א וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהוָ֧ה אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃ ב וְאֵת֙ כָּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃ ג וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵח֛וֹ עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר׃ ד וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃ ה וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃ ו וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּיְ֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹֽא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ז וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹֽא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃ ח וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ ט וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ י וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ יא לְכָל־הָ֨אֹת֜וֹת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֽוֹ׃ יב וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ספורנו

ספורנו

פסוק ד:
הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ. לְמַעַן תְּבָרְכֶנָּה.
פסוק ד:
וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. כְּדֵי שֶׁלֹּא תַגִּיעֶנָּה בִּרְכָתְךָ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תֶחֱרַב בַּסּוֹף, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר נִגְזַר עֲלֵיהֶם לִכְשֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם.
פסוק ו:
וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ. אִם הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ כְּדִבְרֵי קְצָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עָשְׂתָה זֹאת נַפְשׁוֹ הַנִּבְדֶּלֶת, כִּי הוּא מֵת בְּהַר רֹאשׁ הַפִּסְגָּה שֶׁמִּשָּׁם רָאָה אֶת הָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ (דברים לד:ה) ״וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה״, וְהַקְּבוּרָה הָיְתָה בַּגַּיְא.
פסוק ח:
וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה. כִּי בִּימֵי הַבְּכִי אֵין חָכְמָה וְאֵין עֵצָה.
פסוק ט:
וַיַּעֲשׂוּ. יְהוֹשֻׁעַ וְיִשְׂרָאֵל.
פסוק ט:
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. כְּאָמְרוֹ ״וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה׳, עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל־הָעֵדָה״ (במדבר כז:כא).
פסוק י:
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. לֹא הִגִּיעַ שׁוּם נָבִיא לְמַדְרֵגַת נְבוּאָתוֹ, וּבְזֶה הִתְבָּאֵר שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם ״אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן״ (שבת קד).
פסוק י:
אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה׳. הִנֵּה הַנָּבִיא יִקְנֶה תּוֹסֶפֶת אוֹר שִׂכְלִי בְּלִי סָפֵק בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ בִּהְיוֹתוֹ מִתְנַבֵּא, כְּאָמְרוֹ (שמואל א י:ו) ״וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּהֶם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר״. וּלְכֵן כַּאֲשֶׁר הִגִּיד חַסְדֵי הָאֵל עַל עַמּוֹ אָמַר (עמוס ב:יא) ״וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים״. וּבִהְיוֹת כָּל פְּעֻלַּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָתוֹ עַצְמוֹ בִּלְבַד, אָמַר ״אֲשֶׁר יְדָעוֹ״ לְהוֹרוֹת שֶׁפָּעַל בּוֹ בִּידִיעָתוֹ לְטוֹב, כְּמוֹ ״מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ״ (תהלים קמד:ג), ״וָאֵדָעֲךָ בְשֵׁם״ (שמות לג:יז), ״וַיֵּדַע אֱלֹהִים״ (שמות ב:כה), ״יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים״ (תהלים א:ו), וְרַבִּים זוּלַת אֵלֶּה.
פסוק י:
פָּנִים אֶל פָּנִים. בְּעוֹדוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּשָׁיו.
פסוק יא:
לְכָל הָאוֹתוֹת. וְזֹאת הַיְדִיעָה בּוֹ פָּנִים בְּפָנִים הִגִּיעַתְהוּ כַּאֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה׳ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּמִצְרָיִם. כִּי אָמְנָם הַמַּרְאֶה שֶׁנִּגְלֵית עָלָיו בַּסְּנֶה לֹא הָיְתָה בְּאֹפֶן זֶה, כְּאָמְרוֹ ״כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים״ (שמות ג:ו), עַל הֶפֶךְ ״וּתְמֻנַת ה׳ יַבִּיט״ (במדבר יב:ח).
פסוק יב:
וּלְכֹל הַיָּד. שֶׁפָּעַל הָאֵל עַל יָדוֹ בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּוֹת טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ וְהוֹרָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם וְזוּלָתָם.
פסוק יב:
וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה.
פסוק יב:
אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁרָאוּ וְעָמְדוּ מֵרָחוֹק בְּמַתַּן תּוֹרָה, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, כִּי אָז קָנָה הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בִּנְבוּאַת פָּנִים אֶל פָּנִים. וְעָשָׂה אֶת מֹשֶׁה אָז נוֹרָא בְּקַרְנֵי הוֹד.
פסוק יב:
לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּאָמְרוֹ ״וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו״ (שמות לד:ל). חסלת פרשת וזאת הברכה.