פסוק ב:בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם. וּבִמְלָכִים הוּא אוֹמֵר ״בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם״ (מלכים ב ח:כו), הָא כֵּיצַד? לְפִי זֶה הָיָה הַבֵּן גָּדוֹל מֵאָבִיו שְׁתֵּי שָׁנִים, אֶלָּא שְׁתֵּי שָׁנִים קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד יְהוֹרָם אָבִיו נִגְזְרָה גְּזֵרָה זוֹ עַל בֵּית דָּוִד שֶׁתִּכְלֶה עִם בֵּית אַחְאָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְבוּסַת אֲחַזְיָה וְגוֹ׳; וּבְיוֹם שֶׁנָּשָׂא אָסָא אֶת בַּת עָמְרִי לִיהוֹשָׁפָט בְּנוֹ נִגְזְרָה גְּזֵרָה זוֹ. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה יז) וּבְתוֹסֶפְתָּא דְסוֹטָה (סוטה יב:ג). אַךְ בְּכָל הַמִּקְרָאוֹת לֹא מָצִינוּ שֶׁנָּשָׂא יְהוֹשָׁפָט בַּת עָמְרִי, אַךְ מָצָאתִי ״וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב״ (דברי הימים ב יח:א), וְשֶׁמָּא זוֹ הִיא אֲחוֹתוֹ שֶׁנָּשָׂא. וּבִשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת לְאָסָא נְשָׂאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבִשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת לְאָסָא... מָלַךְ עָמְרִי״ (מלכים א טז:כג), וּכְשֶׁנָּשָׂא אָסָא אֶת בִּתּוֹ לִיהוֹשָׁפָט בְּנוֹ, שֶׁנִּתְעַלָּה עָמְרִי וְהָרְגוֹ תִּבְנִי, צֵא וַחֲשֹׁב מִשְּׁנַת שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ לְאָסָא עַד שֶׁמָּלַךְ אֲחַזְיָהוּ וְתִמְצָא אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וְעוֹד כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה... לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב... מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם״ (מלכים ב ח:כה), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה... לְיוֹרָם... מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ״ (מלכים ב ט:כט)! עַל כָּרְחֵינוּ, יְהוֹרָם אָבִיו לֹא מֵת אֶלָּא ״בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב״, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב ״בִּשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב... מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט... וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים מָלָךְ״ (מלכים ב ח:טז-יז). וּמַה שֶּׁאָמַר שׁוּב ״בִּשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה... לְיוֹרָם״ לְפִי שֶׁמָּלַךְ בְּחַיֵּי אָבִיו שָׁנָה אַחַת, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָגוּעַ בְּתַחֲלוּיִים קָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וְאַחֲרֵי כָל זֹאת נְגָפוֹ ה׳ וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב כא:יח), ״וַיַּמְלִיכוּ יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם אֶת אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטָן״ (דברי הימים ב כב:א) שָׁנָה אַחַת בְּחַיֵּי אָבִיו; וְזֶהוּ דִּכְתִיב ״בִּשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה לְיוֹרָם״ (מלכים ב ט:כט); וּמַה שֶּׁאָמַר ״בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְיוֹרָם״ לְאַחַר שֶׁמֵּת אָבִיו, אָז הָיָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְיוֹרָם:
פסוק ה:וַיַּכּוּ הָרַמִּים. כְּמוֹ הָאֲרַמִּים; הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת חָסֵר אָלֶ״ף, כְּגוֹן ״לַעֲמָשָׂא תֹמְרוּ״ (שמואל ב יט:יד); וּפְעָמִים הָאָלֶ״ף נוֹסֶפֶת בַּתֵּיבָה, כְּגוֹן ״אֵיתָן הָאֶזְרָחִי״ (תהלים פט:א) – כְּמוֹ הַזְּרָחִי, וְאָלֶ״ף שֶׁל ״וְאַחֲוָתִי בְאָזְנֵיכֶם״ (איוב יג:יז):
פסוק ו:כִּי הַמַּכִּים אֲשֶׁר הִכּוּהוּ. פִּתְרוֹן: מִן הַמַּכִּים, וְכֵן בִּמְלָכִים (מלכים ב ח:כט):
פסוק ו:וַעֲזַרְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם. זֶה אֲחַזְיָהוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יוֹרָם״ (מלכים ב ט:טז):
פסוק ז:תְּבוּסַת. פִּתְרוֹן: עִרְבּוּב, כְּמוֹ ״מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ״ (יחזקאל טז:ו):
פסוק ח:וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ. וּמַה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר וַאֲחֵי אֲחַזְיָהוּ, לְפִי שֶׁנֶּהֶרְגוּ בִּימֵי יְהוֹרָם אֲבִיהֶם, כְּדִכְתִיב לְעֵיל: ״וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ... וְלֹא נִשְׁאַר... בֵּן כִּי אִם אֲחַזְיָהוּ קְטַן בָּנָיו״ (דברי הימים ב כא:יז):
פסוק י:וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר. לְשׁוֹן דֶּבֶר, וּבִמְלָכִים (מלכים ב יא:א) כְּתִיב ״וַתְּאַבֵּד״. וְעַל הַדּוֹר הַזֶּה אָמַר דָּוִד (תהלים יב:א) ״לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית״ – שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבַּדּוֹר שְׁמִינִי יֵהָרֵג כָּל זַרְעוֹ עַל יְדֵי עֲתַלְיָהוּ, שֶׁהֲרֵי מִשְּׁלֹמֹה עַד כָּאן שְׁמֹנָה דוֹרוֹת, וְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר זַרְעוֹ לְזִכָּרוֹן, וְאוֹמֵר (תהלים יב:ב): ״הוֹשִׁיעָה ה׳ כִּי גָמַר חָסִיד וְגוֹמֵר״. וּבִמְלָכִים (מלכים ב יא:ב) אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי סַם הַמָּוֶת הֲרָגָתַם, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב שָׁם ״וַתִּגְנֹב אוֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמְּמוּתִים״, וְקָרִינָן ״הַמּוּמָתִים״, וְיֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא וְיֵשׁ אֵם לַמְּסוֹרֶת (סוכה ו:): ״הַמּוּמָתִים״ – מַשְׁמַע שֶׁכְּבָר מֵתוּ; וְאֵם לַמְּסוֹרֶת ״הַמְּמוּתִים״ – שֶׁמֵּתִים וְהוֹלְכִים עַל יְדֵי יִסּוּרִים, לְשׁוֹן הֹוֶה וְלֹא לְאַלְתַּר. וְזֶהוּ מִיתַת כִּשּׁוּף וְסַם הַמָּוֶת, שֶׁלֹּא מֵתִים לְאַלְתַּר, הוֹלְכִים וּמְדֻכִּים בְּתַחֲלוּאִים, וְשׁוּב מֵתִים; וְדֻגְמָא: ״מְמוֹתֵי תַחֲלוּאֵי רָעָב״ (ירמיה טז:ד; ירמיה יד:יח), כִּי גַּם הֵם אֵינָם מֵתִים לְאַלְתַּר:
פסוק יא:בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. תַּרְגּוּם: ״בְּאִדְרוֹן בֵּית עַרְסָתָא״, כְּלוֹמַר: בָּעֲזָרָה, בְּחֶדֶר שְׁכִיבַת הַכֹּהֲנִים. וְרַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה זַצַ״ל פֵּירֵשׁ: בַּעֲלִיַּת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים ״וַיְהִי אִתָּהּ״ בְּ״בֵית ה׳ מִתְחַבֵּא וְגוֹ׳״ (מלכים ב י:ג); וְעָלָיו אָמַר דָּוִד: ״כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה וְגוֹ׳״ (תהלים כז:ה). וְקוֹרֵהוּ ״חֲדַר הַמִּטּוֹת״ בִּמְלָכִים (מלכים ב יא:ב), עַל שֵׁם ״בֵּין שָׁדַי יָלִין״ (שיר השירים א:יג); וְהוּא שֶׁיִּסֵּד הַקַּלִּיר (קרא ר׳ אליעזר ובזכרונות דיום ראשון דראש השנה יסד זה עיין שם): ״אִם פָּץ לְמַטּוֹת, נָפַץ חֲדַר הַמִּטּוֹת, לְכַפּוֹר יִזְכּוֹר חֻרְבַּן הַבַּיִת יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם״:
