פסוק ד:בִּירוּשָׁלִַם יִהְיֶה שְּׁמִי לְעוֹלָם. הַפָּסוּק קוֹבֵל: זֶה מְנַשֶּׁה שֶׁבָּנָה מִזְבְּחוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בַּבַּיִת שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּשְׁכּוֹן שְׁמִי שָׁם. וְגַם פָּסוּק שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ לְשׁוֹן קוֹבְלָנָא הוּא: וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳, וְגַם הַפָּסוּק וְלֹא אוֹסִיף לְהָסִיר אֶת רֶגֶל:
פסוק ו:וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי. מָלֵא בְּוָי״ו, לְפִי שֶׁהִרְבָּה לַעֲשׂוֹת; וְהוּא הוֹסִיף עַל פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה:
פסוק ז:לְעֵילוֹם. לְעוֹלָם:
פסוק ח:וְלֹא אוֹסִיף לְהָסִיר אֶת רֶגֶל יִשְׂרָאֵל. מוּסָב עַל פָּסוּק שֶׁל מַעְלָה (פסוק ז), וְהַכֹּל קוֹבְלָנָא הוּא, כְּלוֹמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: כָּךְ אָמַרְתִּי אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה: בַּבַּיִת הַזֶּה אָשִׂים שְׁמִי שָׁם לְעוֹלָם, וְגַם הִבְטַחְתִּים: לֹא אוֹסִיף לְהָסִיר רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה, רַק אִם יִשְׁמְרוּ וְגוֹ׳; וְעַתָּה וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה וְגוֹ׳. נִמְצָא שֶׁעַל יָדוֹ נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה, וְגַם אָנוּ עֲדַיִן בַּגָּלוּת עַל יָדוֹ:
פסוק יד:לְגִיחוֹן בַּנַּחַל. אֵצֶל נַחַל גִּיחוֹן, שֵׁם מָקוֹם:
פסוק יד:וְסָבַב לָעֹפֶל. וְסָבַב מִשָּׁם חֹזֶק הַמִּגְדָּלִים הַבְּנוּיִים בִּמְלָאכֶת עֹפֶל:
פסוק טו:וַיַּשְׁלֵךְ חוּצָה. וְלֹא שִׁבְּרָם וְלֹא גְנָזָם מִן הָעַיִן, לְפִיכָךְ נִכְשַׁל בָּהֶם בְּנוֹ, כְּדִכְתִיב וּלְכָל הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו וְגוֹ׳, שֶׁלָּקַח אוֹתָם מִמָּקוֹם שֶׁהִשְׁלִיךְ אוֹתָם:
פסוק טז:וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה. שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן תּוֹדָה, וְהִתְוַדָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֱשִׁיבוֹ לִירוּשָׁלַיִם וּלְמַלְכוּתוֹ:
פסוק יט:וּתְפִלָּתוֹ. הֵיאַךְ נִתְפַּלֵּל:
פסוק יט:וְהֵעָתֶר לוֹ. וְהֵשִׁיבוֹ עַל מַלְכוּתוֹ:
פסוק כ:וַיִּקְבְּרֻהוּ בֵיתוֹ. כְּמוֹ בְּבֵיתוֹ; וּבִמְלָכִים (מלכים ב כא:יח) כְּתִיב ״בְּגַן בֵּיתוֹ״, לֹא זָכָה לִיקָּבֵר עִם אֲבוֹתָיו:
