ועל שלשים וגו׳. כאן כתיב ״ועל שלשים״, ובפ׳ יתרו כתיב ״על שלשים״, ועי׳ תוס׳ שבועות דף לח ע״א ע״ש בזה, ונ״מ אם בנו לא הוה אוחז מעשה אבותיו, עי׳ סנהדרין דף כז ע״ב רק נכדו, אם אז ג״כ פוקד, אם הוה כמו הך דב״ב דף קנט ע״ש בזה, ועמ״ש שם דף קיד ע״ב, וברמב״ם בהל׳ נחלות דגבי ירושה אם אמר בני זה ממזר, אף אם יש לו בנים ג״כ נאמן משום דעיקר ירושה אגב בנו ע״ש בזה, וכיון דנפסק לא, ועמ״ש ב״ק דף קח ע״ב ע״ש בתוס׳ ורש״י בזה, ועי׳ במ״ש ברמב״ם פ״א מהל׳ רוצח וע״ש ואכמ״ל.