פסוק ג:נקיתי הפעם. בדין אעשה להם הרעה:
פסוק ד:ויפן. את הזנבות זנב אל זנב ויפן, משמע הוא עצמו פנה (שמות לב טו); ויפן, משמע הפנה את אחרים, וכן שימוש כל תיבה שפעל שלה בה"א; (שמות א כ): וירב העם; (איכה ב ה): וירב בבת יהודה תאניה; (מלכים ב כה כא): ויגל יהודה מעל אדמתו, הגלה; (שם ב: יח יא): ויגל מלך אשור את ישראל אשורה, ויגלה:
פסוק ו:חתן התמני. חתן הפלשתי אשר בתמנה (לעיל יד א):
פסוק ז:אם תעשון כזאת. ושמא רגילין אתם בכך, לתת אשתו של זה לזה:
פסוק ח:שוק על ירך. (תרגום:) פרשין עם רגלאין, רוכב סוס אינו נשען על ירכו כי אם על שוקו, רגל אחד נתון בברזל התלוי במרכבת:
פסוק ח:בסעיף. בנקרת סלע עיטם, וחברו (ישעיהו נז ה): סעיפי הסלעים, (שם י לג): מסעף פארה:
פסוק י:למה עליתם עלינו. הלא עבדים אנחנו לכם:
פסוק י:לאסור את שמשון. שתאסרוהו ותסגירוהו לנו:
פסוק יג:לא כי אסור נאסרך. לא נהרוג אותך, כי אם אסור נאסרך:
פסוק יד:רוח ה'. (תרגום:) רוח גבורה מן קדם ה':
פסוק טו:טריה. לחה, וראיתי בספר רפואות שקורא ללחה שיוצא מן המכה: 'טריה':
פסוק טז:חמור חמרתים. בלחי החמור לצבור צברים רבים, (תרגום:) בלועא דחמרא רמיתינון דגורין:
פסוק יט:את המכתש. גומא שהשן יושבת בה, עשויה כעין מכתשת:
פסוק יט:עין הקורא. מעין שבא על ידי זעקת הקורא אל ה':