פסוק א:וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלִַם פֶּסַח. לְפִי שֶׁכָּל מַלְכֵי יְהוּדָה הָרְשָׁעִים לֹא עָשׂוּ פֶּסַח כְּמִשְׁפָּטוֹ:
פסוק ג:תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. לְפִי פְּשׁוּטוֹ, שֶׁהֶעֱבִירוּ מְנַשֶּׁה וְאָמוֹן אֶת הָאָרוֹן וַיָּשִׂימוּ תַּחְתָּיו פְּסִילֵיהֶם, כְּדִמוֹכַח לְעֵיל בִּמְנַשֶּׁה ״וַיָּשֶׂם פֶּסֶל הַסֶּמֶל וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב לג:ז), לְפִיכָךְ צִוָּה יֹאשִׁיָּהוּ לְהוֹשִׁיבוֹ וְלִיתֵּן הָאָרוֹן בִּמְקוֹמוֹ אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ירושלמי שקלים ו:א; יומא נב:), שֶׁאָמַר לַלְוִיִּם לְגוֹנְזוֹ שָׁם:
פסוק ג:אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף. זוֹ טַעֲנָה אַחֶרֶת הִיא, וּתְחִלַּת מִלָּה הוּא, שֶׁאָמַר לָהֶם: אֵין לָכֶם שׁוּם טֹרַח מַשָּׂא בַּכָּתֵף מִכָּל כְּלֵי בֵּית ה׳, שֶׁתּוּכְלוּ לוֹמַר: מִשּׁוּם טֹרַח מַשָּׂא בַּכָּתֵף אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת ה׳ וְעַמּוֹ, לְפִיכָךְ מֵעַתָּה עִבְדוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם בְּשִׁיר, וְאֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לִשְׁחֹט וּלְהַפְשִׁיט פִּסְחֵיהֶן; כְּדִמוֹכַח לְמַטָּה וְשַׁחֲטוּ הַפֶּסַח וְהִתְקַדְּשׁוּ וְגוֹ׳:
פסוק ה:לִפְלֻגּוֹת. לְמַחְלֹקֶת, לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ כִּדְבַר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה:
פסוק ז:וַיָּרֶם יֹאשִׁיָּהוּ לִבְנֵי הָעָם. דֻּגְמָא: ״כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם״ (במדבר יח:כח), לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה:
פסוק ז:לְכָל הַנִּמְצָא. לְכָל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָאִים הִפְרִישׁ צֹאן לַפְּסָחִים:
פסוק ז:לְמִסְפַּר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף. בֵּין צֹאן בֵּין כְּבָשִׂים בֵּין עִזִּים:
פסוק ז:וּבָקָר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. לְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה:
פסוק יג:וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט. ״צְלִי אֵשׁ״ (שמות יב:ח):
פסוק יג:וַיָּרִיצוּ לְכָל בְּנֵי הָעָם. הַלְוִיִּם, וּכְשֶׁהֵכִינוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל אַחַר כָּךְ הֵכִינוּ לָהֶם הַלְוִיִּם לְעַצְמָם, וְלַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לְהָכִין:
פסוק טו:חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה חוֹזֶה:
פסוק יח:וְלֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמוֹהוּ. בִּמְלָכִים (מלכים ב כג:כב) כְּתִיב ״כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשּׁוֹפְטִים״, מִיּוֹם שֶׁנֶּחְלְקוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת, שֶׁסָּרוּ עֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים מֵעַל מַלְכֵי יְהוּדָה וְיַשְׁלִיטוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ לְבַדָּם; שֶׁכָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ לִשְׁנֵי גוֹיִם, הָיוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין עוֹשִׂים פֶּסַח לְשֵׁם ה׳ בִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵלּוּ לְשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּבֵית אֵל וּבְדָן. וְדָבָר זֶה לֹא אֵרַע כָּל יְמֵי הַשּׁוֹפְטִים שֶׁנֶּחְלְקוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת, וְלֹא הָיָה לָהֶם לְכָל דּוֹר וָדוֹר רַק שׁוֹפֵט אֶחָד, וְאוֹתוֹ הַשּׁוֹפֵט הָיָה מַכְרִיחָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ ה׳, כַּמְפֹרָשׁ בְּשׁוֹפְטִים ״וְהָיָה ה׳ עִם הַשּׁוֹפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כָּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט״ (שופטים ב:יח); וְכָל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הָיוּ הוֹלְכִים לְשִׁילֹה וְעוֹשִׂים פֶּסַח לְשֵׁם ה׳, וְכַפֶּסַח הַזֶּה לֹא נַעֲשָׂה כָּל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יַחַד עוֹשִׂים פֶּסַח, אֲבָל בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ שֶׁכְּבָר פָּסַק מַלְכוּת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וּמִשֶּׁהֶחֱזִיר יִרְמְיָה עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, לֹא הִמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם עוֹד מֶלֶךְ אֶלָּא יֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ עֲלֵיהֶם, וְעָשׂוּ כֻּלָּם פֶּסַח יַחַד לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּירוּשָׁלִָם; וְזֶהוּ ״לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה״ לַה׳ בִּירוּשָׁלִָם. וּפִתְרוֹן זֶה מַטְעֶה אוֹתִי מְאֹד – וְלֹא נִרְאֶה לִי, נְהִי נַמִּי דְּהֶחֱזִיר יִרְמְיָה עֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים וְיֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ עֲלֵיהֶם בִּירוּשָׁלַיִם – הֵיאַךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא עָשׂוּ ״כַּפֶּסַח הַזֶּה״ כָּל ״יְמֵי הַשּׁוֹפְטִים״, וּבִימֵי שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה וּבִימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָם שְׁלֵוִים וְשׁוֹקְטִים וְלֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא מֶלֶךְ אֶחָד וְהָיָה לִבָּם לַשָּׁמַיִם?! אַךְ כָּךְ פִּתְרוֹנוֹ, וְכָךְ פָּתַר לִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי מְשֻׁלָּם זַצַ״ל: וְלֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם שֶׁיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים בְּהֵמוֹת לַפְּסָחִים דֵּי סִפּוּקָם וּבָקָר לְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה, וְצִוָּה לַלְוִיִּם לְהָכִין לָהֶם וְלִשְׁלוֹחַ לְכָל אִישׁ וָאִישׁ לְפִי אָכְלוֹ:
פסוק כ:אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם. הַפָּסוּק קוֹבֵל וּמְקוֹנֵן עַל יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לוֹ נֵס כְּמוֹ לְחִזְקִיָּהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת בָּא סַנְחֵרִיב״ (דברי הימים ב לב:א) עַל חִזְקִיָּהוּ, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס:
פסוק כ:לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת. ״עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר״, כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים (מלכים ב כג:כט), וְרָצָה לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עָלָיו; וּפַרְעֹה נְכוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לָבוֹא עָלָיו דֶּרֶךְ נְהַר פְּרָת אִם לֹא יַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּנְהַר פְּרָת בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
פסוק כ:וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ. שֶׁדָּרַשׁ ״וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״ (ויקרא כו:ו): אֲפִלּוּ ״חֶרֶב״ שֶׁל שָׁלוֹם ״לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״; וְלֹא יָדַע חֵטְא לֵיצָנֵי הַדּוֹר, אֲשֶׁר אַחֲרֵי הַדֶּלֶת קָמוּ לְסַדֵּר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כב.-כב:):
פסוק כב:וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים. שֶׁאָמַר לוֹ מִפִּי אֱלֹהִים, כִּי כֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה ״וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם״ (ישעיה יט:ב); וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד הַקַּלִּיר (קינות לתשעה באב יב): ״כָּל הֲמוֹנָיו לָלֶכֶת אֲרַם נַהֲרַיִם, לְמַעַן לֹא תַעֲבֹר חֶרֶב כָּל שֶׁהוּא בְּאֶפְרַיִם, לֹא שָׁמַע לַחוֹזֶה וְיָשׁוּב אָחוֹרִים, כִּי נִגְזְרָה גְּזֵרָה לְסַכְסֵךְ מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם״:
פסוק כד:עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה. לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לִרְכּוֹב עַל שְׁנֵי מֶרְכָּבוֹת, הָרִאשׁוֹנָה עִקָּר, וְאִם יִצְטָרֵךְ יֵשֵׁב בַּשְּׁנִיָּה; בָּרִאשׁוֹנָה יָצָא לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁחָלָה – הִרְכִּיבוּהוּ עַל הָרֶכֶב הַמִּשְׁנֶה:
פסוק כה:וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים. לְשׁוֹן שִׁירָה, מְשׁוֹרְרִים; כִּי גַּם שִׁירָה וְקִינָה בְּקוֹל אַחַת נֶאֱמָרִין. עָלָיו נִיבָּא עָמוֹס ״וְהֵבֵאתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר״ (עמוס ח:ט) – זֶה יוֹמוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ שֶׁמֵּת בֶּן תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנִים, בַּחֲצִי יָמָיו, דִּכְתִיב ״יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה״ (תהלים צ:י) וּכְתִיב ״וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר״ (עמוס ח:י); וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְשָׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם, וְכָל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מִתְאַבְּלִים עָלָיו:
פסוק כה:וַיִּתְּנֵם לְחֹק. כְּשֶׁמִּזְדַּמֵּן לָהֶם שׁוּם צַעַר וּבְכִיָּה, שֶׁהֵם מְקוֹנְנִים וּבוֹכִים עַל הַמְּאוֹרָע, הֵם מַזְכִּירִים זֶה הַצַּעַר עִמּוֹ; דּוּגְמָא: בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁמַּזְכִּירִים קִינוֹת עַל הַהֲרוּגִים בַּגְּזֵרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בְּיָמֵינוּ, כֵּן יִבְכְּיוּן עַל מוֹת יֹאשִׁיָּהוּ. דּוּגְמָא: ״וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר, לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁנָה״ (שופטים יא:לט-מ):
פסוק כה:וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת. עַל סֵפֶר הַקִּינוֹת:
פסוק כו:וַחֲסָדָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת ה׳. וּבִמְלָכִים כְּתִיב ״וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ״ (מלכים ב כג:כה), וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה:
