פסוק א:וַיִּסַּע מִשָּׁם. מֵאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵן שָׁם, וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב לָמָּה נָסַע מִשָּׁם כִּי מִפְּנֵי רָעָב לֹא נָסַע מִשָּׁם כִּי לֹא הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ בִּימֵי אַבְרָהָם אֶלָּא פַּעַם אַחַת כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּיִצְחָק ״וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם״ (בראשית כו:א), מַשְׁמָע שֶׁלֹּא הָיָה רָעָב אַחֵר בָּאָרֶץ בִּימֵי אַבְרָהָם אֶלָּא אוֹתוֹ הָרִאשׁוֹן. וְאוּלַי נָסַע מִשָּׁם לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כְּדֵי לִשְׁכֹּן בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֵל פַּעַם בָּזֶה וּפַעַם בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיק בְּכֻלָּהּ, כִּי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בִּכְלַל הָאָרֶץ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ לוֹ הָאֵל הָאֻמּוֹת שֶׁנָּתַן לוֹ, וְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בִּכְלַל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הִיא וּמִנַּחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה, וְזֶה שֶׁאָמַר אַרְצָה הַנֶּגֶב כִּי נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה לִדְרוֹם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה.
פסוק א:וַיֵּשֶׁב בֵּין־קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר. וּפֵרֵשׁ בְּאֵיזֶה מָקוֹם אַחַר כֵּן, כִּי גָּר בִּגְרָר שֶׁהוּא בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר, כִּי וַיֵּשֶׁב וַיָּגָר עִנְיָן אֶחָד הוּא, וְכֵן אָמַר ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו״ (בראשית לז:א) וּמִנְהַג הַלָּשׁוֹן כִּי בִּכְפוֹל הָעִנְיָן יְשַׁנֶּה הַמִּלִּים. וְאֶפְשָׁר כִּי מִתְּחִלָּה יָשַׁב לוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים בְּאֵר לַחַי אוֹ זוּלָתוֹ, וְאַחַר כֵּן בָּא לִגְרָר, כִּי בְּאֵר לַחַי בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד״ (בראשית טז:יד) כִּי בָּרֶד הוּא שׁוּר.
פסוק ב:וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. בַּעֲבוּר שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אָמַר לַשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ עָלֶיהָ אֲחֹתִי הִוא; וְכֵן לַאֲבִימֶלֶךְ שֶׁשָּׁאֲלוּהוּ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הֲלֹא הוּא אָמַר לִי״ (בראשית כ:ה). אוֹ יִהְיֶה אֶל בִּמְקוֹם ״עַל״, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ״ (שמואל א יז:מט), ״אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל״ (יחזקאל יח:ו) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְאָמַר זֶה בְּבֹא לִגְרָר כִּי מִן הַדּוֹמֶה שֶׁשָּׁמַע כִּי הָיוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם רָעִים, וְכֵן אָמַר ״כִּי אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה״ (בראשית כ:יא) וְכֵן אָמַר יִצְחָק בְּבֹאוֹ לִגְרָר וְלֹא אָמַר כֵּן בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. הִנֵּה כִּי הָיוּ מַחֲזִיקִים אַנְשֵׁי גְרָר בְּרָעִים. וְהָעִנְיָן לְהַפְקִיר אִשְׁתּוֹ מִבְּלִי לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹן הֲרִיגַת עַצְמוֹ פֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה בִּדְבַר שָׂרָה עִם פַּרְעֹה. וּמִן הַתֵּמָה אֵיךְ הָיְתָה שָׂרָה כָּל כָּךְ יָפָה עֲדַיִן עַד שֶׁהָיוּ חוֹמְדִים אוֹתָהּ לְרֹב יָפְיָהּ וְהִיא בַּת תִּשְׁעִים, וְנֹאמַר כִּי שָׁבָה לְעֶדְנָתָהּ וּלְדֶרֶךְ נָשִׁים כְּדֵי שֶׁתִּתְעַבֵּר, כִּי אַחַר הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אָמַר ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה״ (בראשית כא:א).
פסוק ב:וַיִּשְׁלַח. אַחַר שֶׁשָּׁמַע מִיָּפְיָהּ הֱבִיאָהּ לוֹ וְלָקַח אוֹתָהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה.
פסוק ג:וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה. וְכֵן נֶאֱמַר בְּלָבָן, כִּי לִכְבוֹד הַצַּדִּיקִים יָבוֹא לַאֲנָשִׁים מֵאֻמּוֹת חֲלוֹם שֶׁל נְבוּאָה, אֲבָל פַּרְעֹה לֹא הָיָה רָאוּי לַחֲלוֹם שֶׁל נְבוּאָה אֲפִילוּ בַּעֲבוּר הַצַּדִּיקִים אֶלָּא הָיוּ שְׁלוּחִין מֵאֵת הָאֵל. הוּא שֶׁאָמַר אֱלִיהוּא, ״כִּי בְאַחַת יְדַבֶּר אֵל וּבִשְׁתַּיִם וְלֹא יְשׁוּרֶנָּה בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם״ (איוב לג:יד-טז) וְאֵלּוּ הֵן הַשְּׁתַּיִם הַחֲלוֹם וְהַיִּסּוּרִים.
פסוק ג:וְהִיא בְּעֻלַת בָּעַל. וְהִיא אֲסוּרָה לְךָ, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן נִצְטַוָּה עַל אֵשֶׁת אִישׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, שֶׁהֲרֵי אָמַר ״וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ״ (בראשית ב:כד). וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נח) וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; וְכֵן נִרְאֶה כִּי חָמוּר הָיָה אִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ עַל בְּנֵי נֹחַ שֶׁהֲרֵי הָיוּ מַתִּירִים אֶת עַצְמָם לַהֲרֹג אִישׁ וְלֹא לִשְׁכַּב אֶת אִשְׁתּוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֲסוּרִים עֲלֵיהֶם. וְדִקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַחַר הַקַּבָּלָה (סנהדרין נז) מִדִּכְתִיב בְּעֻלַת בָּעַל וְלֹא כָּתִיב אֵשֶׁת אִישׁ כִּי אֵינָהּ אֲסוּרָה אֵשֶׁת אִישׁ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁתִּבָּעֵל לַבַּעַל תְּחִלָּה, אֲבָל הָאֲרוּסָה אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ אֶלָּא עַד שֶׁתִּבָּעֵל לוֹ.
פסוק ד:וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ. כִּי נִמְנְעָה מִמֶּנּוּ הַתַּאֲוָה בִּרְצוֹן הָאֵל, הוּא שֶׁאָמַר ״עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ״ (בראשית כ:ו).
פסוק ד:הֲגוֹי גַּם־צַדִּיק תַּהֲרֹג. אִם תַּהַרְגֵנִי כְּאִלּוּ נֶהֱרָג עִמִּי, כִּי אֲנִי מֶלֶךְ מַנְהִיג אוֹתָם בְּמִשְׁפָּט, וְאִם אֵינֶנִּי כְּאִלּוּ הֵם מֵתִים; זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדוֹלָה״ (בראשית כ:ט). וְעוֹד שֶׁאֲנִי צַדִּיק כִּי בְּחֶזְקַת פְּנוּיָה לְקַחְתִּיהָ וְאֵין עָלַי מִשְׁפַּט מָוֶת.
פסוק ה:הֲלֹא הוּא אָמַר לִי. כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּיו עָלֶיהָ, כִּי לֹא סָמַכְתִּי עַל שְׁאֵלוֹת עֲבָדַי.
פסוק ה:וְהִיא־גַם־הִיא. כְּשֶׁשְּׁאַלְתִּיהָ אַחַר שֶׁלְּקַחְתִּיהָ אָמְרָה אָחִי הוּא, אִם כֵּן מַה עָוֹן יֵשׁ בִּי.
פסוק ה:בְּתָם־לְבָבִי. כִּי לֹא הָיָה לִבִּי לְרָעָה, וְאִם חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ אֲפִלּוּ לִבִּי לֹא הָיָה עָלֶיהָ.
פסוק ה:וּבְנִקְיֹן כַּפַּי. כְּשֶׁלְּקַחְתִּיהָ לֹא לְקַחְתִּיהָ אֶלָּא דֶּרֶךְ כָּבוֹד.
פסוק ו:יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ. וְלֹא אָמַר ״וּבִנְקִיּוֹן כַּפֶּיךָ״, כִּי הַדָּבָר גָּלוּי אֶל הַלֵּב לֹא יֵדַע כִּי אִם הָאֵל.
פסוק ו:מֵחֲטוֹ־לִי. כִּי לָאֵל הָיָה גָּלוּי הַחֵטְא אִם עָבַר מִצְוֹתָיו, וְהוּא צִוָּה לִבְנֵי נֹחַ עַל אֵשֶׁת אִישׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וַאֲפִלּוּ לֹא צִוָּה עָלֶיהָ בִּפְרָט, הַשֵּׂכֶל מוֹרֶה עָלֶיהָ, וּמִי שֶׁנָּתַן שֵׂכֶל בָּאָדָם כְּאִלּוּ צִוָּהוּ עַל כָּל דָּבָר רָע, וְהֶחָמָס שֶׁיַּעֲשֶׂה אָדָם לַחֲבֵרוֹ הוּא כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל וְהוּא מַפְסִיד סִדּוּר הָעוֹלָם וְיִשּׁוּבוֹ, וְאִם חָמוֹס מָמוֹנוֹ הוּא רָע, כָּל שֶׁכֵּן אִם חָמוֹס גּוּפוֹ, וְאִשְׁתּוֹ הִיא כְּגוּפוֹ כִּי הָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
פסוק ו:מֵחֲטוֹ. הַוָּי״ו בִּמְקוֹם הָאָלֶ״ף לָמֶ״ד הַפּוֹעַל.
פסוק ו:עַל־כֵּן לֹא־נְתַתִּיךָ. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ הַתַּאֲוָה, וְטוֹבָה גְּדוֹלָה עָשָׂה עִמּוֹ כְּשֶׁמְּנָעוֹ בְּזֶה הַדֶּרֶךְ. וְעָשָׂה זֶה לְפִי שֶׁהִכִּיר בּוֹ כִּי בְתָם־לְבָבוֹ עָשָׂה וְלֹא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה פּוֹשֵׁעַ בְּאֵשֶׁת הַנָּבִיא. וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה זֶה לִכְבוֹד אַבְרָהָם וְשָׂרָה, הָיָה יָכוֹל לִשְׁמֹר שָׂרָה בְּעִנְיָן אַחֵר שֶׁיִּנָּגַע אֲבִימֶלֶךְ כְּמוֹ שֶׁנָּגַע פַּרְעֹה, אֶלָּא לְפִי שֶׁיָּדַע תֹּם לֵב אֲבִימֶלֶךְ שָׁמַר שָׂרָה בְּזֶה הַדֶּרֶךְ, וְלֹא הָיָה לֵב פַּרְעֹה כֵּן, וּלְפִיכָךְ מְנָעוֹ בִּנְגָעִים גְּדוֹלִים שֶׁנָּגְעוּ וְאֶת בֵּיתוֹ. וּמַה שֶּׁעָשָׂה לַאֲבִימֶלֶךְ וּלְבֵיתוֹ לֹא הָיָה רַע, כִּי אֵין מְנִיעַת הַתַּאֲוָה רַק לִשְׁעָתָהּ, וְכֵן מְנִיעַת הַלֵּדָה בְּאִשְׁתּוֹ וּבְאַמְּהוֹתָיו, וְלֹא הָיָה רַע רַק לִשְׁעָתָהּ, וּמַה שֶּׁלָּקוּ נְשֵׁי בֵיתוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא וְלֹא מִקְרֶה.
פסוק ו:לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ. אֲפִלּוּ נְגִיעָה בְּלֹא תַשְׁמִישׁ, כְּמוֹ לְנַשֵּׁק וּלְחַבֵּק, כִּי מֵהַכֹּל מָנַעְתִּי מִמְּךָ תַּאֲוַת הָאִשָּׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה פּוֹשֵׁעַ בְּאֵשֶׁת הַנָּבִיא שׁוּם פֶּשַׁע בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא תֵּעָנֵשׁ עָלֶיהָ.
פסוק ז:כִּי נָבִיא הוּא. וְקָרוֹב הוּא אֵלַי, וְגַם אֲנִי קָרוֹב אֵלָיו לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּתוֹ, וַאֲנִי לֹא אֶסְלַח לְךָ אַף עַל פִּי שֶׁתָּשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל הוּא עָלֶיךָ, וְצָרִיךְ שֶׁתְּפַיְּסֵהוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וְעַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ אֶסְלַח לְךָ וְאֶרְפָּאֲךָ מֵאֲשֶׁר הִכֵּיתִיךָ. כִּי אַתָּה צָרִיךְ סְלִיחָה אַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתָ בְּתֹם לְבָבְךָ, כִּי אֲפִלּוּ לֹא הָיְתָה אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אֲחוֹתוֹ, דָּבָר רַע הוּא לָקַחַת אִשָּׁה שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ וַאֲפִלּוּ הִיא פְּנוּיָה, כִּי עֹשֶׁק הוּא, כָּל שֶׁכֵּן אִם הִיא אֲחוֹת אָדָם צַדִּיק שֶׁמַּעֲבִיר עַל רְצוֹנוֹ וּרְצוֹנָהּ, וְרָאוּי לְהֵעָנֵשׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה.
פסוק ז:וֶחְיֵה. כְּמוֹ ״וְתִחְיֶה״, וְכֵן ״וְהָיָה בְרָכָה״ (בראשית יב:ג), וּפֵרוּשׁוֹ ״וְתֵרָפֵא״, כְּמוֹ ״עַד חֲיוֹתָם״ (יהושע ה:ח), ״וַיִּמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי״ (ישעיה לח:כא).
פסוק ז:וְכָל אֲשֶׁר לָךְ. כִּי כֻלָּם הִסְכִּימוּ עִמְּךָ, אֵין אוֹמֵר הָשֵׁב.
פסוק ח:וַיַּשְׁכֵּם. לֹא הִמְתִּין לְעֵת קוּם הַמְּלָכִים מִשְּׁנָתָם, כִּי לִבּוֹ חָרֵד עַל חֲלוֹמוֹ, כִּי אָמַר לוֹ שֶׁצָּרִיךְ סְלִיחָה וּתְפִלַּת הַנָּבִיא אַף עַל פִּי שֶׁיָּשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ.
פסוק ח:וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד. עֲבָדָיו שֶׁהָיוּ מַסְכִּימִים בִּלְקִיחַת הָאִשָּׁה וְהִלְּלוּ אוֹתָהּ לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקָּחֶנָּה.
פסוק ט:וַיִּקְרָא. כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת טַעֲנָתוֹ וּכְדֵי לְפַיְּסוֹ עַד שֶׁיִּמְחֹל לוֹ וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ.
פסוק ט:מֶה־עָשִׂיתָ לָּנוּ. שֶׁאָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִיא וְשַׂמְתָּ אוֹתִי וְאֶת עֲבָדַי בְּמִכְשׁוֹל גָּדוֹל.
פסוק ט:וּמֶה־חָטָאתִי לָךְ. קֹדֶם זֶה שֶׁשִּׁלַּמְתָּ לִי רָעָה כָּזֹאת לְהַכְשִׁילֵנִי וּלְעָנְשֵׁנִי מִיתָה.
פסוק ט:וְהֵבֵאתָ עָלַי וְעַל־מַמְלַכְתִּי. כִּי אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי נֶאֱבָד גַּם מַמְלַכְתִּי הָיְתָה אוֹבֶדֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הֲגוֹי גַּם־צַדִּיק תַּהֲרֹג״ (בראשית כ:ד).
פסוק ט:אֲשֶׁר לֹא־יֵעָשׂוּ. אֵינָם רְאוּיִים לְהֵעָשׂוֹת לְאָדָם כָּמוֹךָ לְהָבִיא בְּנֵי אָדָם לִידֵי מִכְשׁוֹל עָוֹן.
פסוק י:וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁתְּפָסוֹהוּ בַּאֲשֶׁר עָשָׂה כִּי לֹא כַדִּין עָשָׂה, שָׁאַל לוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה עָשָׂה זֶה, מָה רָאָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְאָדָם כָּמוֹהוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה בְּלֹא טַעַם.
פסוק יא:רַק אֵין־יִרְאַת אֱלֹהִים. וְטַעַם מִלַּת ״רַק״ רוֹצֶה לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁהָאָרֶץ טוֹבָה, רַק זֶה הַדָּבָר הָרַע בָּהּ, כִּי אֵינָם יְרֵאִים הָאֵל, וַיַּהַרְגוּנִי בַּעֲבוּר שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם אִשְׁתִּי מֻפְקֶרֶת.
פסוק יב:וְגַם אָמְנָה. כְּמוֹ בֶּאֱמֶת, וְכֵן ״אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי״ (יהושע ז:כ), וְכֵן עִנְיָנוֹ עִם הַמֵּ״ם אָמְנָם; אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי הַדָּבָר מִפַּחַד לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לֹא כִּזַּבְתִּי בָּזֶה, כִּי אַחֲוָה יֵשׁ לִי עִמָּהּ, כִּי בַּת אָחִי הִיא, וּבַת אָחִי הִיא בַת אָבִי, כִּי בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים.
פסוק יב:אַךְ לֹא בַת־אִמִּי. כִּי הָרָן הָיָה לְתֶרַח מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְאִם הָיְתָה בַּת אִמּוֹ גַּם כֵּן בָּזֶה הַדֶּרֶךְ לֹא הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָהּ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמְדוּ מִכָּאן (סנהדרין נח) כִּי בְּנֵי נֹחַ אֵין לָהֶם אַחְוָה מִצַּד הָאָב כִּי אִם מִצַּד הָאֵם, וְאַבְרָהָם הָיָה יָכוֹל לָקַחַת אֲחוֹתוֹ בַּת אָבִיו מַמָּשׁ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בַּת אִמּוֹ, כִּי בַּת אֵם הִיא הַוַּדָּאִית.
פסוק יג:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ. הִתְעוּ עִנְיָנוֹ הִגְלוּ, כִּי הַגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ תּוֹעֶה מִמְּקוֹמוֹ בַּדְּרָכִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעָם וְלֹא הֻרְגַּל בָּהֶם.
פסוק יג:אֱלֹהִים. קֹדֶשׁ; וְאָמַר הִתְעוּ לְשׁוֹן רַבִּים כְּנֶגֶד הַשּׁוֹמְעִים שֶׁקּוֹרְאִים אֱלֹהֵיהֶם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְאַף עַל פִּי כֵן מָצָאנוּ אֱלֹהִים קֹדֶשׁ שֶׁיְּדַבְּרוּ בּוֹ לְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ ״אֱלוֹהַּ עֹשָׂי״ (איוב לה:י), ״יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו״ (תהלים קמט:ב), ״אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא״ (יהושע כד:יט).
פסוק יג:מִבֵּית אָבִי. מִבֵּית אַחַי וּמִמִּשְׁפַּחְתִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ׳״ (בראשית יב:א).
פסוק יג:וָאֹמַר לָהּ. לְפִי שֶׁהָיִינוּ בָּאִים בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֲשֶׁר לֹא יָדַעְנוּ תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, הִזְהַרְתִּי אוֹתָהּ בָּזֶה מִפַּחְדִּי לְאַנְשֵׁי הָאָרֶץ.
פסוק יג:אֶל כָּל־הַמָּקוֹם. וְהוּא לֹא הָיָה אוֹמֵר זֶה בְּכָל מָקוֹם, וְלֹא רָאִינוּ זֶה אֶלָּא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, אֶלָּא אָמַר לָהּ הוּא אֶל כָּל־מָקוֹם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לוֹמַר דָּבָר זֶה, שֶׁנִּשְׁמַע שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשֶׁיהָ רָעִים וְעוֹבֵר שָׁם דֶּרֶךְ עֲרַאי, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה גָּר שָׁם דֶּרֶךְ קֶבַע הָיוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ וּמְכַבְּדִים אוֹתוֹ מְאֹד, כְּמוֹ עָנֵר וְאֶחָיו שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ בְּנֵי חֵת ״נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ״ (בראשית כג:ו).
פסוק יג:אִמְרִי־לִי. בַּעֲבוּרִי, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ״ (בראשית כו:ז), וְזוּלָתוֹ רַבִּים.
פסוק יד:וַיִּקַּח. פִּיְּסוֹ בִּדְבָרִים וּבְמָמוֹן וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחוֹל לוֹ וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ, וְגַם אָמַר לוֹ שֶׁיֵּשֵׁב בְּאַרְצוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה כִּי הוּא יְצַוֶּה עָלָיו שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בּוֹ וּבְאִשְׁתּוֹ.
פסוק טז:אֶלֶף כֶּסֶף. מִלְּבַד הַצֹּאן וְהַבָּקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁנָּתַתִּי לוֹ, נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף שֶׁיַּלְבִּישֵׁךְ בָּהֶם בְּגָדִים נָאִים.
פסוק טז:וְכֵן לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ. יַלְבִּישׁ בָּהֶם, כְּלוֹמַר הַשְּׁפָחוֹת וּבְנֵי בַיִת הָעוֹמְדִים לְשָׁמְשֵׁךְ, כִּי לִכְבוֹדֵךְ נְתַתִּים לוֹ.
פסוק טז:לְאָחִיךְ. לְמִי שֶׁנִּקְרָא אָחִיךְ עַד הֵנָּה.
פסוק טז:כְּסוּת עֵינַיִם. לָךְ יִקְנֶה בָּהֶן כְּסוּת נָאָה שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל גְּוָנִים רַבִּים, כִּי הַגָּוֶן יִקָּרֵא עַיִן כְּמוֹ ״וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח״ (במדבר יא:ז), ״כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ״ (יחזקאל א:טז). אוֹ פֵּרֵשׁ שֶׁתִּהְיֶה הָרִקְמָה שֶׁל הַכְּסוּת עֲשׂוּיָה עֵינַיִם.
פסוק טז:וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר כִּי עִם כָּל זֶה שֶׁקָּרָה לְשָׂרָה עִם פַּרְעֹה וְעִם אֲבִימֶלֶךְ נוֹכְחָה וְנוֹסְרָה שָׂרָה מִכָּאן וְאֵילָךְ שֶׁלֹּא אָמְרָה עוֹד ״אָחִי הוּא״ (בראשית כ:יג). וְאִלּוּ הָיְתָה מִלַּת וְנֹכָחַת דִּבְרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְשָׂרָה, הָיְתָה הַתָּי״ו דְּגוּשָׁה, וְהִנֵּה הִיא רָפָה, וְהִיא בִּמְקוֹם הֵ״א הַנְּקֵבָה הַנִּסְתֶּרֶת, כְּמוֹ ״וְנִשְׁכַּחַת צֹר״ (ישעיה כג:טו).
פסוק יז:וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת־אֲבִימֶלֶךְ. שֶׁחָזְרָה לוֹ הַתַּאֲוָה כָּרִאשׁוֹנָה.
פסוק יז:וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ. שֶׁהִגִּיעַ לִזְמַן הַלֵּדָה וְלֹא יָכְלוּ לָלֶדֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁתַּאֲרִיךְ הַלֵּדָה לִשְׁאָר נָשִׁים הַיּוֹשְׁבוֹת עַל הַמַּשְׁבֵּר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אוֹ יוֹתֵר לִפְעָמִים, הִנֵּה אֲחָזוּם חִיל בְּיוֹם שֶׁנִּלְקְחָה שָׂרָה וְלֹא יָכְלוּ לָלֶדֶת כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכֵן יוֹם הַמָּחֳרָת עַד אַחַר תְּפִלַּת אַבְרָהָם. וְיָדוּעַ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אָדָם רְפוּאָה לְאִשָּׁה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וְאֵין בֵּית הַמֶּלֶךְ חָסֵר רוֹפְאִים בְּקִיאִים, וּבֶאֱמֶת נִסּוּ בָּהֶם הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים וְלֹא הוֹעִילוּ לָהֶן. אָז יָדְעוּ כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא.
פסוק יז:וּמִלַּת וַיֵּלֵדוּ. שָׁבָה לְאִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו אוֹ גַּם לַאֲבִימֶלֶךְ, וְעִנְיָנוֹ הוֹצָאַת זֶרַע. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״וְאִתְרְוָחוּ״, וְאֶפְשָׁר כִּי דַּעְתּוֹ עַל הַלֵּדָה, וְאָמַר ״וְאִתְרְוָחוּ״ וְלֹא אָמַר ״וִילִידוּ״ בַּעֲבוּר הָעֹצֶר שֶׁהָיָה לָהֶם מִלֶּדֶת, אוֹ הָיָה דַּעְתּוֹ כְּדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב) שֶׁאָמְרוּ כִּי עֲצִירַת הַנְּקָבִים הָיְתָה בָּהֶם שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִפָּנוֹת לֹא לִגְדוֹלִים וְלֹא לִקְטַנִּים.
פסוק יח:כִּי עָצֹר וגו׳. בְּנָשִׁים אוֹ גַּם בִּבְהֵמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְכֵן אָמְרוּ אֲפִלּוּ תַּרְנְגֹלֶת לֹא הִפִּילָה בֵּיצָתָהּ.
