פסוק ג:ברזל. חזקים כברזל:
פסוק ו:מקדש נפתלי. שם מקום בנחלת נפתלי:
פסוק ז:המונו. הוא ענין עם רב, על שם שקול המייתם רבה:
פסוק י:ויזעק. ענינו אסיפה הבאה בזעקת המאסף, וכן (לקמן יח כג) מה לך כי נזעקת:
פסוק יד:קום. הוא ענין זרוז:
פסוק טו:ויהם. מלשון מהומה:
פסוק יח:סורה. ענין נטיה מן המקום:
פסוק יח:בשמיכה. היא כסות עב ויוצאים ממנה ציציות, וכתרגום יונתן: בגונכא, וכן (מלכים ב ח טו) ויקח המכבר, תרגם יונתן: גונכא:
פסוק יט:צמאתי. מלשון צמאון:
פסוק כ:ושאלך. מלשון שאלת מה:
פסוק כא:המקבת. שם כלי, ובו מכין ביתד לנעצו בארץ, וכן (ישעיהו מד יב) ובמקבות יצרהו:
פסוק כא:בלאט. בהסתר ובחשאי, כמו (רות ג ז) ותבא בלט ותגל מרגלתיו:
פסוק כא:ותתקע. נעצה ותחבה:
פסוק כא:ברקתו. הוא צד גובה הפנים, וכן (שיר השירים ד ג) כפלח הרמון רקתך, ונקראת כך למיעוט הבשר שבה, כמו (בראשית מא יט) ורקות בשר:
פסוק כא:ותצנח. ענין נעיצה, כמו (לעיל א יד) ותצנח מעל החמור:
פסוק כא:נרדם. מלשון תרדמה ושינה:
פסוק כא:ויעף. ענין יגיעה:
פסוק כד:וקשה. רוצה לומר: וחזקה: