פסוק א:וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְגוֹ׳. כִּי עֲדַיִן לֹא גָלוּ, כִּי זֶה הָיָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ, וְהֵם לֹא גָלוּ כִּי אִם בְּשֵׁשׁ לְמָלְכוֹ, כְּדִכְתִיב ״וַיִּלְכְּדֻהָ בִּקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה״ וְ״הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל״ (מלכים ב יח:י), כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא כָתוּב בְּסוֹף הַסֵּפֶר:
פסוק ג:כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא. בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּנִיסָן:
פסוק ג:כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדָּי. הִתְקַדְּשׁוּ לִהְיוֹת דַּי לְיִשְׂרָאֵל בָּהֶם לְהַקְרִיב פִּסְחֵיהֶם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנִיסָן, שֶׁהֲרֵי לֹא כָּלוּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַבַּיִת עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן (דברי הימים ב כט:יז). וְכֵן פִּתְרוֹן כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בָּעֵת הַהִיא – כְּלוֹמַר: אֲפִילּוּ אִם לֹא עִכְּבוּ טָהֳרַת הַבַּיִת, שֶׁלֹּא כָּלוּ עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹתוֹ עַתָּה, לְפִי כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדָּי:
פסוק ג:וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ. עֲדַיִן כֻּלָּם לִירוּשָׁלָיִם:
פסוק ה:מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן. זֶהוּ תְּחוּם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
פסוק ה:כִּי לֹא לָרֹב. פִּתְרוֹן: כִּי רֹב שָׁנִים עָבְרוּ שֶׁלֹּא עָשׂוּהוּ כְּהִלְכָתוֹ:
פסוק ו:וְיָשֹׁב אֶל הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָגְלוּ עֲדַיִן, קוֹרֵא לָהֶם פְּלֵיטָה, כִּי הָיָה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר גָּלוּ כְּבָר; וְעוֹד, כִּי מַלְכֵי אַשּׁוּר תָּפְשׂוּ הַכֹּל בִּימֵי אָחָז. וּמַה שֶּׁהָיָה בְּעֵינֵיהֶם כְּאִלּוּ גָּלוּ, לְפִי כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה, וְהָיָה מוֹשֵׁל בָּהֶם וּמוֹלִיכָן בַּגּוֹלָה וְעוֹשֶׂה בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ, וְזֶה הָיָה בְּתוֹךְ אוֹתָן שֵׁשׁ שָׁנִים; וּכְבָר גָּלוּ כַּמָּה פְּעָמִים בִּימֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְאָחָז, וְהֵם יוֹדְעִים: מִיָּד כְּשֶׁיִּמְרְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר – יוֹלִיכֵם בַּגּוֹלָה; וְלָהֶם קוֹרֵא פְּלֵיטַת אַשּׁוּר, לְפִי שֶׁלֹּא מָשַׁל בָּהֶם וְלֹא בְּכָל אֶרֶץ יְהוּדָה:
פסוק ז:וְאַל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם וְכַאֲחֵיכֶם. פִּתְרוֹן: וְאִם תֹּאמַר עֲדַיִן בּוֹטְחִים אָנוּ שֶׁיַּעֲלֶה מֵעָלֵינוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר – אַל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם, כָּל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהָיָה לִפְנֵיכֶם; וּמָה אֵרַע לָהֶם כְּשֶׁעָזְבוּ אֶת ה׳ וַיִּמְעֲלוּ בּוֹ מַעַל? וַיִּתְּנֵם לְשַׁמָּה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים:
פסוק ט:עַתָּה אַל תַּקְשׁוּ עָרְפְּכֶם וְגוֹ׳ בְּשׁוּבְכֶם עַל ה׳ אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת. אֲפִילּוּ אוֹתָן קְצָת שֶׁגָּלוּ כְּבָר, שֶׁהָיוּ נִלְחָמִים עִם יִשְׂרָאֵל וַיִּכְלוּ לָהֶם, וּמוֹלִיכִין אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בַּשִּׁבְיָה. וְאִם תָּשׁוּבוּ אֵלָיו, יִתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם לְשׁוּבָם לָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי חַנּוּן וְרַחוּם ה׳ אֱלֹהֵיכֶם:
פסוק יד:הַמְקַטְּרוֹת. מָקוֹם שֶׁהָיוּ בּוֹ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם:
פסוק טו:וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם נִכְלְמוּ. שֶׁעִכְּבוּ לְהִתְקַדֵּשׁ, וּלְפִיכָךְ עִכְּבוּ כָּל כָּךְ מִלָּבוֹא עַד עַתָּה; כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהַאֲמִין בַּדָּבָר הַזֶּה קוֹדֶם לָכֵן, לְפִי שֶׁהִזְנִיחָן אָחָז מִכַּהֵן (דברי הימים ב יא:יד), וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים: אֶפְשָׁר אֶתְמוֹל עָבַד אָחָז עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּבְנוֹ יְחִזְקִיָּהוּ לְאַלְתַּר בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִיָּד בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן – וְיֹאמַר לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לַעֲבֹד לָאֵל אֶחָד לְבַדּוֹ, וְיִצְטָרֵךְ לָנוּ! וּלְכָךְ נִתְעַצְּלוּ וְנִתְרַשְּׁלוּ מִלָּבֹא. וְגַם שְׁאָר יְהוּדָה שֶׁלְּפָנָיו הִזְנִיחַ אָחָז, וּכְשֶׁחָקְרוּ וְהֵבִינוּ בַּדָּבָר שֶׁהַכֹּל הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, בָּאוּ וַיִּתְקַדְּשׁוּ כֻּלָּם:
פסוק טז:הַכֹּהֲנִים זֹרְקִים. כִּי מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה. וְאַל תִּתְמַהּ לָמָּה לֹא שָׁחֲטוּ בְּעָלִים עַצְמָם, לְפִי שֶׁכָּתוּב בְּסָמוּךְ: כִּי רַבַּת בַּקָּהָל אֲשֶׁר לֹא הִתְקַדָּשׁוּ; וְהַלְוִיִּם הָיוּ עַל שְׁחִיטַת פִּסְחֵיהֶם:
פסוק יז:לְכֹל לֹא טָהוֹר. שֶׁהָיָה לֵוִי בִּמְקוֹמוֹ לְהַקְדִּישׁ לַה׳:
פסוק יח:כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב. שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, שֶׁאֲכָלוּהוּ בְּטֻמְאָה, כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳:
פסוק יט:כָּל לְבָבוֹ הֵכִין. כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּבְרַיְתָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַמַּתְחֶלֶת: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בָּאַגָּדָה עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר ״לְהַקְשִׁיב אָזְנְךָ לַתְּבוּנָה״ (משלי ב:ב); מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת הָאַגָּדָה נִדְרָשׁ וְזֶה אֶחָד מֵהֶם: נֶחְלָק הַסֵּדֶר, כְּגוֹן זֶה: ה׳ הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד כָּל מִי שֶׁכָּל לְבָבוֹ הֵכִין לִדְרוֹשׁ הָאֱלֹהִים – לַעֲשׂוֹת פִּסְחוֹ, לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשׂוּ בְּטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, כִּי לֹא טָהֵרוּ. וִיהוּדָה כֻּלָּם נִטְהֲרוּ, לְפִי שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לִירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ יְכוֹלִים לְטַהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ וְלָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם, אֲבָל רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן אֵין לָהֶם כָּל כָּךְ פֶּשַׁע בַּדָּבָר, לְפִי שֶׁהָיָה לָהֶם הַדָּבָר רָחוֹק עַל יְדֵי אִגְּרוֹת, לֹא הָיָה לָהֶם לְהַמְתִּין וּלְאַחֵר מִלָּבוֹא עַד שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ, לְפִיכָךְ בָּאוּ וְלֹא נִטְהֲרוּ; וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה פְּשִׁיעָתָם, לְפִיכָךְ תְּכַפֵּר בַּעֲדָם. וְכֵן ״יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְגוֹמֵר״ (ישעיה לה:א) הוּא נֶחְלָק הַסִּדּוּר:
פסוק כא:וְהַכֹּהֲנִים בִּכְלֵי עֹז. בַּחֲצוֹצְרוֹת:
פסוק כב:הַמַּשְׂכִּילִים שֵׂכֶל טוֹב לַה׳. לְעִנְיַן שִׁירָה נוֹפֵל לוֹמַר לְשׁוֹן שֵׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל מִזְרָחָה לְשֶׁלֶמְיָהוּ וּזְכַרְיָהוּ בְנוֹ יוֹעֵץ בְּשֵׂכֶל וְגוֹמֵר״ (דברי הימים א כו:יד). וְדִבֵּר חִזְקִיָּהוּ עַל לִבָּם תַּנְחוּמִים וּדְבָרִים טוֹבִים, לְחַזְּקָם וְלַעֲזֹר לָהֶם כְּדֵי שֶׁיְּחַזְּקוּ אַף הֵם בְּשִׁיר שֵׂכֶל טוֹב לַה׳:
פסוק כב:מִתְוַדִּים לַה׳. עַל זֶבַח תּוֹדָה, וּמוֹדִים לַה׳ עַל הַנֵּס שֶׁעָשָׂה לָהֶם, שֶׁזֶּבַח תּוֹדָה עַל נֵס הוּא בָּא:
פסוק כג:שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים. כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ: וַיַּעֲשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים שִׂמְחָה:
פסוק כד:הֵרִים לַקָּהָל. מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ:
פסוק כד:לַקָּהָל אֶלֶף פָּרִים וְגוֹ׳. וְהָיוּ אוֹכְלִים בְּיַחַד, מֶלֶךְ וְשָׂרִים, וְהָעָם שְׂמֵחִים:
פסוק כו:כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה כָזֹאת בִּירוּשָׁלִָם. שֶׁמָּא עַם רַב יוֹתֵר הָיוּ בָּאִין לָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי שְׁלֹמֹה, אֲבָל שִׂמְחָה גְדוֹלָה לֹא הָיְתָה בִּירוּשָׁלִָם כָזֹאת מִימוֹת שְׁלֹמֹה, כִּי בְּיוֹתֵר שָׂמְחוּ עַל מַה שֶׁאִם הָיוּ כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל מְקֻבָּצִים בִּירוּשָׁלַיִם לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חִדּוּשׁ אֵין לָהֶם שִׂמְחָה, אֲבָל עַתָּה, שֶׁכָּל יְמֵי אָחָז וּמַלְכֵי יְהוּדָה הָרְשָׁעִים לֹא עָלוּ לָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם, וְעַתָּה הוּרְשׁוּ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם, שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. וּלְפִי שֶׁהָיָה כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹּא עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם עַד עַתָּה, הוּקְטַן בְּעֵינֵיהֶם שִׁבְעָה יָמִים דְּחַג הַמַּצּוֹת, וְהוֹסִיפוּ עוֹד שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי לִשְׂמֹחַ בָּהֶם, וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה:
פסוק כז:וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם. אִם תִּרְצֶה לוֹמַר: בֵּרְכָם בָּזֶה שֶׁבִּקְשׁוּ לָשׁוּב מֵאֶרֶץ שׁוֹבֵיהֶם, וַיִּשָּׁמַע ה׳ בְּקוֹלָם וַיְשִׁיבֵם אָז. דָּבָר אַחֵר: וַיִּשָּׁמַע בְּקוֹלָם. וְכֵן כָּתוּב לְמַעְלָה וַיִּשְׁמַע ה׳ אֶל יְחִזְקִיָּהוּ וַיִּרְפָּא אֶת הָעָם:
