ויהי אחרי המגפה ויאמר ה' וגו' שאו את ראש וגו'. איתא במדרש הה"ד אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני ולבאר ענין המדרש נראה דידוע דבשבעים נפש ירד יעקב למצרים וברד"ו שנה היו פרים ורבים ועלו למנין מסוים ס' רבוא זולת הרשעים שמתו בנ' ימי אפילה אשר. איתא במדרש בג' ימי אפילה מתו כפלים כיוצאי מצרים ולפי חשבון זה היה להם לפרות ולרבות במדבר אשר שם היו הולכים וסובבים מ' שנה אשר א"א למנותם במספר ובאמת לא היו רק ששים רבוא אבל זה היה חביבות ישראל דיהיו תמיד בדמיון מרכבה עליונה והאומות כשראו המגפה נתנו שמחה בלבם דחשבו דודאי נסתלק השכינה מישראל באשר שצריכין להיות ס' ריבוא במכוון ולכך ויהי אחרי המגפה ויאמר ה' שאו וגו' וזה להורות דאעפ"כ תשלום המנין לששים רבוא הוא מוכן ואין מקום לקטרג כי ה' עמם וזהו פירוש המדרש אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני דאו"ה חשבו דהשכינה נסתלק אך חסדך ה' לבל לסור השכינה ח"ו בחסדך הגדול אשר הנחת אפך במגפה למצוא פרי הילולים להקב"ה. או יאמר דאיתא שבטי יה עדות לישראל ועכו"ם התלוצצו והוציאו שם רע על ישראל שהם בטלים במדבר מבלי חרישה וזריעה ואין להם דאגת פרנסה רק העם מביאים יום ביומו את המן הנופל לפני פתח אהליהם והבטלה מביאה לידי זמה ובפרט שהיה במחנה אחד אנשים ונשים וקטנים ובחורים ומה יעשו שלא יחטאו רק דבאמת שבטי יה הוא עדות לישראל דישראל קדושים הם ולא חטאו כלום ולא זנו אחרי נשים ובתולות רק לברר דאמת הוא הדבר ולקיים עדותו דהמגפה היה רק באנשים אשר סרו מדרכי ה' ואלו היו כולם שטופי זמה היה המגפה בכולם והיה מכלה בהם מכה ואבדון לאין מספר אלא ודאי דהנשארים היו צדיקים גמורים והראיה לזה ויהי אחרי המגפה ויאמר ה' שאו את ראש וגו' ולא יחסר למנויו ואלו לא היו ראוים לא היה נשאר מהם ח"ו שריד ופליט. וזהו פירוש המדרש אם אמרתי מטה רגלי היינו בזנות התלוצצו בנו עכו"ם ואמרו הא במדינת מואב היו רק זמן מועט והיו שטופי זמה מאוד וכ"ש במדבר שהיו קצו בחייהם ולא ידעו מה לעשות רק לזנות אבל חסדך ה' יסעדני להורות להם לסתור כוונתם:
פסוק ג:
וידבר משה ואלעזר הכהן אותם בערבות מואב על ירדן יריחו לאמר. הא דנתן סימן על ירדן יריחו נראה דגם זה לסתור כוונתם דהיו אומרים דישראל שטופי זימה המה ע"פ מה דאמרו דסופו של ממזר הוא שנשטף במים ולכך מצינו דאמרו על משה דעמרם נשא דודתו יוכבד אחת מעריות שבתורה הוי משה ממזר וכשהושלך ליאור נעשה לו נס והראה הקב"ה במופת שהיה זרע כשר קדוש מרחם ולכך נקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו ופרעה נמי אמר אם בגופם שלטו בנשותיהם לכ"ש ולכך הלכו בחרבה תוך הים למופת שהיו כשרים וכאן נמי הוציאו דבה על בני ישראל דבמדבר זנו כל איש באחותו ובאמו ובכל עריות שבתורה ולכך קרע לפניהם את הירדן להורות המופת הנ"ל דבאמת כשרים היו דזולת זה היה קשה מה היה להקב"ה לבקוע את הירדן נהר קטן בכמות שהיה אפשר להם לעבור בספינות רק לסתור כוונתם ולכך הדיבור היה אצל הירדן יריחו שהירדן העיד על ישראל שהם זרע כשר כמו שבטי י"ה עדות לישראל החנוכי הפלאי: