פסוק א:כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶךָ. אָנוּ צְרִיכִין לְמוֹדָעִי חִלּוּף הַלָּשׁוֹן מִיָּחִיד לְרַבִּים כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי אָמַר: ״וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״עַם רַב מִמְּךָ״. וְהַמְפָרְשִׁים אָמְרוּ כִּי בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם כֻּלָּם כְּסוּס וָרֶכֶב אֶחָד, וְאִם הוּא עַם רַב – הַיְינוּ מִמְּךָ הוּא רַב וְלֹא בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעוֹד, ״כִּי תֵצֵא״ לְשׁוֹן יָחִיד, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם״ לְשׁוֹן רַבִּים. וְכַ״ף הַדִּמְיוֹן שֶׁל ״כְּקָרָבְכֶם צְרִיכָה בֵּאוּר״, כִּי בְּקָרְבְכֶם מִבָּעֵי לֵיהּ.
פסוק א:וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁבִּהְיוֹת שָׁלוֹם בֵּין הָאוֹיְבִים, אָז הַמִּלְחָמָה מְסֻכֶּנֶת בְּיוֹתֵר, כִּי כֻלָּם נוֹסְדוּ פֶּה אֶחָד עַל ה׳ וְעַל מְשִׁיחוֹ, אֲבָל כְּשֶׁחָלַק לִבָּם וְאֵינָן בַּאֲגֻדָּה אַחַת אֵין הַסַּכָּנָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ. וְזֶה הַנֵּס אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבִּתְחִלַּת יְצִיאָתָם לַמִּלְחָמָה כָּל הָאֻמּוֹת נִתְחַבְּרוּ כְּאִלּוּ הָיוּ כֻּלָּם סוּס וָרֶכֶב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד, מִכָּל מָקוֹם כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה בֵּינֵי בֵּינֵי יִשְׁלַח ה׳ בָּהֶם אֶת הַמְּהוּמָה וְיִפָּרְדוּ אִיש מֵעַל אָחִיו וְתִהְיֶה חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח ז): ״בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ״, לְפִי שֶׁבַּהַתְחָלָה הֵם בְּהַסְכָּמָה אַחַת, וּבֵינֵי בֵּינֵי יִשְׁלַח ה׳ בָּהֶם הַמְּהוּמָה לִהְיוֹת חָלַק לִבָּם עַד שֶׁכָּל שִׁבְעָה אֻמּוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶם יָנוּסוּ בְּדֶרֶךְ אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כא יג): ״כִּי תְשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם״ וְגוֹ׳, דְּהַיְנוּ לְחַלְּקָם לַחֲלָקִים.
פסוק א:וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶךָ״ בְּלֹא יוּ״ד אֵצֶל הַבֵּי״ת, הַמּוֹרֶה עַל אוֹיֵב אֶחָד, ״וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ״, רוֹצֶה לוֹמַר עַם רַב כָּזֶה כֻּלָּם נִתְוָעֲדוּ אֶל עֵמֶק שָׁוֶה בַּהַתְחָלָה כְּאִישׁ אֶחָד וּכְסוּס וָרֶכֶב אֶחָד, וְכָל אֻמָּה אוֹמֶרֶת לַחֲבֶרְתָּהּ כְּסוּסִי כְּסוּסְךָ, וְעַל יְדֵי זֶה מִסְּתָמָא יִכָּנֵס מוֹרֶךְ בְּלִבְּךָ, לְפִיכָךְ אָמַר: אַל תִּירָא לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם, כִּי לְסוֹף יִתְפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיכֶם״, לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי בְּטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל הֱפִיצָם ה׳ וּמָסַךְ רוּחַ עִוְעִים בְּקִרְבָּם (ישעיה יט יד) וְחָלַק לִבָּם זֶה מִזֶּה. וּלְעֻמַּת זֶה גַּם בְּיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס שֵׁנִי, כִּי אִם בִּשְׁעַת הַיְצִיאָה לַמִּלְחָמָה יֵצְאוּ מְתֵי מִסְפָּר כְּאִלּוּ לֹא יָצָא כְּנֶגְדָּם כִּי אִם אִישׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כָּךְ בַּהַתְחָלָה נִרְאִין יִשְׂרָאֵל מוּעָטִים בְּעֵינֵי הָאוֹיְבִים, בֵּינֵי בֵּינֵי יִשְׁלַח ה׳ עֶזְרוֹ שֶׁהָאוֹיְבִים יִרְאוּ צֵל הֶהָרִים כַּאֲנָשִׁים, וּכְדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב׳ ז ו): ״וַה׳ הִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם וְגוֹ׳ קוֹל חַיִל גָּדוֹל״ וְגוֹ׳, מִכָּאן רְאָיָה שֶׁאֲפִלּוּ מוּעָטִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה אוֹתָם לָאֻמּוֹת כְּאִלּוּ הָיוּ רַבִּים כְּדֵי לְהַפְחִידָם. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה״, וְכָ״ף הַדִּמְיוֹן קָאֵי עַל לְשׁוֹן רַבִּים שֶׁבְּמִלַּת ״כְּקָרָבְכֶם״ לוֹמַר שֶׁאַתֶּם נִרְאִין כְּרַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁלְפִי הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵן כִּי אַתֶּם הַמְעַט. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
פסוק ג:וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, אֲפִלּוּ אֵין בְּיֶדְכֶם אֶלָּא זְכוּת קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבַד כוּ׳ – אַטּוּ קְרִיאַת שְׁמַע מִלְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא? וְנִרְאֶה לִי שֶׁהָעִקָּר הוּא עַל הַתְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, כִּי הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע מִסְּתָמָא אֵינוֹ קוֹרֵא כִּי אִם עַל יְדֵי תְּפִלִּין, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּמֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ (ברכות יד:), וְעַל יְדֵי תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ תִּפֹּל אֵימָתָה וָפַחַד עַל הָאוֹיְבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח י): ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו.): אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ. וּלְדָבָר זֶה הָיוּ צְרִיכִין בַּמִּלְחָמָה שֶׁיִּרְאוּ הַשּׂוֹנְאִים וְיִירְאוּ מֵהֶם. וְאַף קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל לַיְלָה כְּשֵׁם שֶׁמַּצֶּלֶת מִכָּל מַזִּיק וּמְחַבֵּל כָּךְ הִיא מַצֶּלֶת מִן הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר כֹּחָם מִן שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה. וּלְכָךְ סָמְכוּ (במד״ר כ כ) קְרִיאַת שְׁמַע אֶל פָּסוּק ״לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה״ (במדבר כג כד), כִּי פְּשׁוּטוֹ מְדַבֵּר מִסְּתָמָא בִּסְתָם מִלְחָמָה.
פסוק ג:וּבְמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ה.) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ד ה): ״רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ״. אִי אָזֵיל, מוּטָב. אִי לָא, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם״. אִי אָזֵיל, מוּטָב. וְאִי לָא, יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל מִשְׁכַּבְכֶם״. אִי אָזֵיל, מוּטָב. אִי לָא, יִזְכֹּר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדֹמּוּ סֶלָה״. וְאַרְבָּעָה אֵלּוּ נִזְכְּרוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אוֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, לְפִי שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה. וְקִטְרוּג זֶה הַיְינוּ שֶׁהַשָּׂטָן הוּא יֵצֶר הָרָע הַמִּשְׁתַּדֵּל לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בַּמִּלְחָמָה מְקוֹם הַסַּכָּנָה כְּדֵי לְהַפִּילוֹ בְּיַד אוֹיְבָיו. עַל כֵּן בַּמִּלְחָמָה צָרִיךְ הָאָדָם יוֹתֵר שְׁמִירָה מִן הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי בְּמָקוֹם מְסֻכָּן זֶה הוּא מִתְגָּרֶה בָּאָדָם יוֹתֵר מִבְּמָקוֹם אַחֵר לְהַטּוֹתוֹ לְדָבָר רָע. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות מו.) לָמְדוּ מִן פָּסוּק ״וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע״ שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם וְיָבֹא לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה. וְכִי דַּוְקָא בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וְלֹא בִּזְמַן אַחֵר? אֶלָּא וַדַּאי לְפִי שֶׁבַּמִּלְחָמָה הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגָּרֶה בּוֹ בְּיוֹתֵר, הֵן בִּדְבַר עֶרְוָה הֵן בִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת, כְּדֵי לְהַפִּילוֹ בְּיַד אוֹיְבָיו, עַל כֵּן לִמְּדָם הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ מְזֹרָזִים בַּמִּלְחָמָה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד יִצְרָם שֶׁלֹּא יְבִיאֵם לִידֵי חֵטְא בִּמְקוֹם הַסַּכָּנָה. וְתֵדַע שֶׁבָּעֲקֵדָה וּבִשְׁאָר מְפָרְשִׁים רָאִיתִי שֶׁפֵּרְשׁוּ כָּל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבְּפָרָשָׁה זוֹ עַל מִלְחֲמוֹת הָאָדָם עִם יִצְרוֹ. וְדָבָר זֶה רָחוֹק מִכִּלְיוֹתַי לְהוֹצִיא הַמִּקְרָאוֹת מִפְּשׁוּטָם. וּמַה שֶּׁכָּתַבְנוּ מַסְכִּים עִם פְּשׁוּטוֹ מִכָּל צַד, לְהוֹרוֹת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בּוֹ יְנַצְּחוּ הָאֻמּוֹת, וְהוּא כְּשֶׁיִּהְיוּ שְׁלֵמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם בַּמִּלְחָמָה וְלֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ לַעֲבֵרָה.
פסוק ג:עַל כֵּן נֶאֱמַר: ״וְהָיָה כְּקָרְבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה״ עִם הָאֻמּוֹת, וְאַתֶּם יְרֵאִים מִן הֶעָוֹן שֶׁלֹּא יַכְשִׁיל אֶתְכֶם הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי הוּא הַשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, אָז יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם״, וּבְמַסֶּכֶת סוֹטָה (מב) אָמְרוּ: ״וְדִבֶּר אֶל הָעָם״ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְיָלְפִינַן מִן גְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁל ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר״ הַנֶּאֱמָר בְּמַתַּן תּוֹרָה (שמות יט יט), מַה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף כָּאן כֵּן. וַאֲנִי אוֹמֵר אֵין גְּזֵרָה שָׁוָה לַחֲצָאִין, מַה לְהַלָּן תַּלְמוּד תּוֹרָה אַף כָּאן הַכֹּהֵן מְדַבֵּר אֶל הָעָם דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ נֶעֱנַשׁ עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה בַּמִּלְחָמָה, שֶׁכֵּן אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: ״עַתָּה בָּאתִי״ (יהושע ה יד) עַל בִּטּוּל תּוֹרָה (עירובין סג:). וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה מֵגֵן בְּעַד הַיֵּצֶר הָרָע הַשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת סַכָּנָה. וְאִם בְּאוּלַי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ בֶּן תּוֹרָה כִּי לֹא כּוּלֵּי עָלְמָא תּוֹרָה גְמִירֵי, וְאִם כֵּן אוֹתָן כִּתּוֹת בַּמֶּה יִנָּצְלוּ מִכַּף אוֹיֵב פְּנִימִי זֶה בַּמִּלְחָמָה? לְפִיכָךְ, ״וְאָמַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״, דְּהַיְנוּ יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע אֲשֶׁר הַכֹּל יוֹדְעִין לִקְרוֹתוֹ, וּבְזֶה יִנָּצְלוּ כֻּלָּם מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. וְאִם בְּאוּלַי יֵשׁ לְךָ עַם הָאָרֶץ שֶׁאֲפִלּוּ קְרִיאַת שְׁמַע אֵינוֹ יוֹדֵעַ, אוֹ אֵיזֶה אִישׁ קְשֵׁה עֹרֶף אֲשֶׁר יִצְרוֹ הָרַע חָזָק מִמֶּנּוּ, לֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כָּל תּוֹרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע, וְאָז צָרִיךְ לְהַזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה וְאָז וַדַּאי אָזֵיל. עַל כֵּן הַשּׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ: ״מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת וְגוֹ׳ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה״ וְגוֹ׳, וּבְהַזְכָּרַת הַמִּיתָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה יִזְכֹּר אַגַּב זֶה גַּם סְתָם יוֹם הַמִּיתָה, וּבְזֶה יְנַצֵּחַ יִצְרוֹ וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד ז): ״אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ״, רוֹצֶה לוֹמַר יִזְכֹּר לוֹ פֶּתַח קִבְרוֹ, וְאָז אַף עַל פִּי שֶׁ״אֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ״ מִכָּל מָקוֹם ״אַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ״.
פסוק ג:וְעַל זֶה דָּרְשׁוּ רז״ל (ברכות יח.): ״כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ״ (קהלת ט ה) – אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים כוּ׳, וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ, וְעַל כֵּן זִכְרוֹן יוֹם הַמִּיתָה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם וְדָבָר זֶה מַצִּילָם מִן הַחֵטְא. ״וְהַמֵּתִים אֵינָן יוֹדְעִין מְאוּמָה״ – אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כא ל): ״וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע וְגוֹ׳ אֲשֶׁר בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת עֲוֹן קֵץ״, רָצוּ לוֹמַר הָרְשָׁעִים אֵינָן יוֹדְעִים מְאוּמָה כִּי אֵין זִכְרוֹן יוֹם הַמָּוֶת לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם כְּלָל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אֲשֶׁר בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת עֲוֹן קֵץ״, רוֹצֶה לוֹמַר בַּעֲבוּר הֶעָוֹן שֶׁל הַקֵּץ שֶׁלּוֹ, כִּי לֹא הָיָה זִכְרוֹן קֵץ שֶׁלּוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו כְּלָל, לֹא כְּדָוִד שֶׁהִתְפַּלֵּל וְאָמַר: ״הוֹדִיעֵנִי ה׳ קִצִּי״ וְגוֹ׳ (תהלים לט ה), אֶלָּא ״קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם״ וְגוֹ׳ (שם מט יב). וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
