פסוק א:וְטַעַם וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁלִים מֹשֶׁה דְּבָרָיו צִוָּה לַזְּקֵנִים שֶׁיְּדַבְּרוּ גַּם הֵם עִמּוֹ וְיַזְהִירוּ בָּעָם לִשְׁמֹר כָּל הַמִּצְוֹת, כִּי כָל עַם הוֹלֵךְ בַּעֲצַת זְקֵנָיו, וּכְתִיב אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא אֲנַחְנוּ, כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה, וְהַזְּקֵנִים יָרִימוּ קוֹלָם לֵאמֹר לָעָם שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ וַעֲשׂוּ. וְכֵן וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (דברים כ"ז:ט'), כִּי אָמְרוּ הַכֹּהֲנִים לָעָם הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וּמֹשֶׁה אָמַר הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם. אֲבָל ר"א אָמַר (אבן עזרא על דברים כ"ז:א') כִּי שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה, מִצְוַת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר יַזְכִּיר. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן:
פסוק ג:וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אָמַר ר"א (אבן עזרא על דברים כ"ז:א') בְּשֵׁם הַגָּאוֹן, שֶׁכָּתְבוּ עֲלֵיהֶם מִנְיַן הַמִּצְוֹת, כְּמוֹ הַכְּתוּבוֹת בַּהֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּעֵין אַזְהָרוֹת. וְטַעַם בַּאֵר הֵיטֵב (דברים כ"ז:ח'), הַכְּתִיבָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סוטה לב) בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. וּמָצִינוּ בְּסֵפֶר תָּאגֵי שֶׁהָיְתָה כָּל הַתּוֹרָה כְּתוּבָה בָּהֶן מִבְּרֵאשִׁית עַד לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתָאגֶיהָ וְזִיּוּנֶיהָ, וּמִשָּׁם נֶעְתְּקוּ הַתָּאגִין בְּכָל הַתּוֹרָה. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיוּ הָאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת מְאֹד אוֹ שֶׁהָיָה מִמַּעֲשֵׂה הַנִּסִּים:
פסוק ג:לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על דברים כ"ז:ג') כִּי הַשֵּׁם יַעֲזָרְךָ אִם הַחִלּוֹתָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו, כִּי זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה לְבִיאָתָם לָאָרֶץ. וּלְפִי דַּעְתִּי לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא, רֶמֶז לְכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, יֹאמַר שֶׁתִּכְתֹּב עַל הָאֲבָנִים כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרְךָ בַּיַּרְדֵּן מִיָּד, לְמַעַן אֲשֶׁר בָּאתָ אֶל הָאָרֶץ, כִּי בַּעֲבוּר הַתּוֹרָה בָּאתָ שָׁמָּה. וְכֵן לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ (לעיל ה יד טו), יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ לְמַעַן תִּזְכֹּר כִּי עֶבֶד הָיִיתָ. אוֹ טַעְמוֹ תִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לִהְיוֹת לְךָ לְזִכָּרוֹן, לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ וְתִכְבֹּשׁ אוֹתָהּ וְתִירַשׁ אֶת כָּל הָעַמִּים הָהֵם, בִּהְיוֹתְךָ זוֹכֵר הַתּוֹרָה וְשׁוֹמֵר כָּל מִצְוֹתֶיהָ:
פסוק כ:וְטַעַם כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו, דֶּרֶךְ כָּבוֹד לָאָב, כִּי בַּתּוֹרָה הִזְכִּיר (ויקרא כ יא) עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה, וְכֵן הִזְכִּיר בְּאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו עֶרְוָתָם, כִּי שָׁם יְחַיֵּב עֹנֶשׁ גָּדוֹל מִיתָה אוֹ כָּרֵת, וְהֻצְרַךְ לְנַבֵּל הָרָעָה שֶׁעָשׂוּ עַל כֵּן הִזְכִּיר בָּהֶם הָעֶרְוָה. אֲבָל בְּכָאן לִהְיוֹתוֹ לְאָלָה, דַּי לְהַזְכִּיר כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו, כִּי בְּגִלּוּי כְּנַף הָאָב בִּלְבַד מְחֻיָּב קְלָלָה, כִּי מַקְלֶה אֶת כְּבוֹדוֹ, וְכָל מַקְלֶה אֶת אָבִיו אָרוּר. וְכֵן לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו (דברים כ"ג:א'), דֶּרֶךְ כָּבוֹד, שֶׁלֹּא יִקְרַב אֵלֶיהָ כִּי אֵין רָאוּי לְגַלּוֹת כְּנָפוֹ אֲשֶׁר פָּרַשׂ עַל אִשָּׁה דֶּרֶךְ חֻפָּה, כְּטַעַם וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ (רות ג ט), וְלֹא כְּמִי שֶׁמְּרַבֶּה בּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו (יבמות צז):
פסוק כו:אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כָּאן כָּלַל אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ז:כ"ו). וּלְפִי דַּעְתִּי כִּי הַקַּבָּלָה הַזֹּאת שֶׁיּוֹדֶה בַּמִּצְוֹת בְּלִבּוֹ וְיִהְיוּ בְּעֵינָיו אֱמֶת, וְיַאֲמִין שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָן יִהְיֶה לוֹ שָׂכָר וְטוֹבָה, וְהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן יֵעָנֵשׁ, וְאִם יִכְפֹּר בְּאַחַת מֵהֶן אוֹ תִּהְיֶה בְּעֵינָיו בְּטֵלָה לְעוֹלָם, הִנֵּה הוּא אָרוּר. אֲבָל אִם עָבַר עַל אַחַת מֵהֶן, כְּגוֹן שֶׁאָכַל הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ לְתַאֲוָתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה סֻכָּה וְלוּלָב לְעַצְלָה, אֵינֶנּוּ בַּחֵרֶם הַזֶּה, כִּי לֹא אָמַר הַכָּתוּב אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֶלָּא אָמַר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת, כְּטַעַם קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים (אסתר ט כז). וְהִנֵּה הוּא חֵרֶם הַמּוֹרְדִים וְהַכּוֹפְרִים. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי בְּסוֹטָה (פ"ז ה"ד) רָאִיתִי, אֲשֶׁר לֹא יָקִים, וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה נוֹפֶלֶת, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אוֹמֵר, זֶה הַחַזָּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר, זֶה בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּן, דְּמַר רַב יְהוּדָה וְרַב הוּנָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל, עַל הַדָּבָר הַזֶּה קָרַע יֹאשִׁיָּהוּ וְאָמַר עָלַי לְהָקִים. אָמַר רַבִּי אָסֵי בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא, לָמַד וְלִמֵּד וְשָׁמַר וְעָשָׂה, וְהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהַחְזִיק וְלֹא הֶחְזִיק, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר. יִדְרְשׁוּ בַּהֲקָמָה הַזֹּאת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַנְּשִׂיאוּת, שֶׁבְּיָדָם לְהָקִים אֶת הַתּוֹרָה בְּיַד הַמְּבַטְּלִים אוֹתָהּ, וַאֲפִלּוּ הָיָה הוּא צַדִּיק גָּמוּר בְּמַעֲשָׂיו וְהָיָה יָכוֹל לְהַחְזִיק הַתּוֹרָה בְּיַד הָרְשָׁעִים הַמְּבַטְּלִים אוֹתָהּ, הֲרֵי זֶה אָרוּר. וְזֶה קָרוֹב לָעִנְיָן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְאָמְרוּ עַל דֶּרֶךְ אַגָּדָה, זֶה הַחַזָּן שֶׁאֵינוֹ מֵקִים סִפְרֵי הַתּוֹרָה לְהַעֲמִידָן כְּתִקְנָן שֶׁלֹּא יִפְּלוּ. וְלִי נִרְאֶה עַל הַחַזָּן שֶׁאֵינוֹ מֵקִים סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַצִּבּוּר לְהַרְאוֹת פְּנֵי כְּתִיבָתוֹ לַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת סוֹפְרִים (יד יד), שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ וּמַרְאֶה פְּנֵי כְּתִיבָתוֹ לָעָם הָעוֹמְדִים לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ, וּמַחְזִירוֹ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, שֶׁמִּצְוָה לַכֹּל, אֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, לִרְאוֹת הַכָּתוּב וְלִכְרֹעַ וְלוֹמַר, וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה וְגוֹ' (דברים ד':מ"ד), וְכֵן נוֹהֲגִין:
