ויהס, ואצית. הוא כמו שת' "האזינו השמים" (דברים ל"ב א') "אציתו שמיא" ור"ל שסבב בדבריו שיאזינו העם אל משה, ודע שמ"ש הראב"ע (חגי ב' כ') דלכך כתב "ויהס כלב" ולא יהושע אף שהיה גדול בשנים, משום שחולקין כבוד למלכות, כי הוקשה להראב"ע מדוע במספר המרגלים הקדים כלב ליהושע וכן לקמן (י"ד ל"ח) ופה ייחס המעשה לכלב, משום שחולקין כבוד כו'.
פסוק לב:
אנשי מדות, אנשין דמשחן, הוא כמ"ש רש"י "גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מדה".
פסוק לג:
וכן היינו בעיניהם, וכן הוינא בעיניהון. דרכו לת' מלת "כן" כבעברית, ואולי כוונת הכתוב היא היחיד מן "כִּנִּים" כמו שפי' קצת המבארים בישעיה (נ"א ו') ע"פ "וישביה כמו כן ימותון" ותתאים המליצה היטב, כי אמרו בעינינו היינו כחגבים, ובעיניהם היינו נחשבים קטנים יותר ויותר".