פסוק ב:כָּל יְמֵי יְהוֹיָדָע. וּבִמְלָכִים (מלכים ב יב:ג) כְּתִיב ״כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ הַכֹּהֵן״, אֲבָל לְאַחַר שֶׁמֵּת, אָז בָּאוּ שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ קֹדֶשׁ. וּבַמִּדְרָשׁ מְפֹרָשׁ (תנחומא, וארא טז): לְפִי שֶׁנִּטְמַן בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְלֹא הוּזַק, אָמְרוּ: כְּדַי אַתָּה לִהְיוֹת אֱלוֹהַּ:
פסוק ג:וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה (לקמן, כב) שֶׁהָרַג יוֹאָשׁ אֶת בְּנֵי יְהוֹיָדָע, הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים:
פסוק ה:וְקִבְצוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל. כְּלוֹמַר: קִבְצוּ אוֹתוֹ כֶּסֶף שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, כְּדִכְתִיב ״כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים״ (שמות ל:יג) וּבִמְלָכִים ״כָּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יוּבָא בֵּית ה׳ כֶּסֶף עוֹבֵר וְגוֹ׳״ (מלכים ב יב:ה); שֶׁשָּׁלֹשׁ כְּסָפִים הָיוּ: ״כֶּסֶף עוֹבֵר״ שְׁקָלִים בְּכָל שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים״ (שמות ל:יג) – ״עוֹבֵר״ עַל שֵׁם הָעוֹבֵר; ״כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ״ (מלכים ב יב:ה) – עַל אִישׁ שֶׁהִתְנַדֵּב עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ הָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי; וְכָל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֵב אִישׁ נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת:
פסוק ה:וְאַתֶּם תְּמַהֲרוּ לַדָּבָר וְלֹא מִהֲרוּ הַלְוִיִּם. מְפֹרָשׁ בְּטוֹב בִּמְלָכִים (מלכים ב יב:ו) שֶׁאָמַר הַמֶּלֶךְ ״יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ״, וְיִתְעַצְּלוּ בַּדָּבָר לְהַטְרִיחַ מַכָּרֵיהֶם, וּכְשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ כֵּן אָמַר לָהֶם (מלכים ב יב:ח) ״וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶּסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנוּהוּ״, זֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן וְאַתֶּם תְּמַהֲרוּ לַדָּבָר וְלֹא מִהֲרוּ הַלְוִיִּם:
פסוק ו:מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳. כְּלוֹמַר: שְׁקָלִים שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם בַּמִּדְבָּר (שמות ל:יג-טז):
פסוק ו:מַשְׂאַת. עַל שֵׁם ״כִּי תִשָּׂא״ (שמות ל:יב):
פסוק ז:כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר, כִּי מֵחָדָשׁ בְּנָאוֹ שְׁלֹמֹה בִּנְיָן חָזָק, כִּי מִשֶּׁבְּנָאוֹ שְׁלֹמֹה עַד יוֹאָשׁ לֹא הָיוּ רַק מֵאָה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וּכְבָר הָיָה נִפְרָץ, שֶׁאִם לֹא שֶׁפָּרְצוּ עֲתַלְיָהוּ וּבָנֶיהָ, עֲדַיִן הָיָה קַיָּם, שֶׁהֲרֵי מִיּוֹאָשׁ עַד יֹאשִׁיָּהוּ יוֹתֵר מִמָּאתַיִם שָׁנָה, וְלֹא הֻצְרְכוּ לְחַזְּקוֹ עַד יֹאשִׁיָּהוּ; וְאַף עַל פִּי כֵּן לֹא עֲשָׂאוֹ יוֹאָשׁ חָדָשׁ כְּבַתְּחִלָּה. וּמִגְּמַר הַבַּיִת עַד יוֹאָשׁ מֵאָה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ כֵּיצַד? שְׁלֹמֹה מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה וְאַרְבַּע שָׁנָה לְמַלְכוּתוֹ הִתְחִיל לִבְנוֹתוֹ, וְשֶׁבַע שָׁנָה עִכֵּב בְּבִנְיָנוֹ, הֲרֵי עֶשֶׂר שָׁנָה, וְנִשְׁאַר שְׁלוֹשִׁים; וְרְחַבְעָם מָלַךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה, הֲרֵי אַרְבָּעִים וָשֶׁבַע; וַאֲבִיָּה שָׁלוֹשׁ, הֲרֵי חֲמִשִּים; וְאָסָא אַרְבָּעִים וְאַחַת, הֲרֵי תִּשְׁעִים וְאַחַת; וִיהוֹשָׁפָט עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, הֲרֵי מֵאָה וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה; יְהוֹרָם שְׁמוֹנֶה, הֲרֵי מֵאָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע; וַאֲחַזְיָה אַחַת, הֲרֵי מֵאָה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ. וּמִיּוֹאָשׁ עַד יֹאשִׁיָּהוּ כֵּיצַד? אֲמַצְיָה מָלַךְ עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע שָׁנִים, עֻזִּיָּהוּ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, יוֹתָם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, אָחָז שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, חִזְקִיָּה עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע, מְנַשֶּׁה חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ וְאָמוֹן שְׁתַּיִם, הֲרֵי מָאתַיִם חָסֵר אַחַת. וְאוֹתָן שָׁנִים יוֹתֵר שֶׁחָיָה יוֹאָשׁ לְאַחַר חֶזְקַת הַבַּיִת, נִמְצָא שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת אִם לֹא עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת וּבָנֶיהָ פָּרְצוּהוּ:
פסוק ז:כִּי עֲתַלְיָהוּ וְגוֹ׳. לָכֵן אֵין תֵּימַהּ אִם צָרִיךְ מְהֵרָה כָּל כָּךְ חִזּוּק. וְגַם אַל תִּתְמַהּ שֶׁלֹּא הָיָה כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁל הַקְדָּשׁוֹת בְּאוֹצְרוֹת בֵּית ה׳, עַד שֶׁהֻצְרְכוּ לִיתֵּן קוֹל בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם לְהָבִיא מַשְׂאַת, כִּי גַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית ה׳ עָשׂוּ לַבְּעָלִים:
פסוק ח:וַיַּעֲשׂוּ אֲרוֹן אֶחָד. וּבִמְלָכִים כְּתִיב ״וַיִּקֹּב חוֹר בְּדַלְתּוֹ״ (מלכים ב יב:י); עַל יְדֵי אוֹתוֹ חוֹר הָיוּ זוֹרְקִין בָּאָרוֹן הַהֶקְדָּשׁוֹת וְלֹא לִפְתּוֹחַ הַדֶּלֶת, פֶּן יָבֹא רַמַּאי וְיִגְנוֹב מִמֶּנּוּ:
פסוק ח:וַיִּתְּנֻהוּ בְּשַׁעַר בֵּית ה׳ חוּצָה. כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָבֹא אֵלָיו כָּל נְדִיב לֵב (שמות לה:כב) לָתֵת בּוֹ אֶת תְּרוּמַת ה׳:
פסוק יא:וְכִרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף. אָז בָּא סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ:
פסוק יא:וּפְקִיד כֹּהֵן רֹאשׁ. מְשָׁרֵת הַמְּמֻנֶּה תַּחַת כֹּהֵן הָרֹאשׁ, וְהוּא סְגַן כְּהֻנָּה, עִם סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ. וּבִמְלָכִים כְּתִיב ״וַיַּעַל סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל״ (מלכים ב יב:יא) – פִּתְרוֹן ״וַיַּעַל סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ״ וְאַף ״כֹּהֵן גָּדוֹל״ שָׁלַח פְּקִידוֹ, הוּא הַסּוֹפֵר הַכּוֹתֵב מַה שֶּׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְצַוֶּה לוֹ; כִּי אֵין הָגוּן וְכָבוֹד לְכֹהֵן גָּדוֹל לֵילֵךְ עִם עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ:
פסוק יא:וַיְעָרוּ אֶת הָאָרוֹן. דֻּגְמָא: ״וַתְּעַר כַּדָּהּ״ (בראשית כד:כ):
פסוק יא:וַיִּשָּׂאֻהוּ. בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּשֶׁרוֹאִין כִּי רַב הַכֶּסֶף שֶׁבּוֹ, מְבִיאִין אוֹתוֹ לִפְקִיד הַמֶּלֶךְ בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה, מְעָרִין אוֹתוֹ וְנוֹשְׂאִין אוֹתוֹ וּמַחֲזִירִין אֶל מְקוֹמוֹ בְּשַׁעַר ה׳ חוּצָה:
פסוק יג:וַתַּעַל אֲרוּכָה לַמְּלָאכָה. דֻּגְמָא: ״הַיְחַיּוּ הָאֲבָנִים״ דְּעֶזְרָא (נחמיה ג:לד), וְגַם לְעֵיל ״יוֹאָב יְחַיֶּה אֶת שְׁאָר הָעִיר״ (דברי הימים א יא:ח):
פסוק יג:עַל מַתְכֻּנְתּוֹ. עַל מְכוֹנוֹ:
פסוק יד:כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת. שְׁטוּשִׁיל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, הוּא שֶׁכּוֹתְשִׁין אֶת הַבְּשָׂמִים בְּמַכְתֶּשֶׁת; דּוּגְמָא: ״אִם תִּכְתּוֹשׁ אֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ״ (משלי כז:כב). כֵּן אָמַר לִי רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל מִנַּרְבּוֹנָא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: וְהַעֲלוֹת אֵלּוּ הַנְּסָרִים שֶׁחוֹתְכִין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר; וְדוּגְמָא בְּבֵיצָה (יא.): אֵין מְטַלְטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר:
פסוק יד:וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף. וּבִמְלָכִים (מלכים ב יב:יד) כָּתִיב ״אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית ה׳ סִפּוֹת כֶּסֶף״, הָא כֵּיצַד? מְפֹרָשׁ בִּכְתוּבוֹת בְּפֶרֶק קַמָּא (כתובות קו.-קו:): בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא מֵרַב: כְּלֵי שָׁרֵת מַהוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת וְכוּ׳:
פסוק כ:מֵעַל לָעָם. גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעָם כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ. וּבְאֵיכָה רַבָּתִי (איכה רבתי פתיחתא כג) דּוֹרֵשׁ: סָמַךְ עַל עַצְמוֹ שֶׁהָיָה שַׂר גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעָם, נָבִיא וְכֹהֵן, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִתְיָירֵא מִלּוֹמַר נְבוּאָה; וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה׳ כֹּהֵן וְנָבִיא״ (איכה ב:כ):
פסוק כב:וּבְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה׳ וְיִדְרוֹשׁ. כִּי לֹא הֲרָגוּנִי אֶלָּא שֶׁאָמַרְתִּי שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, וּמֵאַחַר שֶׁנֶּהֱרַגְתִּי עָלָיו, מִן הַדִּין וְהָגוּן וְכְדַאי הוּא שֶׁיִּדְרוֹשׁ דָּמִי; וְכֵן הָיָה, כִּי מִיָּד נִדְרַשׁ דָּמוֹ, כִּי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה וְגוֹ׳:
פסוק כג:וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה. לְפִי שֶׁבְּנֵי יְהוּדָה חָטְאוּ יוֹתֵר מִשְּׁאָר שְׁבָטִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם:
פסוק כג:וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם. מוּסָב לְמַעְלָה וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, וְהֶחֱטִיאוּ אֶת יוֹאָשׁ אַחֲרֵיהֶם; עַל זֶה נִפְרַע לָהֶם גְּמוּלָם, שֶׁבָּאוּ חֵיל אֲרָם וְהִשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם:
פסוק כג:מֵעָם. מִהְיוֹת עָם:
פסוק כה:בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע. בִּשְׁבִיל דְּמֵי זְכַרְיָה שֶׁהָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע, כִּי הָיָה לוֹ לִזְכֹּר טוֹבָה וָחֶסֶד שֶׁגָּמַל עִמּוֹ יְהוֹיָדָע, וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ עָוֹן נִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ – מָדְדוּ לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: עַל שֶׁנֶּהֱרַג זְכַרְיָה שָׁקֵט וְשָׁלֵיו וּבוֹטֵחַ, שֶׁאֵין לוֹ לִדְאֹג, כִּי בֶּן יְהוֹיָדָע הוּא, וְלִכְבוֹדוֹ יִנְהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד, וְשָׁפְכוּ דָּמָיו לָאָרֶץ – וְעַל כֵּן נֶהֱרַג גַּם הוּא בְּשָׁלוֹם וְהַשְׁקֵט (ישעיה לב:יז) עַל מִטָּתוֹ:
פסוק כו:הַמּוֹאָבִית. מָה לִי מִי הָיוּ וּמִמִּי יָצְאוּ, אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ מִמּוֹאָבִים? אֶלָּא יָבֹאוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה, שֶׁכָּפוּ טוֹבָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְלוֹט אֲבִיהֶם, שֶׁנִּלְחַם עִם הַמְּלָכִים כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁנִּשְׁבָּה לוֹט (בראשית יד:יד-טז), וְהֵם שָׂכְרוּ אֶת בִּלְעָם לְקַלֵּל בָּנָיו (במדבר כב:ה-ו), וְיִפָּרְעוּ מִיּוֹאָשׁ שֶׁכָּפָה טוֹבָתוֹ שֶׁל יְהוֹיָדָע וְהָרַג אֶת זְכַרְיָה בְּנוֹ; כֵּן מְפֹרָשׁ בַּמְּכִילְתָּא (מכילתא בשלח עמלק א):
