פסוק א:אֵלֶּה מַסְעֵי וְגוֹ׳. רַזַ״ל (בראשית רבה יב,ג) אָמְרוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה״ פָּסַל הַקּוֹדְמִים, וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא רָאִינוּ שֶׁקָּדְמוּ בַּמַּאֲמָר מַסָּעוֹת זוּלָתָם לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְפָסְלָם. וְהָיָה נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לִפְסֹל כָּל מַסָּעוֹת זוּלָתָם שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם, הֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכְּרוּ. אֶלָּא שֶׁרוֹאַנִי שֶׁלֹּא הָיוּ הַמַּסָּעוֹת לְשֶׁבַח, וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּעוֹלָם, כִּי רֻבָּם הָיוּ לְיִסּוּרִין שֶׁל עֲוֹן הַמְרַגְּלִים. גַּם הַקּוֹדְמִים הָיוּ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לְבַל יִתְּנוּ רֹאשׁ וְיָשׁוּבוּ, דִּכְתִיב (שמות י״ג:י״ז) ״וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה לְרָצוֹן וּלְסֵדֶר הַנָּכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. גַּם אָמְרוּ רַזַ״ל (ילקוט יתרו רעג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם״ – בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ חוֹלְקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְכוּ׳, מַה כְּתִיב ״וַיִּסְעוּ מִסֻּכּוֹת וַיַּחֲנוּ בְאֵיתָם״, הָיוּ נוֹסְעִים בִּמְרִיבָה וְחוֹנִים בִּמְרִיבָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּכְפֵרוּשׁ זֶה אֵין בְּמַסָּעוֹת אֵלּוּ דָּבָר יְקַר הָעֵרֶךְ לִפְסֹל כָּל זוּלָתָם.
פסוק א:וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּמַּסָּעוֹת אֵלֶּה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: א׳ הֵם הַמַּסָּעוֹת שֶׁהָיוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה קוֹדֶם גְּזֵרַת מְרַגְּלִים, ב׳ הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעַת ה׳ עֲשׂוֹת זוּלַת מַה שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים, וּמַסָּעוֹת אֵלּוּ גְּרוּעִים הֵם מֵעֵרֶךְ שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, וּכְנֶגְדָּן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמַר אֵלֶּה לְפָסְלָם. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב אֵלֶּה מַסְעֵי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ הֵם הַמַּסָּעוֹת הָרְאוּיִים וְהַצְּרִיכִין, וְכָל זוּלָתָם פְּסוּלִין הֵם, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא יִסּוּרִין לַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר בְּתוֹכָחוֹת שֶׁל עֲוֹן הַמְרַגְּלִים.
פסוק א:עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר לָמָּה בָּחַר הַכָּתוּב לִמְנוֹת הַמַּסָּעוֹת וְלֹא הַחֲנָיוֹת, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה כאן) שֶׁאָמְרוּ מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְכוּ׳ כָּאן יָשַׁנְנוּ כָּאן וְכוּ׳, עַד כָּאן, שֶׁזֶּה יוֹתֵר בְּזִכְרוֹן הַחֲנָיוֹת, לֹא בַּמַּסָּעוֹת. גַּם לְפִי מִדְרָשׁ אַחֵר (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִזְכִּיר הַמַּסָּעוֹת לִקְבֹּעַ לָהֶם שָׂכָר לֶעָתִיד לָבֹא, דִּכְתִיב (ישעיהו לה:א) ״יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר״ וְגוֹ׳, לְפִי זֶה הָיָה רָאוּי לִמְנוֹת הַחֲנָיוֹת.
פסוק א:אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק ב קנז.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיְתָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנַס אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַחוֹנֶה בַּמִּדְבָּר הַשָּׁמֵם, שֶׁשָּׁם קָנָה מְקוֹמוֹ מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְדָרְכוּ שָׁם עֲדַת ה׳ לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו. וְהוּא הַטַּעַם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹנִים בְּמָקוֹם אֶחָד שָׁנָה וּבְמָקוֹם אַחֵר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, שֶׁהוּא כְּפִי מַה שֶׁצָּרִיךְ לְבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּמָּקוֹם הַהוּא. וּבֵרוּר זֶה אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל עֲשׂוֹתוֹ זוּלַת קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה וּבְסוֹד שְׁלֵמוּת מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת: קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה הִיא הַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה, וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּסוֹד ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״ (ישעיהו סג:יא), כִּי הוּא אִילָן שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצְצוּ נִשְׁמוֹת שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ שָׁם, וְנִסְתַּיְּעוּ בְּעֵזֶר אֱלֹהִי בִּשְׁכוּנַת שׁוֹכֵן הַבִּירָה, וְשִׁבְּרוּ מַלְתְּעוֹת עַוָּל וּבֵרְרוּ בֵּרוּר עָצוּם.
פסוק א:וּכְפִי זֶה תַּכְלִית הַמַּעֲשֶׂה הוּא כְּשֶׁנּוֹסְעִים הָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם כָּל הַדּוֹמֶה לְמִין הַקֹּדֶשׁ, לֹא בִּזְמַן הַחֲנִיָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֵלֶּה מַסְעֵי – אֵלֶּה פָּסַל כָּל הַמַּסָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאֵין מַסָּע כָּזֶה שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם הוֹן קָדוֹשׁ וְיָקָר שֶׁאֵין עֲרוֹךְ אֵלָיו. וַהֲגַם שֶׁקָּדְמוּ הָאָבוֹת וְדָרְכוּ מְקוֹמוֹת וְעָשׂוּ חֶלְקָם בְּבֵרוּרֵי נִיצוֹצוֹת, לֹא הִגִּיעוּ לְגָדֵר זֶה. וְאָמַר הַכָּתוּב עַצְמוֹ טַעַם עִלּוּי מַסָּעוֹת אֵלֶּה לְפִי שֶׁהֵם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְנִצְרְפוּ בְּכוּר הַבַּרְזֶל שֶׁהִיא אֶרֶץ מִצְרַיִם כָּאָמוּר, וּבָזֶה הָיוּ נִשְׁמוֹתָם רְאוּיִים לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָבוֹאוּ שָׁמָּה. וְעוֹד לְצִבְאוֹתָם שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הַצָּבָא אֲשֶׁר תִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא מִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּפָחוֹת מִמִּסְפָּר זֶה אֵינוֹ בְּגֶדֶר הַשְּׁלֵמוּת.
פסוק א:וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע״א, מכילתא יתרו) כִּי לְסִבָּה זוֹ לֹא נָתַן ה׳ הַתּוֹרָה לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שְׁלֵמוּת הַצָּבָא שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה הַנִּקְרֵאת צְבָאוֹת. גַּם רָמַז בְּתֵיבַת לְצִבְאוֹתָם הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עִמָּהֶם. הֲרֵי לְפָנֶיךָ זִכְרוֹן עַם קָדוֹשׁ וְזִכְרוֹן מִסְפָּר הַשָּׁלֵם וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וּכְנֶגֶד מַחְבֶּרֶת כְּלָלוּת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם אָמַר ״בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״, מֹשֶׁה הוּא מַחְבֶּרֶת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם, וְאַהֲרֹן הוּא שׁוֹשְׁבִין הַשְּׁכִינָה הַמַּקְרִיב וּמְיַחֵד אֵלֶיהָ כָּל הָעֲנָפִים כַּיָּדוּעַ בְּסוֹד הַקָּרְבָּן:
פסוק א:אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי תֵּבַת ״אֵלֶּה״ הִגִּידָה עַל הַמַּסָּעוֹת הַמֻּבְחָרִים וּפָסְלָה מַסָּעוֹת הַגְּרוּעִים, סָמַךְ הַכָּתוּב לְמַאֲמַר ״אֵלֶּה״ מַאֲמַר אֲשֶׁר יָצְאוּ וְגוֹ׳ לְצִבְאֹתָם, לְהָעִירְךָ כִּי הַמֻּבְחָרִים הֵם אוֹתָם שֶׁקָּדְמוּ לַמְּרַגְּלִים, שֶׁהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאוֹתָם. פֵּרוּשׁ, הַצְּבָאוֹת עַצְמָן, שֶׁיָּצְאוּ לִשְׁלֹל מַסָּעוֹת שֶׁהָיוּ מִזְּמַן הַמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא הָיוּ לְצִבְאוֹתָם, שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה לָמוּת בַּמִּדְבָּר, וּמֵאוֹתָהּ שָׁנָה עַצְמָהּ מֵתוּ חֵלֶק מֵהֶם וְלֹא הָיָה בַּנִּמְצָא הַצְּבָאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וְאָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, פֵּרוּשׁ, הַמַּסָּעוֹת הָיוּ בְּיָדָם, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ (במדבר ט:כ): ״וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״ וְגוֹ׳ ״עַל פִּי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה״, וְסָמַךְ עִמּוֹ אַהֲרֹן שֶׁאַהֲרֹן הוּא הַתּוֹקֵעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת לְמַסָּעָם, לָזֶה שִׁתְּפוֹ עִם מֹשֶׁה.
פסוק ב:וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה מוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב בְּמַאֲמָר זֶה, אִם לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה כְּתָבָם, הֲלֹא כָּל הַתּוֹרָה מֹשֶׁה כְּתָבָהּ וְהַמַּסָּעוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה מִכְּלַל הַתּוֹרָה. עוֹד הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מַסְעֵיהֶם״. עוֹד לָמָּה חָזַר לוֹמַר וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם וְגוֹ׳, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר ״אֵלֶּה מַסְעֵי״ וְגוֹ׳. עוֹד לָמָּה שִׁנָּה, בַּתְּחִלָּה הִקְדִּים לוֹמַר לְמוֹצָאֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ אָמַר לְמַסְעֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּים תֵּבַת לְמַסְעֵיהֶם לְתֵבַת לְמוֹצָאֵיהֶם:
פסוק ב:וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעֵנוּ סֵדֶר כְּתִיבַת הַמַּסָּעוֹת, שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בְּיוֹם אֶחָד, אֶלָּא עַל זֶה הַסֵּדֶר: שֶׁהִתְחִיל מֹשֶׁה לִכְתֹּב בְּפִנְקָסוֹ בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – יוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם כָּתַב פָּסוּק ״וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס״ וְגוֹ׳, שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד הַכְּתוּבִים לְפָנֵינוּ עַד תֵּיבַת ״שְׁפָטִים״, וּכְשֶׁחָנוּ בְּסֻכּוֹת כָּתַב פָּסוּק ״וַיִּסְעוּ וְגוֹ׳ וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת״, וּכְשֶׁנָּסְעוּ מִסֻּכּוֹת כָּתַב ״וַיִּסְעוּ מִסֻּכּוֹת״, וּכְשֶׁחָנוּ בְּאֵיתָם כָּתַב ״וַיַּחֲנוּ בְּאֵיתָם״, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ הָיָה כּוֹתֵב כָּל מַסָּע בִּזְמַנּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעַרְבוֹת מוֹאָב. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁיְּסַדְּרֵם בַּתּוֹרָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים אֶצְלוֹ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם – פֵּרוּשׁ יוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְהֵם שְׁנֵי הַכְּתוּבִים מִ״וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס״ עַד תֵּיבַת ״שְׁפָטִים״. וְאָמְרוֹ לְמַסְעֵיהֶם – פֵּרוּשׁ לְסֵדֶר כָּל מַסְעֵיהֶם שֶׁנָּסְעוּ מִיּוֹם צֵאתָם מִמִּצְרַיִם עַד סוֹף הַמַּסָּעוֹת. וְאָמְרוֹ עַל פִּי ה׳ – לוֹמַר שֶׁמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן עַצְמוֹ הָיָה עַל פִּי ה׳, הוּא אָמַר אֵלָיו שֶׁיִּהְיֶה כּוֹתֵב וְהוֹלֵךְ. וְאָמְרוֹ וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ אֵלֶּה הֵם הַמַּסָּעוֹת הָאֲמוּרִים שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה לְמוֹצָאֵיהֶם כָּל אֶחָד בִּזְמַנּוֹ וּבִמְקוֹמוֹ, וְזֶה הַעְתָּקָה.
פסוק ג:וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס וְגוֹמֵר. הֻצְרַךְ לוֹמַר זִכְרוֹן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שְׁתֵּי פְּעָמִים, הֲגַם שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם״ וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁבַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מְדַבֵּר הַכָּתוּב, אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וַיִּסְעוּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן״. אוּלַי שֶׁרָמַז מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טו,יא) כִּי חֹדֶשׁ נִיסָן הוּא זְמַן שֶׁמַּזָּלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד, גַּם זְמַן שְׁלֵמוּת הַהַצְלָחָה בּוֹ הוּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּסְעוּ וְגוֹ׳ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא זְמַן הַעֲמָדַת מַזָּלָם, וְעוֹד לְתוֹסֶפֶת גֹּדֶל הַמַּעֲרָכָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן מִלּוּי הַלְּבָנָה, וְאָמְרוֹ לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְפִי שֶׁאֵין גֶּדֶר זֶה מוֹרֶה עַל רוּם הַהַצְלָחָה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הַמֻּצְלָח.
פסוק ה:וַיִּסְעוּ וְגוֹ׳ וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת. קָשֶׁה, הֲלֹא כְּבָר אָמַר ״וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס״ וְגוֹ׳, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת״? וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מַסָּע אַחֵר בֵּין רַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לְ״וַיִּסְעוּ״ ״וַיַּחֲנוּ״, וְזוּלַת זֶה אִם הָיָה מַתְחִיל ״וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת״ אֵין הֶעָרָה לָזֶה, וּכְמוֹ כֵן דִּקְדֵּק בְּכָל הַמַּסָּעוֹת לְהַסְמִיךְ הַחֲנִיָּה לַמַּסָּע (מכילתא שמות יב,לז).
פסוק נב:וְהוֹרַשְׁתֶּם וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״, כָּאן מְדַבֵּר הַכָּתוּב חוּץ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַנִּמְצָאִין שָׁם, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין.
פסוק נב:אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחוֹזֵר עַל אוּמָּה שֶׁאֵין כֹּחַ בָּהֶם לְהָרְגָם, שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹרִישָׁם וְלֹא יַנִּיחוּ מֵהֶם בָּאָרֶץ.
פסוק נג:וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת וְגוֹ׳ וִישַׁבְתֶּם וְגוֹ׳. רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּצְוָה הִיא ״וְהוֹרַשְׁתֶּם״, אֲבָל ״וִישַׁבְתֶּם״ הוּא הַבְטָחָה. וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּצְוָה הִיא ״וִישַׁבְתֶּם״, וּמִכָּאן סָמְכוּ לוֹמַר (כתובות קי.) הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
פסוק נג:וְנִרְאֶה פְּשַׁט הַכָּתוּב כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י, מִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי לָכֶם וְגוֹ׳ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, וְאִם הַיְּשִׁיבָה הִיא הַמִּצְוָה, הָיָה לוֹ לִתְלוֹת בְּעִקַּר הַמִּצְוָה וְלוֹמַר ״כִּי לָכֶם וְגוֹ׳ לָשֶׁבֶת בָּהּ״.
פסוק נה:וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ וְגוֹ׳ וְהָיָה וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) שֶׁאָמְרוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה״ הוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כָּאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם יוֹתִירוּ אוֹתָם לְצַד הָרָצוֹן וְהַשִּׂמְחָה בָּהֶם לְצָרְכֵיהֶם, הוּא מְבַשְּׂרָם שֶׁיִּהְיוּ לְשִׂכִּים וְגוֹ׳.
פסוק נה:וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא מִלְּבַד שֶׁיַּחְזִיקוּ בְּחֵלֶק מֵהָאָרֶץ שֶׁלֹּא זְכִיתֶם בּוֹ, אֶלָּא גַּם חֵלֶק שֶׁזְּכִיתֶם בּוֹ אַתֶּם וִישַׁבְתֶּם בּוֹ, וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל חֵלֶק שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים בּוֹ לוֹמַר ״קוּמוּ צְאוּ מִמֶּנּוּ״. וּפֵרוּשׁ תֵּבַת עַל כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כ:כד) ״עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי״, ״עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ (דברים לב:נא).
פסוק נו:כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חָשַׁבְתִּי בְּמִצְוָתִי זוֹ לָכֶם, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם, וְתִשָּׁאֵר מַחְשַׁבְתִּי עוֹמֶדֶת בְּלֹא קִיּוּם וְקִימָה בָּהֶם.
