פסוק ג:וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר הֵחֵל לִדְרוֹשׁ. פִּתְרוֹן: אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה נַעַר הֵחֵל לִדְרוֹשׁ אלֹהֵי דָּוִיד אָבִיו; דּוּגְמַת ״וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה... וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה״ (בראשית לז:ב) – וְאֵין תֵּימַהּ בַּדָּבָר, אֲבָל אִם הָיָה בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה לֹא הָיָה עוֹשֶׂה; וְזֶה תֵּימַהּ, שֶׁהָיָה נַעַר, וְאַף עַל פִּי כֵּן הֵחֵל לִדְרוֹשׁ וְגוֹ׳:
פסוק ג:הֵחֵל לְטַהֵר אֶת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם. מִן הַבָּמוֹת וְהָאֲשֵׁרִים שֶׁעָשָׂה מְנַשֶּׁה וְחִדְּשָׁם אָמוֹן בְּנוֹ, כִּדְלְמַעְלָה (דברי הימים ב לג:ג) ״וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר נִתֵּץ יְחִזְקִיָּהוּ אָבִיו וְגוֹ׳״:
פסוק ד:וְהַחַמָּנִים. צוּרוֹת חַמָּה:
פסוק ד:אֲשֶׁר לְמַעְלָה. שֶׁהוֹשִׁיבוּ לְמַעְלָה מֵהֶם, גָּבוֹהַּ כְּנֶגֶד הַחַמָּה, וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ. כָּל זֶה עָשָׂה מְנַשֶּׁה, כְּדִכְתִיב לְעֵיל ״וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אוֹתָם״ (דברי הימים ב לג:ג):
פסוק ד:וַיִּזְרֹק עַל פְּנֵי הַקְּבָרִים. כָּאן נִתְקַיֵּים מַה שֶּׁאָמַר לְיָרָבְעָם: ״כֹּה אָמַר ה׳ הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ וְזָבַח עָלֶיךָ עַצְמוֹת אָדָם אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים״ (מלכים א יג:ב):
פסוק ו:וּבְעָרֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְגוֹ׳. מֵאוֹתָן עוֹלְלוֹת שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ מֵחֶרֶב וּמִשְּׁבִי סַנְחֵרִיב (מלכים ב יז:ו):
פסוק ו:בְּחַרְבֹתֵיהֶם. בְּהַר בָּתֵּיהֶם כְּתִיב, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ כִּי אִם עוֹלֵלוֹת מְעַט, נִתְיָרְאוּ לֵישֵׁב בַּשְּׁפֵלָה, כִּי אִם לִקְבֹּעַ בְּהַר בָּתֵּיהֶם:
פסוק ח:הַמַּזְכִּיר. בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב סוֹפֵר כָּתוּב בְּסָמוּךְ מַזְכִּיר, שֶׁהָיָה לְכָל מֶלֶךְ סוֹפֵר לִכְתֹּב כָּל הַמְּאוֹרָע לוֹ בַּמַּלְכוּת, בֵּין טוֹב בֵּין רַע, וַיְהִי לוֹ מַזְכִּיר יוֹשֵׁב אֵצֶל הַסּוֹפֵר לְהַזְכִּיר כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְהַסּוֹפֵר כּוֹתֵב עַל פִּיו:
פסוק ט:אֲשֶׁר אָסְפוּ הַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי הַסַּף וְגוֹ׳. בְּחַרְבוֹתֵיהֶם סָבִיב:
פסוק י:לִבְדּוֹק וּלְחַזֵּק. ״לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ״ (בראשית מב:ט) מְתַרְגְּמִינָן: ״וּלְמֶחֱזֵי יָת בִּדְקָא דְאַרְעָא״:
פסוק יא:וְעֵצִים לַמְחַבְּרוֹת. שְׁפַּנְגִי״ן בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַ״ז:
פסוק יא:וּלְקָָרוֹת. טְרַבִי״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק יב:לְנַצֵּחַ. רוֹמִי״שׁ טְרִי״ר בְּלַעַ״ז, וְכֵן (עזרא ג:ט) ״לְנַצֵּחַ עַל הַמְּלָאכָה״, וְכֵן ״שֵׁשׁ מֵאוֹת מְנַצְּחִים״ לְעֵיל (דברי הימים ב ב:יז):
פסוק יב:וְהַלְוִיִּם כָּל מֵבִין. בְּכָל מָקוֹם אָמוּר לְעִנְיַן שִׁירָה הֲבָנָה, וְכֵן לְמַעְלָה כְּשֶׁהִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת כְּתִיב ״כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל מֵבִין עִם תַּלְמִיד״ (דברי הימים א כה:ח), וְכֵן ״כָּל הַמֵּבִין בִּכְלֵי שִׁיר״, וּכְתִיב ״וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם וְגוֹמֵר כִּי מֵבִין הוּא״ (דברי הימים א טו:כב), וְהָיָה מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם לְיַסֵּר ״בַּמַּשָּׂא״ הֵיאַךְ יִשָּׂאוּ, כִּי מֵבִין הוּא:
פסוק יג:וּמֵהַלְוִיִּם סוֹפְרִים. לִכְתּוֹב אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית ה׳, וְהֵיאַךְ גָּבוּ אוֹתוֹ:
פסוק יג:וְשׁוֹטְרִים. בַּמְּלָאכָה:
פסוק יד:אֶת סֵפֶר תּוֹרַת ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה. מִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים):
פסוק טו:וַיִּתֵּן חִלְקִיָּהוּ אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן. שֶׁהֲרֵי עַל הַסּוֹפֵר לִקְרוֹת אֶת הַכֹּל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
פסוק טז:וַיָּשֶׁב עוֹד אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר. שֶׁמִּתְּחִלָּה הֵשִׁיב לַמֶּלֶךְ שְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁשְּׁלָחוֹ הַמֶּלֶךְ לְחַזֵּק בֵּית ה׳ אֱלֹהָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה שָׁלַח אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ וְגוֹ׳:
פסוק יז:וַיַּתִּיכוּ. וַיַּצִּיקוּ; כְּמוֹ ״וַיִּצֹק שֶׁמֶן״ (בראשית כח:יח) וּמְתַרְגְּמִינָן: ״וְאַתִּיךְ״ (תרגום אונקלוס):
פסוק יח:וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסּוֹפֵר. אַחַר שֶׁהֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ דָּבָר מִשְּׁלִיחוּתוֹ, הִגִּיד לוֹ שְׁלִיחוּת שֶׁל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַיִּקְרָא אֶת הַסֵּפֶר לְפָנָיו:
פסוק יט:וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהָיוּ קוֹרִין ״יוֹלֵךְ ה׳ אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ וְגוֹמֵר״ (דברים כח:לו), וְדָרַשׁ בְּעַצְמוֹ ״אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ״ (דברים כח:לו) – הָעָם הִמְלִיכוּ וְלֹא נָבִיא עַל פִּי הַדִּבּוּר (יומא נב:):
פסוק כא:אֲשֶׁר נִתְּכָה בָנוּ. לְפִי שֶׁהַחֵמָה הִיא אֵשׁ, נוֹפֵל עָלֶיהָ לְשׁוֹן נִתּוּךְ, וְדֻגְמָתוֹ לְמַטָּה וְתִתַּךְ חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה:
פסוק כב:אֶל חוּלְדָּה הַנְּבִיאָה. רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (מגלה יד:): לְפִי כִּי הָאִשָּׁה רַחֲמָנִית יוֹתֵר מִן הָאִישׁ, לָכֵן לֹא שָׁלַח אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא:
פסוק כב:שׁוֹמֵר הַבְּגָדִים. אִם תִּרְצֶה לוֹמַר: אוֹ בִּגְדֵי כְהֻנָּה אוֹ בִּגְדֵי מַלְכוּת:
פסוק כב:יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה. שְׁנֵי חוֹמוֹת הָיוּ לָעִיר, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין שְׁנֵי הַחוֹמוֹת. וְתַרְגּוּמוֹ: ״בֵּית אוּלְפָנָא״ – פֵּירוּשׁ: בִּמְקוֹם תּוֹרָה, כִּי לִשְׁכָּה אַחַת הָיְתָה לָהּ לְחוּלְדָּה, סְמוּכָה לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית; לִשְׁכַּת חוּלְדָּה הָיְתָה פְּתוּחָה לַחוּץ וּסְתוּמָה כְּלַפֵּי סַנְהֶדְרִין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, כָּךְ כָּתוּב בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (מדות א:ג) – מִפְּנֵי צְנִיעוּת:
פסוק כג:אִמְרוּ לָאִישׁ. לְפִי שֶׁרָצָה לְהַפְסִיק חֲזוֹן הָעָם עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יוֹשְׁבָיו, וּכְשֶׁשִּׁלֵּם אוֹתוֹ חֲזוֹן, אָז מְבָאֵר הֵטֵיב: וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשּׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם, וּמְקַצֵּר נְבוּאַת הַמָּקוֹם וְיוֹשְׁבָיו וּמְסַלְּקוֹ, וְתוֹפְשׂוֹ בִּנְבוּאַת הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא מְרֻבָּה:
פסוק כח:וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וַהֲלֹא נֶהֱרַג (דברי הימים ב לה:כג-כד)! אֶלָּא בְּשָׁלוֹם מִזֶּה שֶׁלֹּא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו, כְּלוֹמַר: חֻרְבַּן הַבַּיִת:
פסוק ל:סֵפֶר הַבְּרִית. הֲרֵי כָּל הַחֲרָדָה שֶׁחָרַד הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁנִּמְצָא כָתוּב ״יוֹלֵךְ ה׳ אוֹתְךָ״ (דברים כח:לו), וְרָאָה שֶׁקָּרְאָה הַתּוֹרָה אוֹתָהּ בְּרִית, ״אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית״ (דברים כח:סט), וּלְכָךְ אַף הוּא כָּרַת בְּרִית. וְרָאָה כָתוּב בְּסָמוּךְ אַחֲרָיו ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי וְגוֹ׳ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״ (דברים כט:ח), גַּם רָאָה יֹאשִׁיָּהוּ כָּתוּב בְּסָמוּךְ ״אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם וְגוֹ׳״, עַד ״טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם״, עַד ״לְעָבְרְךָ בִּבְרִית״, עַד ״כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם״ (דברים כט:ט-יא), אָמַר: אַף בְּאוֹתוֹ דֻגְמָא אֶכְרוֹת אַף אֲנִי בְּרִית, שֶׁשָּׁם כָּתוּב ״אַתֶּם נִצָּבִים וְגוֹ׳״, אַף אֲנִי ״וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בִּירוּשָׁלִַם״ – מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל:
פסוק לא:בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וְגוֹ׳. אֲשֶׁר מָצָא שָׁם כָּתוּב (דברים ל:ב) ״וְשַׁבְתָּ עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ״:
פסוק לא:וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל עָמְדוֹ. לְשׁוֹן ״נִצָּבִים״ (דברים כט:ט):
פסוק לב:כְּבְרִית אֱלֹהִים אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. כְּכָל אוֹתָן שֶׁכָּתוּב שָׁם ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם״, לְפִיכָךְ כְּתִיב כָּאן אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁכָּרַת לַאֲבוֹתָם בַּמִּדְבָּר. וְכָל בְּרִית שֶׁלְּשָׁם – עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, דִּכְתִיב ״וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְגוֹ׳״ (דברים כט:טז), עַד ״פּוֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה׳״ (דברים כט:יז), לְפִיכָךְ וַיָּסַר יֹאשִׁיָּהוּ אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת וְגוֹ׳:
