פסוק א:מגבעת המורה. שם מקום:
פסוק ג:ויצפר. תרגום של ׳בוקר׳ הוא ׳צפרא׳, וכן (יחזקאל ז ז) באה הצפירה, ורצונו לומר ישכים בבוקר:
פסוק ד:ואצרפנו. מלשון צרוף וזקוק:
פסוק ה:ילק. ענין לחיכה בלשון, כמו (מלכים א כא יט) ילקו הכלבים:
פסוק יא:החמשים. המזוינים, וכן (יהושע א יד) תעברו חמשים:
פסוק יב:נפלים. חונים, כמו (בראשית כה יח) על פני כל אחיו נפל:
פסוק יג:צליל. מלשון צלי, ורצונו לומר חררה אפויה על הגחלים:
פסוק יג:מתהפך. מתהפך ומתגלגל, כי בעת הגלגול יתהפך מעבר לעבר:
פסוק יד:איש. רוצה לומר, גדול וחשוב:
פסוק טו:שברו. רוצה לומר, פתרונו, כי החלום הוא דבר סתום וסגור, ועל ידי הפתרון ישובר ויופתח:
פסוק טז:ויחץ. ענין חלוקה והפלגה:
פסוק טז:ראשים. רוצה לומר, חלקים, כמו (בראשית ב י) והיה לארבעה ראשים:
פסוק טז:וכדים. שם כלי מה:
פסוק טז:ולפדים. עץ דולק וקשור בו שלהבת, כמו (ישעיהו סב א) כלפיד יבער:
פסוק יט:האשמרת. הלילה נחלקת לשלשה חלקים, ויקראו אשמורות על שם שנחלקה לשלשה כתות מלאכים, וכל כת שומר זמנו לומר בה שירה (ברכות ב ב):
פסוק יט:התיכונה. מלשון תוך, רוצה לומר, האמצעית:
פסוק יט:ונפוץ. ענין שבירה עם הפזור, וכן (תהלים קלז ט) ונפץ עולליך:
פסוק כב:על טבת. עד טבת, והוא שם מקום:
פסוק כג:ויצעק. ענין אסיפה, על כי באה בצעקת המאסף:
פסוק כה:אל מדין. את מדין: