פסוק ז:נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם וְגוֹ׳. ״לָהֵן״ מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, וְכֵן ״בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם״ – ״אֲבִיהֶן״ מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ: ״וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן״. וְזֶה לְפִי שֶׁבְּעִנְיַן הַיְרוּשָּׁה אִם אֵין לוֹ בֵּן הֲרֵי הֵם עוֹמְדִים בִּמְקוֹם זְכָרִים לְכָל דָּבָר, עַל כֵּן אָמַר ״נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם״ כִּמְדַבֵּר לִזְכָרִים, לְהוֹרוֹת שֶׁהֵם כִּזְכָרִים לְכָל דְּבַר יְרוּשָּׁה. אֲבָל אַחַר כָּךְ שֶׁאָמַר ״וְהַעֲבַרְתָּ״ הַמּוֹרֶה עַל לְשׁוֹן עֲבֵרָה, אוֹ לְשׁוֹן הַעֲבָרַת נַחֲלָה מִשֵּׁבֶט לְשֵׁבֶט מִצַּד שֶׁהֵן נְקֵבוֹת, עַל כֵּן אָמַר כִּמְדַבֵּר לִנְקֵבוֹת: ״וְהַעֲבַרְתָּ נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן״.
פסוק ז:וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁאָמְרוּ: אָנוּ בִּמְקוֹם בֵּן עוֹמְדוֹת, וְאִם לָאו תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ, נִרְאֶה שֶׁדִּקְדֵּק זֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ: ״כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ״, מַשְׁמַע הָא אִם הָיוּ לוֹ בָּנִים, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו אֵין לוֹ בָּנִים מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁהָיוּ לוֹ שָׁעָה אַחַת לְאַחַר מוֹתוֹ לֹא הָיוּ תּוֹבְעִים כְּלוּם, וְלָמָּה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהַמִּמָּה נַפְשָׁךְ הָיָה בָּטֵל, כִּי לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ. וּמִטַּעַם זֶה דִּקְדֵּק רַשִׁ״י בִּלְשׁוֹנוֹ לְפָרֵשׁ ״כִּי אֵין לוֹ בֵן״ – הָא אִם הָיָה לוֹ בֵּן, וְלֹא פֵּרֵשׁ הָא אִם יֵשׁ לוֹ בֵּן.
פסוק ז:וּפְשׁוּטוֹ כָּךְ הוּא, כִּי מִדְּקָאָמְרוּ ״לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ״, וְכִי יְרֻשַּׁת הַבָּנִים תָּלוּי בְּהִשָׁאֲרוּת שֵׁם אֲבִיהֶם? וְעוֹד, לָמָּה אָמְרוּ מִתְּחִלָּה ״וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ״, מַשְׁמַע הָא אִם הָיוּ לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן עַכְשָׁיו בָּעוֹלָם מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיוּ אוֹמְרִים דָּבָר זֶה, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ: ״תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה״ כִּי בֵן אֵין לוֹ, מַשְׁמַע שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי כִּי אִם בִּמְצִיאוּת שָׁעָה זוֹ. אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ, מִמָּה נַּפְשָׁךְ, אִם אֵין אָנוּ חֲשׁוּבִים זֶרַע – הֲרֵי בָּנִים לֹא הָיוּ לוֹ מֵעוֹלָם, אִם כֵּן ״לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ״, וְתִתְיַבֵּם אִמֵּנוּ לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ; וְאִם אָנוּ חֲשׁוּבִים זֶרַע, אִם כֵּן ״תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה״, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בֵּן עַכְשָׁיו לְיָרְשׁוֹ וַאֲנַחְנוּ בִּמְקוֹם בֵּן. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ ״כִּי אֵין לוֹ בֵּן״ קָאֵי אַשְּׁלְמַטָּה, שֶׁאָמְרוּ ״תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה״. וּפֵרוּשׁ זֶה בָּרוּר וְנָכוֹן.
פסוק יב:עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וְגוֹ׳. צָרִיךְ עִיּוּן לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשָׁה זוֹ לְכָאן, וְלָמָּה קָרָא לְהַר נְבוֹ הַר הָעֲבָרִים, וּכְשֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״יִפְקֹד אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת אִישׁ עַל הָעֵדָה״ לָמָּה לֹא בִּקֵּשׁ שֶׁיַּנְחִיל שְׂרָרָתוֹ לְבָנָיו.
פסוק יב:וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה: ״וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר ״וְהַעֲבַרְתֶּם״, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיָרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה, וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, לְיָרְשׁוֹ לָמָּה לִי, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן, אֶלָּא שֶׁרָצָה לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁמַּנִּיחַ בֵּן אֲבָל אֵינוֹ רָאוּי לְיָרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָרֶשֶׁת מַעֲלַת אָבִיו בְּתוֹרָה וְחָכְמָה וּשְׂרָרָה, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עֶבְרָה עָלָיו עַל שֶׁלֹּא הִדְרִיךְ אֶת בְּנוֹ שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ. וּמְנָא לֵיהּ לְרַשִׁ״י זֶה, כִּי מִצְּלָפְחָד לֵיכָּא לְמֵילַף, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כְּלָל, אֶלָּא שֶׁסָּמַךְ עַל סְמִיכַת פָּרָשַׁת ״עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה״, שֶׁלְּכָךְ קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ ״הַר הָעֲבָרִים״ כִּי עָלָיו נִתְמַלֵּא ה׳ עֶבְרָה עַל מֹשֶׁה עַל שֶׁלֹּא הִדְרִיךְ אֶת בָּנָיו שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִין לְיָרְשׁוֹ, שְׂרָרָתוֹ וּנְבוּאָתוֹ הַתְּלוּיָה בַּהֲכָנַת כֹּחַ הַמְקַבֵּל. וּמִלָּשׁוֹן זֶה הֵבִין מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ לְבָנָיו. וְכֵן פֵּרֵשׁ מֹשֶׁה הַדָּבָר, שֶׁאָמַר (דברים ג כו-כח): ״וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם״ וְגוֹ׳, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ״ וְגוֹ׳, הוֹרָה בְּאֶצְבַּע שֶׁזּוֹ הִיא הָעֶבְרָה שֶׁנִּתְעַבֵּר ה׳ בּוֹ, שֶׁיַּנְחִיל שְׂרָרָתוֹ לִיהוֹשֻׁעַ וְלֹא לְבָנָיו. וּמֵאַחַר שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהַדָּבָר נִמְנַע, אָמַר מִיָּד: ״יִפְקֹד אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת״ וְגוֹ׳. וְעַיֵּן לְמַעְלָה פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ (טו ד) בְּפָסוּק ״לֹא יִירָשְׁךָ זֶה״. וְאַף עַל פִּי שֶׁלְּיָרְשׁוֹ לֹא יִתְיַשֵּׁב עַל זֶה הָאֹפֶן אֵצֶל צְלָפְחָד, מִכָּל מָקוֹם נָקַט לָשׁוֹן זֶה בַּעֲבוּר מֹשֶׁה כָּאָמוּר. וְאֵצֶל צְלָפְחָד יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵין לְשׁוֹן ״וְהַעֲבַרְתֶּם״ יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: אִלּוּ נֶאֱמַר ״וּנְתַתֶּם״, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁעוֹד שֵׁם הַמֵּת יִקָּרֵא עַל נַחֲלָתוֹ, כִּי מַה לִּי אִם הַנַּחֲלָה נְתוּנָה לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ; וּמִדְּקָאָמַר ״וְהַעֲבַרְתֶּם״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְתוּנָה לְבִתּוֹ, מִכָּל מָקוֹם דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הֶעֱבִיר נַחֲלָתוֹ מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו אֶל שֵׁבֶט אַחֵר, וּכְאִלּוּ לֹא זָכָה שֶׁזַּרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ. מִזֶּה אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה, כִּי לֹא זָכָה לְהָקִים שְׁמוֹ עַל נַחֲלָתוֹ.
פסוק יב:וְיֵשׁ עוֹד בְּדָבָר זֶה סוֹד הַנִּמְשָׁךְ מִסּוֹד הַיְצִירָה, כְּאָמְרוּ רז״ל (ברכות ס): אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, וְאָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁהַזֶּרַע הָרִאשׁוֹן נִפְסָד וְהַבָּא אַחֲרוֹנָה נִשְׁאָר קַיָּם, וּלְעוֹלָם מִזֶּרַע אִשָּׁה נוֹלֶדֶת הַנְּקֵבָה. וְאִם כֵּן דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֵין הַבַּת מִזַּרְעוֹ.
פסוק יח:וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו. ״יָדְךָ״ אַחַת בְּמַשְׁמָע, וּבַמַּעֲשֶׂה כְּתִיב: ״וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּצְטַוָּה כוּ׳. וּלְפִי דְּבָרָיו קָשֶׁה, אֵיךְ עָבַר מֹשֶׁה בְּבַל תּוֹסִיף. וּמָצִינוּ עוֹד סְמִיכָה כָּזוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ד): ״וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה״, יָדוֹ אַחַת בְּמַשְׁמָע, וּבַמַּעֲשֶׂה כְּתִיב (שם טז כא): ״וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר״. וּלְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא פֵּרַשְׁנוּ שֶׁהַכֹּל עִנְיָן אֶחָד, כִּי מַנְהִיגֵי הָעָם צְרִיכִין לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ כַּפָּרָה וְאָשָׁם עַל כָּל הָעָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א יג): ״וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם״, וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִכָּאן (דב״ר א ט) שֶׁאַשְׁמַת הָעָם תְּלוּיָה בְּמַנְהִיגֵיהֶם. וּכְמוֹ שֶׁסְּמִיכַת יָד עַל הַקָּרְבָּן הַיְנוּ לִתֵּן שֶׁמֶץ וְדֹפִי שֶׁל הַסּוֹמֵךְ עַל הַנִּסְמָךְ, וְהוּא הַקָּרְבָּן, כָּךְ סְמִיכוּת יָד זוֹ לִתֵּן שֶׁמֶץ וְדֹפִי שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל עַל מַנְהִיגֵיהֶם, לֵאמֹר שֶׁאַשְׁמַת הָעָם תָּלוּי בָּהֶם. וְהִנֵּה בִּסְתָם קָרְבָּן שֶׁל הַחוֹטֵא יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי סְמִיכָה, כִּי הַחוֹטֵא בְּמַעֲשֵׂה חֶטְאוֹ כָּפוּל, כִּי אֵין מַעֲשֶׂה בְּלֹא מַחֲשָׁבָה הַקּוֹדֶמֶת לַמַּעֲשֶׂה. עַל כֵּן נֶאֱמַר אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ: ״וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָיו״, כִּי הוּא בָּא לְכַפֵּר עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה וְהַהִרְהוּר. אֲבָל הָעוֹלָה בָּאָה עַל חֵטְא הַהִרְהוּר לְבַד, עַל כֵּן נֶאֱמַר: ״וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה״, יָדוֹ אַחַת בְּמַשְׁמָע.
פסוק יח:כְּמוֹ כֵן מַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה יִשְׂאוּ עֲוֹן הָעֵדָה, הֵן שֶׁיֶּחֱטְאוּ בְּמַעֲשֶׂה הֵן שֶׁיֶּחֱטְאוּ בְּהִרְהוּר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם לִמְחוֹת וְאֵינָן מוֹחִין. הָאָמְנָם לֹא כָּל רוֹעֶה וּמַנְהִיג נִתְפָּס עַל עֲוֹן זוּלָתוֹ כְּשֶׁהוּא חוֹטֵא בְּהִרְהוּר לְבַד, כִּי הַנִּסְתָּרוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ, וּמִי יוֹדֵעַ מַטְמוֹנוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּפָרָשַׁת נִצָּבִים (כט כח). אַךְ אִם הָרוֹעֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלוֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּיהוֹשֻׁעַ, וְהוּא יוֹדֵעַ לְכַוֵּן כָּל הָרוּחוֹת שֶׁל אִישׁ וָאִישׁ, אָז דִּין הוּא שֶׁיִּתָּפֵס גַּם עַל חֵטְא הַהִרְהוּר, מֵאַחַר שֶׁעֵינָיו תֶּחֱזֶנָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלָיו אֶת כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אִם טוֹב וְאִם רָע, וְהָיָה לוֹ לִמְחוֹת בּוֹ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר כָּאן: ״קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ״, שֶׁיּוּכַל לַהֲלוֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, ״וְסָמַכְתָּ יָדְךָ עָלָיו״, וְנָקַט ״יָדְךָ״ לִרְבוּתָא, לְפִי שֶׁכָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר כִּי אִם בַּעֲוֹן הַדּוֹר הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, שֶׁאוֹתוֹ שֶׁמֶץ יִהְיֶה תָּלוּי בּוֹ, וְקַל וָחוֹמֶר לְחֵטְא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיִּתָּלֶה בּוֹ, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיִּסְמוֹךְ עָלָיו גַּם יָד הַשֵּׁנִי לִתֵּן עָלָיו שֶׁמֶץ חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה, כִּי קַל וָחוֹמֶר הוּא, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְצַוּוֹת עַל יָד הַשְּׁנִיָּה, כִּי וַדַּאי מֹשֶׁה יַעֲשֶׂה הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ וְיִלְמוֹד קַל וָחוֹמֶר מִן הַיָּד הַסּוֹמֶכֶת עָלָיו אֶת כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, מִדִּקְאָמַר ״וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ״ מִיָּד אַחַר ״אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ״. וּלְפִיכָךְ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה עָשָׂה מֹשֶׁה כֵן, וְלָמַד יָד הַשְּׁנִיָּה בְּקַל וָחוֹמֶר מִן הָאַחַת, וַיִּסְמוֹךְ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו.
פסוק יח:פֵּרוּשׁ אַחֵר, מִדְּקָאָמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן: ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה״, שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה דָּבָר, וְהָיָה סוֹמֵךְ עָלָיו יָד אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. וּמַה שֶּׁכָּתוּב: ״וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו״ כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁמֹּשֶׁה מָסַר לִיהוֹשֻׁעַ שְׁנֵי מִינֵי הַנְהָגוֹת: הָאַחַת הִיא הַהַנְהָגָה בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת; הַשְּׁנִיָּה הִיא הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית. וַעֲלֵיהֶם אָמַר: ״אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם״, וּמִכָּאן נִרְאֶה שֶׁשְּׁנֵי הַנְהָגוֹת מָסַר לוֹ. עַל הַהַנְהָגָה שֶׁעַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אָמַר: ״אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם״, וְ״יוֹצִיאֵם״ בְּעַל כָּרְחָם מַשְׁמַע, כִּי מָצִינוּ לְשׁוֹן יְצִיאָה וּבִיאָה בִּדְבַר הֲלָכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא״ (דברים לא ב), פֵּרְשׁוֹ רַשִׁ״י בִּדְבַר הֲלָכָה. וְאָמַר לוֹ הַהַנְהָגָה לְכוֹפָם בְּחֶזְקַת הַיָּד עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְמֹשֶׁה הַיְכֹלֶת עֲלֵיהֶם בִּשְׁתֵּי יָדָיו כָּךְ סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עַל יְהוֹשֻׁעַ, לוֹמַר שֶׁבְּכָל כֹּחוֹ יִמְשׁוֹל בָּם לְכוֹפָם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה, וְיוֹצִיאֵם וִיבִיאֵם בִּדְבַר הֲלָכָה בְּכָל תֹּקֶף וָעֹז, כִּי אֵין שַׁיָּךְ בָּזֶה לוֹמַר שֶׁשְּׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת, כִּי חֵלֶק גָּבוֹהַ מִי יַתִּיר? וְזֶהוּ הַדָּבָר הַמָּסוּר לִשְׁתֵּי יָדָיו, לוֹמַר שֶׁבְּכָל כֹּחוֹ יַדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ ה׳.
פסוק יח:אֲבָל עַל הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית לְתִקּוּן הַמַּצָּב אָמַר: ״אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם״, לוֹמַר שֶׁבְּנַחַת יְנַהֲלֵם וְלֹא יֵלֵךְ עִמָּהֶם בִּכְפִיָּה. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא סָמַךְ עָלָיו כִּי אִם יָדוֹ אַחַת, לוֹמַר שֶׁבְּהַנְהָגָה זוֹ לְפִי שֶׁעַם קְשֵׁה עֹרֶף הֵם וְדַרְכָּם לִבְעוֹט בְּמַנְהִיגֵיהֶם, עַל כֵּן תִּהְיֶה שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת, וְהוּא יֵצֵא וְיָבוֹא לִפְנֵיהֶם וְהֵם אַחֲרָיו יֵלְכוּ מֵעַצְמָם, וְלֹא כְּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּיָדוֹ וּמוֹלִיכוֹ בְּחֶזְקַת הַיָּד. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלְּכָךְ אָמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה״ (דברים לא ז) וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שם לא כג), בְּעַל כָּרְחָם מַשְׁמַע, וְלֹא קַשְׁיָא, כִּי מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית, וְעָלֶיהָ אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה״, הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בִּמְקוֹמוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְזָרְזוֹ עַל הַנְהָגַת הַתּוֹרָה, וְעָלֶיהָ אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ (לא ז).
פסוק יח:וּמִדִּקְאָמַר בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא (ו יג): ״וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, צִוָּה לְהַנְהִיגָם בְּנַחַת, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן לְשׁוֹן צִוּוּי מְדַבֵּר בַּהַנְהָגָה הַמְּדִינִית שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בְּנַחַת, כִּי אֵין ״צַו״ אֶלָּא זֵרוּז, וְאָנוּ לְמֵדִין זֶה מִמַּה שֶּׁכָּתוּב: ״וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ״ וְגוֹ׳ (דברים ג כח), כִּי בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַמַּנְהִיג זֵרוּז בַּהַנְהָגָה הַמְּדִינִית אֲשֶׁר דַּרְכָּם לִבְעוֹט בְּמַנְהִיגֵיהֶם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁאָמַר לוֹ: ״קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ״, שֶׁיּוּכַל לַהֲלוֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, דְּהַיְנוּ בְּעִנְיַן הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית, לְהַכְנִיעַ אֶת כָּל מִי שֶׁרוּחוֹ גָּבוֹהַ עָלָיו, אָמַר: ״וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו״, הַיְנוּ יָד אַחַת, לוֹמַר לוֹ שֶׁיָּדוֹ אַחַת דּוֹחָה הַפּוֹשְׁעִים וְאַחַת מְקָרְבָם. וְעָלֶיהָ אָמַר: ״וְהַעֲמַדְתָּ אוֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר וְצִוִּיתָה אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם״, וְיַלְפִינַן ״וְצִוִּיתָ״ מִן ״וַיְצַוֵּם״, מַה ״וַיְצַוֵּם״ הַנֶּאֱמָר לְהַלָּן בְּנַחַת וּמְדַבֵּר בְּהַנְהָגָה הַמְּדִינִית, אַף ״וְצִוִּיתָ״ הַנֶּאֱמָר כָּאן בְּנַחַת, דְּהַיְנוּ בְּיָד אַחַת.
פסוק יח:וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו״ בְּעִנְיַן הַנְּבוּאָה, לְהַנְהִיגָם עַל יָדָהּ עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, וְלֹא הִזְכִּיר בָּזֶה יָד אַחַת כִּי כָל הַנּוֹתֵן בְּעַיִן יָפָה הוּא נוֹתֵן הַנְּבוּאָה, וְכֵן בְּעִנְיַן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, וַדַּאי יִכְפֵּם עַל שְׁמִירָתָם בְּכָל תֹּקֶף וָעֹז, וְעָלֶיהָ אָמַר: ״וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה׳״, כָּל דָּבָר סָתוּם וְנֶעֱלָם בַּתּוֹרָה, ״עַל פִּיו יֵצְאוּ וְיָבֹאוּ״ בִּדְבַר הֲלָכָה. ״וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַיִּסְמֹךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו״, הַיְנוּ בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַתּוֹרָה כָּאָמוּר. ״וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה״, כִּי ״וַיְצַוֵּהוּ״ מוֹרֶה עַל הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית כָּאָמוּר, עָשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה, הַיְנוּ בְּיָד אַחַת כָּאָמוּר, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ אֶתְנַחְתָּא בְּמִלַּת ״וַיְצַוֵּהוּ״, מִכָּל מָקוֹם דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע נִדְרָשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם. וְנוּכַל לוֹמַר כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁנְּתִינַת הַהוֹד לֹא נֶאֱמַר בּוֹ יָד אַחַת, כִּי אֵין כִּילוּת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא רָצָה ה׳ שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי מָלֵא וְגָדוּשׁ בִּרְכַת ה׳, וְכֵן עָשָׂה וּבַדֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
