פסוק א:וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. זֶה יוֹם שְׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, נִרְאֶה מִזֶּה שֶׁגַּם יוֹם זֶה הוּא מִכְּלַל יְמֵי הַמִּלּוּאִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, וְזֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר (ויקרא ח לג) ״כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם״. וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹם זֶה מִלּוּאִים לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, מִכָּל מָקוֹם מַה עִנְיָן חִנּוּךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. וְאוּלַי לְפִי שֶׁרָצָה לוֹמַר כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא נִרְאָה ה׳ אֲלֵיהֶם וְלֹא בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לִתֵּן טַעַם מַה יּוֹם מִיָּמִים, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹם זֶה שְׁמִינִי דָּבָר זֶה גָּרַם לוֹ קְדֻשָּׁה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, כִּי כָל מִסְפַּר שִׁבְעָה חֹל וּמִסְפַּר שְׁמִינִי קֹדֶשׁ כְּדַעַת הַמִּדְרָשׁ (יל״ש שמות רמא טו) הָאוֹמֵר שֶׁכָּל קִלּוּסוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה בְּ״אָז״, ״וּמֵאָז בָּאתִי לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ״, ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה״ כוּ׳, כִּי ״אָז״ הַיְינוּ אֶחָד רוֹכֵב עַל שִׁבְעָה, וְהוּא לְהַשְׁלִיט אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת וְעַל כָּל הַנִּמְצָאִים שֶׁנִּתְהַוּוּ בְּשִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְעַל כֵּן נִרְאָה לָהֶם ה׳ בְּיוֹם זֶה דַּוְקָא מִצַּד הֱיוֹתוֹ שְׁמִינִי, כִּי מִסְפָּר זֶה מְיֻחָד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה טַעַם הַקָּרְבָּן שֶׁאֵינוֹ מְרֻצֶּה כִּי אִם מִן יוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, וְזֶה טַעַם שֶׁהַמִּילָה שֶׁבַּשְּׁמִינִי דּוֹחָה הַשַּׁבָּת שֶׁבַּשְּׁבִיעִי כִּי הָרוּחָנִי דּוֹחֶה הַגַּשְׁמִי.
פסוק א:וּמַה שֶּׁיּוֹם שְׁמִינִי זֶה נָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת, רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יג:) כִּנּוֹר שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה שְׁמֹנָה נִימִין וְשֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא עֲשָׂרָה נִימִין, לְפִי שֶׁלִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְנִגְלָה כְּבוֹד ה׳ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר כִּי ה׳ אֶחָד רוֹכֵב עַל שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת מַנְהִיגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּהְיוּ מֻפְשָׁטִים מִן הַחֹמֶר לְגַמְרֵי יִתּוֹסֵף בָּהֶם הַשָּׂגָה שֶׁיַּכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל נִבְדָּלִים הָעֶלְיוֹנִים הַכְּלוּלִים בְּמִסְפַּר תִּשְׁעָה בְּסוֹד אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפֹּרֶת טֶפַח, וְאָז הַשְּׁמִינִי יַעֲלֶה לְמִסְפַּר עֲשָׂרָה, עַל כֵּן בָּא הָרֶמֶז בְּיוֹם שְׁמִינִי זֶה שֶׁנָּטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת, לוֹמַר כִּי יֵשׁ בּוֹ מֵעֵין שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי שָׁם יִרְאוּ אֶת כְּבוֹד ה׳ עַיִן בְּעַיִן, וְכֵן בְּיוֹם זֶה נֶאֱמַר ״כִּי הַיּוֹם ה׳ נִרְאָה אֲלֵיכֶם״.
פסוק א:וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. לֹא מָצִינוּ שֶׁדִּבֵּר אֶל הַזְּקֵנִים כְּלוּם, וְאִם כְּדִבְרֵי הַמְפָרְשִׁים שֶׁדִּבֵּר לְאַהֲרֹן בִּפְנֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אַהֲרֹן מֵעַצְמוֹ נִכְנַס לָעֲבוֹדָה, הֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת צַו (ח ג): ״וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל״ וְגוֹ׳, וְשָׁם הִכְנִיסוֹ לָעֲבוֹדָה בִּפְנֵי כָּל הָעֵדָה, וּמַה הָיָה צָרִיךְ לָזֶה כָּאן שֵׁנִית. וְנִרְאֶה לִי לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד יג-טו): ״וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר״, וּכְמוֹ כֵן בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר אֵלּוּ שֶׁבָּאוּ לְכַפָּרָה עַל ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״ (בראשית לז לא) וְעַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, מִסְתָּמָא עָשׂוּ בּוֹ כְּכָל הַתּוֹרָה הַמְפֹרֶשֶׁת בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא בְּחַטַּאת הַקָּהָל, עַל כֵּן קָרָא לַזְּקֵנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר כָּאן שֶׁסָּמְכוּ יְדֵיהֶם, מִכָּל מָקוֹם מִסְתָּמָא עָשׂוּ הַסְּמִיכָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל חַטַּאת הַקָּהָל קָרְבָּנוֹ פָּר, שָׁאנֵי הָכָא שֶׁחָטְאוּ בְּשָׂעִיר וְעֵגֶל, עַל כֵּן רָצָה ה׳ שֶׁיָּבִיאוּ שָׂעִיר וְעֵגֶל.
פסוק ב:קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת. יֵשׁ מַקְשִׁים, לָמָּה עֵגֶל שֶׁל אַהֲרֹן בָּא לְחַטָּאת וְעֵגֶל שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּא לְעוֹלָה. וְאָמְרוּ בָּזֶה, לְפִי שֶׁבְּחֵטְא הָעֵגֶל לֹא חָטָא אַהֲרֹן בְּמַחֲשָׁבָה, שֶׁהֲרֵי וַדַּאי לֹא נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל, וְעִקַּר חֶטְאוֹ הָיְתָה בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה הָעֵגֶל בְּפֹעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב לה): ״וַיִּגֹּף ה׳ אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן״, אֶלָּא לְהוֹרוֹת בָּא שֶׁאַהֲרֹן לֹא חָטָא כִּי אִם בַּעֲשִׂיַּת הָעֵגֶל וְלֹא בְּמַחֲשָׁבָה, עַל כֵּן קָרְבָּנוֹ עֵגֶל לְחַטָּאת הַמְכַפֵּר עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁחָטְאוּ גַּם בְּמַחֲשָׁבָה, כִּי וַדַּאי לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה נִתְכַּוְּנוּ, עַל כֵּן קָרְבָּנָם עֵגֶל לְעוֹלָה הַבָּא עַל חֵטְא הַהִרְהוּר. וּמַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל פֵּרוּשׁ זֶה, הֲלֹא יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ גַּם בְּמַעֲשֶׂה, שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ, וְלָמָּה לֹא הֵבִיאוּ לְכַפָּרָה עֵגֶל לְחַטָּאת. נִרְאֶה לִי שֶׁעַל חֵטְא הַזְּבִיחָה הֵבִיאוּ לְכַפָּרָה הַשָּׂעִיר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ז): ״וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים״, וְהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁזָּבְחוּ יִשְׂרָאֵל לַשְּׂעִירִים שֶׁאָמַר לְשׁוֹן ״עוֹד״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בָּעֵגֶל ״וַיִּזְבְּחוּ לוֹ״ קָאֵי, כִּי זְבִיחָה זוֹ וַדַּאי הָיְתָה לַשְּׂעִירִים, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלוֹהַּ, כִּי כָל הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא הָיָה מַעֲשֵׂה שָׂטָן, וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם (ישעיה יג כא). עַל כֵּן נֶאֱמַר: ״קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת״. אֲבָל אַהֲרֹן שֶׁלֹּא זָבַח לוֹ כְּלָל הֵבִיא עֵגֶל לְחַטָּאת, לְכַפֵּר עַל מַה שֶּׁעָשָׂה הָעֵגֶל.
פסוק ב:וּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּקָּרְבָּן שֶׁל אַהֲרֹן ״וְהַקְרֵב לִפְנֵי ה׳״, וּבְקָרְבַּן הָעָם נֶאֱמַר ״לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה׳״, יֵשׁ אוֹמְרִים לְפִי שֶׁהַזְּבִיחָה כְּשֵׁרָה בְּזָרִים אֲבָל לֹא הַהַקְרָבָה. וְלִי נִרְאֶה לְפִי שֶׁזִּבְחֵי אֱלֹהִים תַּכְלִיתָם לְהָבִיא לִידֵי רוּחַ נִשְׁבָּרָה, וְיִשְׂרָאֵל חָטְאוּ גַּם בְּרוּחַ הַהִרְהוּר, עַל כֵּן נֶאֱמַר בָּהֶם ״לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה׳״, שֶׁאַחַר הַזְּבִיחָה יִהְיוּ לִפְנֵי ה׳. אֲבָל אַהֲרֹן שֶׁלֹּא חָטָא בְּמַחֲשָׁבָה, עַל כֵּן מִיָּד אַחַר קִיחַת הָעֵגֶל לְחַטָּאת נֶאֱמַר ״וְהַקְרֵב לִפְנֵי ה׳״, כִּי מִיָּד וּמִתֵּכֶף נַעֲשֶׂה קָרוֹב אֶל ה׳ אַחַר מַעֲשֵׂה הַקִּיחָה.
פסוק ג:וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר. מַה שֶּׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן שֶׁיְדַבֵּר אֶל יִשְׂרָאֵל וְלֹא צִוָּה הוּא בְּעַצְמוֹ לָהֶם, לְפִי שֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְהַרְאוֹת לְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁאַהֲרֹן נָקִי מִן חֵטְא הָעֵגֶל, דְּאִם לֹא כֵן אֵיךְ יְצַוֶּה הוּא לָהֶם קְחוּ לָכֶם עֵגֶל לְכַפָּרָה, וַהֲרֵי יֹאמְרוּ לוֹ: טוֹל קוֹרָה כוּ׳. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ עַל דֶּרֶךְ קְשֹׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה כוּ׳ (ב״ב ס;), לְפִיכָךְ מִתְּחִלָּה ״קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר״ לִקְשֹׁט אֶת עַצְמְךָ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר״ שֶׁיִּתְקַשְּׁטוּ גַּם הֵמָּה, וְאָז גַּם הֵמָּה יְכוֹלִין לִקְשֹׁט אֲחֵרִים וְזֶהוּ לְשׁוֹן לֵאמֹר.
פסוק ג:קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת. לְכַפָּרָה עַל מַה שֶּׁזָּבְחוּ זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים, לְכָךְ נֶאֱמַר ״לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה׳״ – וְלֹא לַשְּׂעִירִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ בַּזְּבִיחָה לָעֵגֶל כָּאָמוּר. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא ט ג) דָּרְשׁוּ: מָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא יוֹתֵר מִן אַהֲרֹן, אֶלָּא אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: אַתֶּם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם מִתְּחִלָּה וְיֵשׁ בְּיֶדְכֶם מִסּוֹף – בַּתְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז לא): ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״, בַּסּוֹף שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב ח): ״עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה״, יָבֹא שָׂעִיר וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה שָׂעִיר, יָבֹא עֵגֶל וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה עֵגֶל; אֲבָל אַהֲרֹן לֹא הָיָה לוֹ חֵלֶק כִּי אִם בָּעֵגֶל, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, לָמָּה הוֹצִיא אֶת אַהֲרֹן מִכְּלַל מַעֲשֵׂה דִּשְׂעִיר עִזִּים, וַהֲלֹא גַּם לֵוִי הָיָה בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא, וְאַדְרַבָּה שֶׁהָיָה לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא יוֹתֵר עַל אֶחָיו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים״ (בראשית מט ה). וְעוֹד, לָמָּה הִזְכִּיר לְשׁוֹן קוֹדֵם וָסוֹף, הָיָה לוֹ לוֹמַר אַתֶּם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת, וְלָמָּה תָּלָה הֶעָוֹן בְּמֻקְדָּם וּמְאֻחָר. וְעוֹד, מַה עִנְיַן כַּפָּרַת שְׂעִיר עִזִּים לְכַפָּרַת עֲוֹן הָעֵגֶל. גַּם פָּסוּק ״וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה׳״ צָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי לֹא פוֹרַשׁ בּוֹ לְהֵיכָן קָרְבוּ, וּמַהוּ שֶׁאָמַר ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ תַּעֲשׂוּ״, מַה יַּעֲשׂוּ עוֹד נוֹסָף עַל מַה שֶׁכְּבָר עָשׂוּ.
פסוק ג:וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בְּהֵתֵּר סְפֵקוֹת אֵלּוּ. שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה סוֹבֵר שֶׁהַאי בְּהַאי תַּלְיָא, שֶׁאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״ הָיָה סִבָּה גַּם לְמַעֲשֵׂה עֵגֶל, יַעַן כִּי מֵהַיָּדוּעַ שֶׁמִּדַּת הַקִּנְאָה שֶׁהָיְתָה בַּאֲחֵי יוֹסֵף גָּרְמָה לָהֶם אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״, וּמֵאָז נִשְׁתָּרְשָׁה בְּתוֹכָם מִדַּת הַקִּנְאָה לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סט י): ״כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי״, הִיא קִנְאַת בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּצוּיָה בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת יוֹתֵר מִבְּכָל הָאֻמּוֹת, עַד שֶׁיָּצָא הָעֵגֶל הַזֶּה מִתּוֹךְ שֶׁרַבִּים קִנְּאוּ בְּמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה כְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ. וְכֵן בְּאוֹתוֹ זְמַן רַבִּים קַנָּאִים פָּגְעוּ בוֹ, וְזֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת לַחֲשֹׁב עָלָיו עֲלִילוֹת דְּבָרִים לֵאמֹר ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ״, כְּדֵי לִפְרֹק עֻלּוֹ מֵעֲלֵיהֶם, וּלְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם הָעֵגֶל הַזֶּה, הַעֶצֶב נִבְזֶה הָאָחוּז בְּחַבְלֵי בוּז, כִּי הַקִּנְאָה הַמְסַבֶּבֶת פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם שֶׁנִּפְרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו, כִּי בִּטְּלוּ מִצְוַת ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״. וְזֶהוּ הַחֵטְא הַקּוֹדֵם הַמְסַבֵּב גַּם הַמְאֻחָר, שֶׁלְּסוֹף פָּנוּ עֹרֶף גַּם אֶל ה׳ וּבִטְּלוּ מִצְוַת ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. וּמִטַּעַם זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב״ר לח ו) שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה הַנַּח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד יז): ״חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרַיִם הַנַּח לוֹ״, אֲבָל ״חָלַק לִבָּם – עַתָּה יֶאְשָׁמוּ״. וּבֵאוּר דָּבָר זֶה תִּמְצָא יָפֶה וּמְתֻקָּן בְּחִבּוּרִי עוֹלֵלוֹת אֶפְרַיִם חֵלֶק א׳ מַאֲמָר כ״ג, וּמִשָּׁם תּוּכַל לְהָבִין מַה שֶּׁתָּלָה בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה שְׁנֵי מִינֵי עָוֹן אֵלּוּ בְּקוֹדֵם וּבִמְאֻחָר, כִּי אַחַת גּוֹרֶרֶת חֲבֵרְתָהּ. וְכֵן מָצִינוּ (מלכים א׳ יב כח) בְּיָרָבְעָם שֶׁעָשָׂה הָעֲגָלִים מִקִּנְאָתוֹ בְּמַלְכוּת שְׁלֹמֹה.
פסוק ג:וּבְהַצָּעָה זוֹ מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה אַהֲרֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בַּכַּפָּרָה שֶׁהִיא עַל הַקּוֹדֵם ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״, דְּהַיְנוּ פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת שֶׁהָיוּ בֵּין הָאָבוֹת, כִּי כְּבָר תִּקֵּן אַהֲרֹן זֶה בְּמַה שֶּׁאָחַז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, כִּי שָׁמוֹעַ – מִזֶּבַח טוֹב, וְכֵן יִשְׂרָאֵל רָאוּ לְתַקֵּן שְׁנֵיהֶם בְּיוֹם זֶה, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּקְרְבוּ כָל הָעֵדָה״ וְגוֹ׳ כִּי כְּשֶׁרָאוּ כָל הָעֵדָה שֶׁהֵם צְרִיכִין לְכַפָּרָה עַל ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״, שֶׁגָּרְמָה לָהֶם הַקִּנְאָה וּפֵרוּד הַלְּבָבוֹת, וְעַל הַמְאֻחָר וְהוּא מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְרַחֲקוּ מֵעַל ה׳ וּפָנוּ אֵלָיו עֹרֶף וְלֹא פָנִים, הִנֵּה זוּלַת הַקָּרְבָּן רָאוּ לְתַקֵּן כָּל זֶה בְּמַעֲשֶׂה מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּטוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּקְחוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה״, הַיְנוּ הַקָּרְבָּנוֹת, ״וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה״, שֶׁקָּרְבוּ זֶה אֶל זֶה בְּקֵרוּב הַלְּבָבוֹת, וְקִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת בְּאַחֲוָה וְרֵעוּת לְתַקֵּן חֵטְא הַקּוֹדֵם מַעֲשֵׂה שְׂעִיר עִזִּים הַבָּא מִתּוֹךְ פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת, וְאַחַר כָּךְ תִּקְּנוּ גַּם חֵטְא הַמְאֻחָר ״וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה׳״, כִּי פָנוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פָּנִים וְלֹא עֹרֶף. וְכַאֲשֶׁר רָאָה מֹשֶׁה כֹּשֶׁר לְבָבָם זֶה עִם זֶה, וְכִי הָיוּ שְׁלֵמִים עִם ה׳, הָיָה הַדָּבָר יָשָׁר מְאֹד בְּעֵינָיו, כִּי טוֹב הוּא יוֹתֵר מִן הֲבָאַת קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טו כב): ״הִנֵּה שְׁמוֹעַ מִזֶּבַח טוֹב״, וְעַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה: ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ תַּעֲשׂוּ״, כִּי כְּלוּם צִוָּה ה׳ עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזֶבַח כִּי אִם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳, כִּי בָּזֶה הַדָּבָר מִעֵט מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת לוֹמַר כָּזֶה תַּעֲשׂוּ גַּם לְדוֹרוֹת, וּמִי יִתֵּן וְהָיָה זֶה לְבַבְכֶם כָּל הַיָּמִים, כִּי בִּזְכוּתוֹ ״וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה׳״, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם פּוֹנִים פְּנֵיכֶם מוּל הַשְּׁכִינָה כָּךְ יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֲלֵיכֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לְהֵרָאוֹת.
פסוק ז:וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם. כַּפָּרָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן כְּפוּלָה, אַחַת כְּנֶגֶד מַה שֶּׁחָטָא הוּא, שֵׁנִית מַה שֶּׁהֶחֱטִיא גַּם אֶת הָעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב כא): ״כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדוֹלָה״. אֲבָל בְּכַפָּרַת הָעָם לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם ״וְכַפֵּר בַּעֲדָם״, כִּי הֵמָּה תְּלוּיִין בּוֹ, וְהוּא לֹא תָּלוּי בָּהֶם. וְעוֹד, שֶׁכַּפָּרַת אַהֲרֹן הוּא בְּעֶצֶם כַּפָּרַת הָעָם, כִּי בִּזְמַן שֶׁמַּנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל מְתֻקָּנִים אָז כָּל הָעָם מְתֻקָּנִים, וְקִלְקוּלָם הוּא אַשְׁמַת הָעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד ג): ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם״, כִּי שִׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן, וּבִזְמַן שֶׁהוּא חוֹטֵא גַּם בִּשְׁגָגָה אָז שִׁגְגָתוֹ סִבָּה לְאַשְׁמַת הָעָם שֶׁיֶּאְשְׁמוּ גַּם בְּמֵזִיד. עַל כֵּן כַּפָּרָתוֹ הוּא כַּפָּרַת כָּל הָעָם.
פסוק ז:דָּבָר אַחֵר, ״וּבְעַד הָעָם״ קָאֵי עַל קָרְבַּן הָעָם, וּמַה שֶּׁזְּכָרוֹ כָּאן אֵצֶל כַּפָּרָתוֹ, לוֹמַר לְךָ שֶׁכַּפָּרַת אַהֲרֹן תְּלוּיָה בְּכַפָּרַת הָעָם, שֶׁאִם יִתְכַּפֵּר הָעָם אָז גַּם לְךָ יֵשׁ כַּפָּרָה, אָמְנָם אִם לֹא יִתְכַּפֵּר הָעָם – אָז גַּם לְךָ אֵין כַּפָּרָה וְתַקָּנָה, כִּי כָּל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ וְאֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָרַב בְּגַן עֵדֶן וְתַלְמִידוֹ בְּגֵהִנּוֹם. לְפִיכָךְ אֵין לוֹ כַּפָּרָה כִּי אִם בִּתְנַאי זֶה שֶׁיְּכַפֵּר גַּם בְּעַד הָעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא.
פסוק ז:וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַהֲרֹן לֹא הָיָה צָרִיךְ כַּפָּרָה, כִּי אִם עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא עַל חֵטְא הַהִרְהוּר, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּפָסוּק ״קַח לְךָ עֵגֶל״, וְהָעָם הָיוּ צְרִיכִין גַּם כֵּן כַּפָּרָה עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר בְּכַפָּרַת אַהֲרֹן ״וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם״, לוֹמַר לְךָ שֶׁגַּם הָעָם צָרִיךְ אֶל כַּפָּרָתְךָ עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל בְּכַפָּרַת הָעָם שֶׁהֵבִיאוּ עֵגֶל לְעוֹלָה לְכַפֵּר גַּם עַל חֵטְא הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֱמַר ״וְכַפֵּר בַּעֲדָם״ לְבַד, כִּי אַהֲרֹן לֹא הָיָה צָרִיךְ לְכַפָּרָה עַל הַהִרְהוּר כִּי לֹא חָטָא בְּמַחֲשָׁבָה כְּלָל כִּי אִם בְּמַעֲשֶׂה, וּבְלִי סָפֵק שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם אֱלָהוּת.
