פסוק ב:המנהרות. כמו מערות ויש להם חלון למעלה שתכנס ממנו האורה ומפני זה נקראו מנהרות:
פסוק ב:המצדות. מבצרים חזקים:
פסוק ג:והיה אם זרע. כאשר זרע כמו והיה אם בא אל אשת אחיו ואם יהיה היובל לבני ישראל והדומים להם:
פסוק ד:וישחיתו את יבול הארץ. התבואות שהיו בעשב קודם שיגמר בשולם וכן אלנות הכל היו כורתים ומפילים ולא היו משאירים מחיה:
פסוק ד:ושה ושור וחמור. היו נוהגים להם:
פסוק ח:איש נביא. מפרש בסדר עולם זה פנחס ולהוכיחם בא ולהודיעם כי מפני חטאתם קרה להם מה שקרה:
פסוק ט:ואגרש אותם. טעמו למלת לוחציכם לא למלת מצרים והלוחצים הם סיחון ועוג שלא הניחום לעבור ויצאו לקראתם למלחמה וכן כנעני מלך ערד וכן מלכי כנען חשבו ללחצם:
פסוק יא:וישב תחת האלה. אינו ר"ל ישיבה כי אין נראים המלאכים בישיבה כי אם בעמידה כמו ומלאך יי עומד והנה איש עומד לנגדו אלא ר"ל נתעכב שם תחת האלה עד שיפנה אליו גדעון וכאשר לא פנה אליו נראה אליו ויאמר לו ה' עמך וכן אנכי אשב עד שובך לשון עכבה וכן אשרי יושבי ביתך והדומי' להם ועשה זה המלאך שנתעכב שם ולא נראה אליו בתחילת בואו משל שהקדוש ברוך הוא נמצא להם לישראל בכל עת אם יפנו אליו ויקראוהו באמת ובדרש נתעכב שם עד שמצא לו זכות ואחר כן נראה לו אמרו יואש אביו היה חובט חטים אמר לו גדעון אבי זקן אתה הכנס לביתך ואני אהיה חובט שאם יבאו המדינים אין בך כח לנוס אמר המלאך קיימת מצות כבוד וראוי אתה שיגאלו בני על ידיך מיד וירא אליו מלאך ה' וגו' אמר לו גדעון ויש ה' עמנו וגו' אמש קראנו את ההלל והיה אבי מקראני בצאת ישראל ממצרים אם צדיקים היו אבותינו עשה לנו בזכותם ואם רשעים היו כשם שעשית להם נס כך עשה לנו נס אמר הקדוש ברוך הוא חייך כך למדת סניגוריא על בני כדאי אתה שאדבר עמך מיד ויפן אליו ה' ויאמר לך בכחך זה בכח זכות' שלמדת סניגוריא על בני ונכון הוא זה הדרש שנתן טעם לעכוב המלאך ולמה שאמר ויפן אליו:
פסוק יא:אשר בעפרה אשר ליואש. וכן אשר בעפרת אבי העזרי לפי שיש עיר אחרת ששמה עפרה בגבול בנימן כמו שכתוב בספר יהושע והעוים והפרה ועפרה:
פסוק יא:חובט חטים. כמו דש אלא שהדישה בבהמות וחביטה במקל וכן כי תחבוט זיתך חובט במקל בזית להפיל הזתים:
פסוק יא:בגת. גת היה שם שדורכין שם ענבים באותו גת היה חובט החטים וכן תירגם יונתן במעצרתא:
פסוק יב:גבור החיל. קראהו כן לבשרו ולחזקו שיגבר וינצח מדין וכן אמר לך בכחך זה:
פסוק יד:ויפן אליו ה'. פירוש פנה אליו והלבישהו גבורה ואמר לו לך בכחך זה פירוש בכח שהוסיף לו על דרך ותהי על יפתח רוח ה' שתרגומו רוח גבורתא מן קדם ה' ויד ה' היתה אל אליהו רוח גבורה מן קדם ה':
פסוק יד:הלא שלחתיך. המלה הזאת תבא לחזק המצוה וכן הלא שמעת בתי הלא צויתיך חזק ואמץ:
פסוק טו:בי אדוני במה אושיע. לשון חול הוא כי עדיין לא ידע גדעון כי מלאך ה' הוא וכן אמר לו מתחילה בי אדוני בחיריק הנון ונקמץ זה מפני הזקף ואמר לו לשון רבים כי כן המנהג בזו המלה כמו אדניך אדניו זולתי מדבר בעדו כדי שלא יתחלף בשם הנכבד אבל זה לבדו בא בלשון רבים ליחיד למדבר בעדו ויונתן תרגם לשון קודש ואמ' ליה בבעו ה' ולדעתו אמר גדעון זה כנגד הקדוש ברוך הוא לא כנגד המלאך כי עדיין לא היה יודע שהוא מלאך:
פסוק טו:אלפי. האלף שבית אבי נמנה בו הוא הדל באלפי מנשה ויונתן תרגם זרעיתי זעירא בשבט מנשה, וי"מ אלפי כמו אבי כמו אלוף שפירושו שר ואדון:
פסוק טז:כי אהיה עמך. אמר לו בשם ה' כי אהיה עמך לפיכך אמר לו גדעון אם כן שנביא אלהים אתה ובשליחותו אתה בא תעשה לי אות שאתה מדבר עמי בשם ה' והאות שעשה לו הוא האש שעלה מן הצור ומה שאמר ויאמר אליו ה' קרא המלאך בשם ה' כמו שכתוב במלאך שנראה ליהושע ויאמר ה' ליהושע:
פסוק יז:שאתה מדבר עמי. כמו שאתה בסגול השין כמו עד שקמתי דבורה שהשין בפתח במקום הסגול ונקמצה שין שאתה להרחיב על האלף ופירושו שאתה מדבר עמי בשם ה':
פסוק יט:והמרק. המים שנתבשל בהם הבשר נקראו מרק לפי שבהם מירוק הבשר והיוצא ממנו ונמצא המרק חציו קמץ וחציו פתח במקצת ספרים המדויקים והוא שלא כמשפט השמות מזה המשקל, וראיתי במחברת בן אשר שזוכר אותו בכלל הקמוצים:
פסוק יט:בפרור. ידוע הוא דוד נחשת שמבשלין בו הבשר:
פסוק יט:אל תחת האלה. תירגם יונתן לתחות אלנא:
פסוק כג:שלום לך. המלאך אחר שעלה השמיעו הקול הזה כי ראה שהיה מפחד בדעתו כי היה מלאך:
פסוק כה:פר השור. כמו פר בן בקר וכן תירגם יונתן תור בר תורי ויש לפרש כי פר איננו סמוך והשור בדמות תואר לו כאילו אמר פר הגדול שהיה דומה לשור:
פסוק כה:ופר השני. י"א שני לבטן והנכון שני לפר הראשון שזכר ופירוש ז' שנים תירגם יונתן דאיתפטים שבע שנים ואפשר שהיה בן שבע שנים ובדברי רז"ל שהוקצה לע"ג שבע שנים שאמרו אמר ריש לקיש אין מוקצה לע"ג אלא מוקצה לשבע שנים שנאמר ופר השני שבע שנים ומהם אמרו כי נעבד היה ואמרו שמנה דברים הותרו באותה הלילה חוץ וזר ולילה כלי שרת וכלי אשרה עצי אשרה ומוקצה ונעבד:
פסוק כו:המעוז הזה. הוא הסלע שהקריב עליו הבשר והמצות:
פסוק כו:במערכה. כתרגומו בסדרא ופירושו במקום המישור שבראש המעוז שיוכל לערוך שם אבני המזבח:
פסוק כח:ואת הפר השני. ואת הפר הראשון לא מצאנו שעשה ממנו דבר אם כן למה צוהו לקחתו אמר כדי לגזלו מהם שלא יהיו מקריבין אותו לע"ג:
פסוק לא:האתם תריבון לבעל. בעבור הבעל:
פסוק לא:אשר יריב לו. מי שהריב לו ונתץ מזבחו ימיתהו עד הבקר פירוש אם אלהים הוא יריב למריב לו וימיתהו ויונתן תרגם דיתפרע ליה יתקטל וגו' לשון כח תרגום אלהים לא ידעום דלית בהון צרוך:
פסוק לד:ורוח ה'. כתרגום רוח גבורא מן קדם ה':
פסוק לח:ויזר את הגזה. מבנין הקל בשקל ויצר עליה או מבנין הפעיל בפלס ויסר נח את מכסה התיבה והוא מענין כי רגל תזורה לא זורו ולא חובשו שהוא ענין העיצור והסחיטה והענין הזה היה בהקיץ הראה לו השם יתברך זה האות לחזק את לבו או היה במראה הנבואה כי המעשה היה בלילה ומה שאמר וישכם ממחרת כך נראה לו הכל במראה הנבואה והראשון קרוב:
פסוק לט:אנסה נא. והנה כתיב לא תנסו את ה' והנה עשה עמו האל אות ובא לנסותו אם יעשו לו זה האות שהוא חזק מהראשון, כתב רבינו סעדיה ז"ל כי הנסיון ביכולת הבורא אסור כמו שאמר וינסו אל בלבבם ויאמרו הגם לחם יוכל תת אבל גדעון לא היה לו ספק ביכולת הבורא אלא רצה לנסות אם הוא ראוי לנס גדול כזה: