א כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗יךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ב וְהָיָ֕ה כְּקָֽרָבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃ ג וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיּ֛וֹם לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃ ד כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃ ה וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃ ו וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃ ז וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃ ח וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃ ט וְהָיָ֛ה כְּכַלֹּ֥ת הַשֹּׁטְרִ֖ים לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֑ם וּפָֽקְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃ י כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃ יא וְהָיָה֙ אִם־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ׃ יב וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָּ׃ יג וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כָּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃ יד רַ֣ק הַ֠נָּשִׁים וְהַטַּ֨ף וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כָּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣ל אֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ טו כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְכָל־הֶ֣עָרִ֔ים הָרְחֹקֹ֥ת מִמְּךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעָרֵ֥י הַגּֽוֹיִם־הָאֵ֖לֶּה הֵֽנָּה׃ טז רַ֗ק מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כָּל־נְשָׁמָֽה׃ יז כִּֽי־הַחֲרֵ֣ם תַּחֲרִימֵ֗ם הַחִתִּ֤י וְהָאֱמֹרִי֙ הַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ יח לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יְלַמְּד֤וּ אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹל֙ תּֽוֹעֲבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם וַחֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ יט כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר׃ כ רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אור החיים

חיים בן עטר

פסוק א:
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁרָמַז הַכָּתוּב מִלְחֶמֶת הָאָדָם עִם יִצְרוֹ, וּבָא לְהָסִיר מִלְּבָבוֹ מֹרֶךְ, וְאָמַר כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה הַיְּדוּעָה שֶׁאֵין גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה, וְהִנֵּה בְּמִלְחָמָה זוֹ יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים קָשִׁים לָאָדָם שֶׁמַּתִּישִׁים כּוֹחוֹ, א׳ הוּא שֶׁאֵינוֹ מְלֻמָּד בַּמִּלְחָמָה כְּמוֹ שֶׁהוּא מְלֻמָּד וְרָגִיל בְּמִין מִלְחָמָה זוֹ יִצְרוֹ הָרַע, ב׳ שֶׁהַרְכָּבַת הָאָדָם <חֹבֶקֶת> דִּבְרֵי הַיֵּצֶר בְּכָל אֲשֶׁר יֹאמַר אֵלָיו בְּעִנְיְנֵי הָאִסּוּר לִגְנֹב וְלִגְזֹל וְלִגְאוֹת וְלֶאֱכֹל כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, וְזֶה יִמְנָעֵהוּ מִלִּשְׁמֹעַ אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וּמָה גַּם אַחַר שֶׁנִּכְשַׁל בַּעֲבֵרוֹת רַבּוֹת שֶׁיִּתּוֹסְפוּ כּוֹחוֹת הָרַע שֶׁנּוֹלְדוּ מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וַהֲרֵי הוּא בֵּינֵיהֶם כַּחֲרָרָה שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין:
פסוק א:
לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ כָּאן וְאָמַר: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְרָאִיתָ בְּעֵינֵי שִׂכְלְךָ סוּס וָרֶכֶב, ״סוּס״ כְּנֶגֶד מַה שֶׁהוּא הַיֵּצֶר סוּס מוּכָן לַמִּלְחָמָה מַה שֶׁאֵינוֹ כֵן הָאָדָם, ״רֶכֶב״ כְּנֶגֶד הַרְכָּבַת הָאָדָם שֶׁנּוֹטָה וְחוֹשֶׁקֶת לִדְבָרִים. וְאָמְרוֹ עַם רַב מִמְּךָ כְּנֶגֶד כֹּחוֹת הָרַע שֶׁנִּתּוֹסְפוּ מִמֶּנּוּ מִצַּד מַעֲשָׂיו הָרָעִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אַף עַל פִּי כֵן בָּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב וְאָמַר: לֹא תִירָא מֵהֶם, וְהַטַּעַם הוּא כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, פֵּרוּשׁ, הֵן אֱמֶת אִם הָיִיתָ בָּא לַמִּלְחָמָה בְּכֹחֲךָ אֵין בְּךָ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמִלְחָמָה זוֹ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁה׳ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כֹּחוֹ גָּדוֹל לְהַצִּילְךָ, כִּי כְּשֶׁבָּא אָדָם לִטַּהֵר יְמִינוֹ יִתְבָּרַךְ מְקַבַּלְתּוֹ וְנִדְבָּק לַה׳ וְהוּא יַכְנִיעַ מְצֵרָיו.
פסוק א:
וְגָמַר אוֹמֶר הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי זֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ כִּי ה׳ מְפָרֵק הַקְּלִפָּה מִן הַקְּדֻשָּׁה וּמְבָרְרָהּ, וְהוּא סוֹד הַעֲלָאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כְּדֵי שֶׁתִּתְחַזֵּק בַּמִּלְחָמָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים לז:לב) ״צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְגוֹ׳ ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:) שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר עַל יֵצֶר הָרַע שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וְה׳ עוֹזְרוֹ וּמַצִּילוֹ מִיָּדוֹ:
פסוק ד:
לְהִלָּחֵם וְגוֹ׳ לְהוֹשִׁיעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ לְהִלָּחֵם וְגוֹ׳ – לְאַבֵּד אוֹיְבֵיכֶם, וְאָמְרוֹ לְהוֹשִׁיעַ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יָמוּת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶחָד בַּמִּלְחָמָה, וְזֶה הוּא עִיקַר הַנֵּס שֶׁתִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה כְּבֵדָה בְּאוֹיְבֵיהֶם וְלֹא יִפָּקֵד אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּמַה שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַכָּתוּב ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, הִזְכִּיר הָרַחֲמִים וְהַדִּין: רַחֲמִים לְהוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל, דִּין לְאַבֵּד אוֹיְבֵיהֶם. וְזוּלַת זֶה הָיָה דַּי בְּאָמְרוֹ ״כִּי אֱלֹהֵיכֶם הוֹלֵךְ״.
פסוק ח:
מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה מד.) זֶה הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה לג:יד) ״פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים״, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת לִבּוֹ יָרֵא וְחָרֵד מֵעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת הַפַּחַד הַנִּכְנָס בִּלְבָבוֹ בַּמִּלְחָמָה תּוֹדִיעֵהוּ כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אורח חיים סימן נד בשם הירושלמי) שִׁעֲרוּ הֶעָוֹן שֶׁיִּכָּנֵס בְּלִבּוֹ הַפַּחַד מִיּוֹצְרוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר, וְהַטַּעַם כִּי הַנִּכְנָס לַמִּלְחָמָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ נֵס לְהִנָּצֵל מֵחֶרֶב אוֹיֵב, וְכָל שֶׁבְּיָדוֹ מִבְּחִינַת הָרַע אֵינוֹ רָאוּי לְנֵס וּמַזָּלוֹ יַפְחִידוֹ.
פסוק י:
כִּי תִקְרַב וְגוֹ׳. אוּלַי פָּרָשָׁה זוֹ תִּרְמֹז עַל פִּי מַה שֶׁאָמַר הָרַשְׁבִּ״י בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״ב סב.) כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ נְשָׁמָה יְתֵרָה לְהָאָדָם מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְהַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, וּבְאֶמְצָעוּתָהּ יִמָּלֵט הָאָדָם מֵהַמַּחְטִיאוֹ, וְצִוָּה ה׳ לַנְּשָׁמָה וְאָמַר כִּי תִקְרַב אֶל עִיר – זֶה הוּא גּוּף הָאָדָם שֶׁנִּקְרָא עִיר, כְּאָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זהר חדש רות צז.) בְּפָסוּק ״עִיר קְטַנָּה״ (קהלת ט:יד) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״עִיר קְטַנָּה״ – דָּא גּוּפָא דְּבַר נָשׁ, עַד כָּאן, לְמִלְחָמָה – כִּי צָרִיךְ כֹּחַ לְהַצִּיל הָאָדָם מִיַּד מַרְשִׁיעוֹ.
פסוק י:
וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״עָלֶיהָ״, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל הָעִיר לְמַלְּטָהּ מִיֵּצֶר הָרַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת ט:יד) ״וּבָא אֵלֶיהָ״ וְגוֹ׳ וּמִלַּט הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ (נדרים לב:).
פסוק י:
וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא תָּבֹא אֵלֶיהָ בִּפְסִיעוֹתֶיךָ לְהַטּוֹתוֹ לְדֶרֶךְ הַטּוֹב מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, אֶלָּא בִּתְחִלָּה בְּקָרְבְךָ תִּקְרָא אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, שֶׁעָשֹׂה יַעֲשֶׂה גַּם לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְיֵהָנֶה בָּזֶה וּבַבָּא, וְיִתֵּן חֵלֶק לַגּוּפָנִיּוּת וְחֵלֶק לָרוּחָנִיּוּת, כִּי גַּם לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן צָרִיךְ הָאָדָם לִמְזוֹנוֹת, וְאִם לֹא יַטְרִיחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעַד עוֹלָם הַבָּא גַּם כֵּן, נִמְצָא שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ וְיֹאבַד לְעוֹלָם וָעֶד, וְדֶרֶךְ זֶה יִקָּרֵא דִּבְרֵי שָׁלוֹם, שֶׁהוּא הַבִּצּוּעַ.
פסוק י:
וְאָמְרוֹ וְהָיָה אִם שָׁלוֹם. פֵּרוּשׁ ״וְהָיָה״ לְשׁוֹן שִׂמְחָה הִיא אִם שָׁלוֹם תַּעֲנְךָ. וְאָמַר וּפָתְחָה פֵּרוּשׁ, אֵין צוֹרֶךְ אֶלָּא פְּתִיחָה לְבַד, וְאִם יִפְתַּח כְּפִתְחוֹ שֶׁל מַחַט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְתַּח לוֹ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ רַמַ״ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ״ה גִּידִים הַכֹּל יִשְׁתַּעְבֵּד לַנְּשָׁמָה, בֵּין בִּבְחִינַת מִצְווֹת עֲשֵׂה יִהְיוּ לָמַס לַעֲשׂוֹת בְּגוּפָם וּבְמָמוֹנָם וְכוּ׳, בֵּין בִּבְחִינַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲבָדוּךָ פֵּרוּשׁ, כְּעֶבֶד הַיָּרֵא מֵרַבּוֹ לְבַל נְטוֹת מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמֹאל.
פסוק י:
וְאָמְרוֹ וְאִם לֹא תַשְׁלִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם לֹא הִשְׁלִימָה הָעִיר וְנָטְתָה אֲשׁוּרֶיהָ מִנִּי דֶרֶךְ, וְלִפְעָמִים יִקֶר מִקְרֶה שֶׁאַחַר שֶׁהִתְחִיל הָאָדָם לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו יָשׁוּב אֲחוֹרַנִּית, וּכְשֶׁאֵרַע זֶה לְהָאָדָם יַגְדִּיל רֶשַׁע וְיִתְחַזֵּק יִצְרוֹ עָלָיו יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה לְהִלָּחֵם עִם הַנְּשָׁמָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה. יְצַו ה׳ לָצוּר עַל הָעִיר בְּסִגּוּפִים, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.): לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע, וְהַרְגָּזָתוֹ הוּא לְסַגֵּף עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים לוֹ, גַּם בְּתַעֲנִיּוֹת וּמַלְקִיּוֹת וּבְכִי לְהַתִּישׁ כֹּחַ הָרַע שֶׁבָּעִיר, וּמַבְטִיחוֹ ה׳ לִתְּנָהּ בְּיָדוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וּנְתָנָהּ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ״. וְהִכִּיתָ כָל זְכוּרָהּ הוּא כֹּחַ ס״מ וְחֵילוֹתָיו.
פסוק י:
וְאָמְרוֹ לְפִי חָרֶב – עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קמט:ו) ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״.
פסוק י:
וְאָמְרוֹ רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף – פֵּרוּשׁ, ״נָשִׁים״ הֵם נֶפֶשׁ וְרוּחַ, וְנִקְרְאוּ נָשִׁים בְּעֵרֶךְ הַנְּשָׁמָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, ״וְהַטַּף״ הֵם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה אָדָם קוֹדֶם שֶׁהָיָה מְתוֹעָב בְּעֵינֵי ה׳, בְּסוֹד (תהלים נ,טז) ״וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי״, וּכְשֶׁאָדָם חוֹזֵר בּוֹ יֵחָשְׁבוּ לִזְכוּת. גַּם עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (יומא פו:) שְׁגָגוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, וְלָהֶם יִקָּרֵא טַף.
פסוק י:
וְאָמְרוֹ וְהַבְּהֵמָה הוּא תַּאֲוַת הַחֹמֶר שֶׁיִּקָּרֵא בְּהֵמָה, וְכָל אֲשֶׁר בָּעִיר תָּבֹז לָךְ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה לְתוֹעֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְתַקֵּן הַצָּרִיךְ לְתַקֵּן לְהַשָּׂגַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת, כִּי גַּם תַּאֲוַת הַבְּהֵמִי תְּסַגֵּל סֶגֶל הַטּוֹב בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָהּ.
פסוק י:
וְאָמְרוֹ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ כָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן אֵינָם אֶלָּא <לֶעָרִים> שֶׁהֵם הַגּוּפוֹת שֶׁנִּתְרַחֲקוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעי׳ נ״ז) ״לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב״, שֶׁבַּעַל עֲבֵרוֹת יִקָּרֵא רָחוֹק מֵהַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמִּמֶּנָּה הִיא מַחְצַב הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲבָל עִיר שֶׁהִיא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין לָהּ קֶשֶׁר עִם הַקְּדֻשָּׁה וְיָצְאתָה מִמְּקוֹרָהּ בְּרוֹב פְּשָׁעֶיהָ כְּכָל הַגּוֹיִם, אֵין לַנְּשָׁמָה חֵלֶק עִמָּהּ וְלֹא תִּקְוָה בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם וְגוֹ׳, כִּי בְּחִינוֹת הָהֵם אֵין לָהֶם אֶלָּא לְהַחֲרִימָם. וְזוֹ הָיְתָה שִׁגְגַת מֹשֶׁה בְּקַבָּלַת עֵרֶב רַב (שמו״ר פמ״ב), וַה׳ אָמַר אֵלָיו שֶׁשָּׁרְשָׁם רַע וְאֵינָם עוֹמְדִים בְּגֶדֶר הַקְּדֻשָּׁה וּמֻבְדָּלִים לְחֵלֶק רַע, וּכְשֶׁהָיָה מְחַיֶּה אוֹתָם, פֵּרוּשׁ, לְקָרְבָם לַקֹּדֶשׁ, אֵינוֹ מְחַיֶּה בָּם כָּל נְשָׁמָה, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״כָּל״ הִיא הָרוּחַ שֶׁזּוֹכָה רִאשׁוֹנָה עִם הַנְּשָׁמָה:
פסוק י:
חסלת פרשת שופטים