ״וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם״ (דברי הימים ב ז:יד). וְעַתָּה אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁתִּזְכֹּר אוֹתָהּ הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתּוֹ, וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעֵנוּ מֵאוֹיְבֵינוּ הַבָּאִים עָלֵינוּ:
פסוק י:וְעַתָּה. עַל כָּל זֹאת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ מֵאוֹיְבֵינוּ הַבָּאִים עָלֵינוּ:
פסוק י:הִנֵּה בְנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר אֲשֶׁר לֹא נָתַתָּה לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם. לְהִלָּחֵם:
פסוק י:בְּבוֹאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. וַעֲלֵיהֶם הָיָה לִזְכֹּר אֶת הַחֶסֶד וְלָבֹא בְּעֶזְרָתֵנוּ, וְהֵם לֹא דַי לָהֶם שֶׁאֵינָן זוֹכְרִין לָנוּ אוֹתוֹ הַחֶסֶד לִהְיוֹת עִמָּנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ, אֶלָּא שֶׁגּוֹמְלִין אֵלֵינוּ רָעָה וּבָאִין עָלֵינוּ:
פסוק יא:לְגָרְשֵׁנוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּנוּ. אַתָּה בְּעַצְמְךָ, וּלְפִיכָךְ מַה יֵּשׁ לָהֶם לְעַרְעֵר עַל יְרֻשָּׁתֵנוּ:
פסוק יב:כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ. לְהוֹשִׁיעֵנוּ:
פסוק יג:גַּם טַפָּם. כַּמִּנְהָג שֶׁהַגְּדוּדִים בָּאִים עַל הָאָרֶץ, בּוֹרְחִים מִן הַכְּפָרִים לְעָרֵי מִבְצְרֵיהֶם טַפָּם נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם:
פסוק טו:אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ. מוּסָב עַל שֶׁאָמְרוּ אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִפְנֵי הֶהָמוֹן, וְהַנָּבִיא אָמַר לָהֶם: אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רַבִּים מִכֶּם, אַל תִּירְאוּ מֵהֶם:
פסוק טו:כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה כִּי לֵאלֹהִים. מוּסָב עַל וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע, וְהֵשִׁיב הַנָּבִיא: וַדַּאי כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם שֶׁעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינֵיכֶם וּבִטְחוֹנְכֶם לְהוֹשִׁיעֲכֶם, כֵּן יַעֲשֶׂה, כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה כִּי לֵאלֹהִים:
פסוק טז:בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ. שֵׁם מָקוֹם:
פסוק יז:הִתְיַצְּבוּ. מוּסָב עַל לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה:
פסוק יז:וְרָאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה׳. מוּסָב לְמַעְלָה: הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהֵינוּ הוֹרַשְׁתָּנוּ, וְאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַדִּין עִמָּכֶם, עָלַי לְהַחֲזִיקָהּ בְּיֶדְכֶם:
פסוק יז:מָחָר צְאוּ. וְאֶלָּחֵם בַּעֲדֵיכֶם. וְהֵם הֶאֱמִינוּ וְנִזְדָּרְזוּ וַיַּשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר:
פסוק כ:וְתֵאָמֵנוּ. וְתִהְיוּ בְּנֵי אֱמוּנָה וְתַצְלִיחוּ; דֻּגְמָא: ״לֹא תֵאָמֵנוּ״ (ישעיה ז:ט):
פסוק כב:נָתַן ה׳ מְאָרְבִים. נָתַן מְאָרְבִים לְהַשְׁמִידָם וּלְהַחֲרִימָם; דּוּגְמָא בְּאֲבִיָּה בֶּן רְחַבְעָם: ״וְיָרָבְעָם הֵסֵב אֶת הַמַּאֲרָב״ (דברי הימים ב יג:יג); כְּמוֹ כֵן הֱסִיבָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶה בָּזֶה, וְשׁוּב חָזַר מוֹאָב וְעָזַר לִבְנֵי עַמּוֹן, וְקָמוּ שְׁנֵיהֶם עַל בְּנֵי שֵׂעִיר:
פסוק כג:וַיַּעַמְדוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עַל יֹשְׁבֵי הַר שֵׂעִיר לְהַחֲרִים וּלְהַשְׁמִיד וּכְכַלּוֹתָם בְּיוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר עָזְרוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. הֱסִיבָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶה אֶל זֶה לְהַשְׁחִיתָם עַד כַּלּוֹתָם, עַד שֶׁנָּפְלוּ הַהַגְרִים (תהלים פג:ז) לָאָרֶץ לְאֵין פְּלֵיטָה:
פסוק כה:לְאֵין מַשָּׂא. מֵרוֹב:
פסוק כו:נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה. לְאוֹתוֹ עֵמֶק שֶׁלְּאַחַר כֵּן נִקְרָא עֵמֶק בְּרָכָה, עַל שֵׁם הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסָמוּךְ, כְּדַאֲמַר: כִּי שָׁם בֵּרְכוּ אֶת ה׳; וְהוֹדוּ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם, שֶׁעֲזָרָם מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק כח:וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה כְּלֵי שִׁיר, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה: כָּל אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וִיהוֹשָׁפָט:
פסוק לב:וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו אָסָא. מֵאֵיזֶה דָּבָר לֹא סָר? מִלַּעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר; מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר שֶׁל אָבִיו לֹא סָר, אֲבָל מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה שֶׁל אָסָא סָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיּוֹצֵא אָסָא כֶּסֶף וְזָהָב״ (דברי הימים ב טז:ב) וְכָל הַפָּרָשָׁה, אֲבָל יְהוֹשָׁפָט לֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא בָּטַח כָּל יָמָיו בַּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק לד:בְּדִבְרֵי יֵהוּא בֶן חֲנָנִי. שֶׁאָמַר אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט: ״הֲלָרָשָׁע לַעֲזֹר״ (דברי הימים ב יט:ב):
פסוק לז:וְלֹא עָצְרוּ. פִּתְרוֹן: לֹא עָצְרוּ כֹּחַ הָאֳנִיּוֹת לָלֶכֶת וַיִּשָּׁבְרוּ:
