פסוק א:וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה׳. פַּעַם אַחַת נִסְכַּלְתָּ, עַתָּה הִזָּהֵר בְּעַצְמְךָ:
פסוק ג:מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה. שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי כְּשָׁפִים, וּמְשַׁנִּין עַצְמָן וְדוֹמִין לִבְהֵמָה:
פסוק ד:וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל. לְשׁוֹן הַכְרָזָה, כְּמוֹ (שמואל א יד:כ): ״וַיִּזָּעֵק שָׁאוּל״:
פסוק ד:וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים. אָמַר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁיִּקַּח טָלֶה מִצֹּאנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְאַחַר כָּךְ מָנָה אֶת הַטְּלָאִים, לְפִי שֶׁאָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּם (בראשית לב:יב): ״לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב״:
פסוק ה:וַיָּרֶב בַּנָּחַל. וַיִּלָּחֵם בַּנַּחַל וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (יומא כב ב): עַל עִסְקֵי נַחַל רָב וְדָן אֶת עַצְמוֹ, וּמָה בִּשְׁבִיל נֶפֶשׁ אַחַת אָמְרָה תּוֹרָה עֲרוֹף עֶגְלָה בַּנַּחַל, בִּשְׁבִיל כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָאֵלּוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן, אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה:
פסוק ו:אֶל הַקֵּינִי. בְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּמִדְבַּר יְהוּדָה בְּנֶגֶב עֲרָד, שֶׁהָלְכוּ אֵצֶל יַעְבֵּץ לִלְמוֹד תּוֹרָה, וַעֲרָד הוּא עֲמָלֵק, הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, עֲמָלֵק הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא:א): ״יוֹשֵׁב הַנֶּגֶב״, וַ״עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב״ (במדבר יג:כט):
פסוק ו:עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדָתוֹ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ עָשָׂה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק ט:וְהַמִּשְׁנִים. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וְהֵם הַבְּרִיאִים וְאוֹמֵר אֲנִי: לְשׁוֹן ׳מִשְׁנִים׳, כְּמוֹ (בראשית מג:יב): ״כֶּסֶף מִשְׁנֶה״, עַל שֵׁם שֶׁהוּא כָּפוּל בְּבָשָׂר וּבְשׁוּמָן, וְכֵן (שופטים ו:כה): ״וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים״:
פסוק ט:נִמְבְזָה וְנָמֵס. כְּמוֹ נִבְזֶה, וְהַמֵּ״ם טְפֵלָה בּוֹ:
פסוק יא:נִחַמְתִּי. מַחֲשָׁבָה עָלְתָה בְּלִבִּי עַל מַלְכוּת שָׁאוּל שֶׁהִמְלַכְתִּי:
פסוק יב:מַצִּיב לוֹ יָד. בּוֹנֶה לוֹ מִזְבֵּחַ הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאֵלִיָּהוּ (מלכים א יח:ל): ״וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה׳ הֶהָרוּס״. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וְהָא מְתַקֵּן לֵיהּ תַּמָּן אֲתַר לְפַלְגָא בֵּיהּ בִּיזְתָא״:
פסוק טז:הֶרֶף. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״אוֹרִיךְ״, פֵּירוּשׁ הַמְתֵּן:
פסוק יז:רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״שִׁבְטָא דְבִנְיָמִין עֲבַר בְּיַמָּא בְּרֵישׁ כָּל עַמָּא״, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח:כח): ״בִּנְיָמִין צָעִיר רֹדֵם״:
פסוק יח:עַד כַּלּוֹתָם אוֹתָם. הָעָם אֲשֶׁר אִתְּךָ יְכַלּוּ אוֹתָם:
פסוק יט:וַתַּעַט. כְּמוֹ וַתָּעָף, לְשׁוֹן עַיִט (בראשית טו:יא):
פסוק כא:רֵאשִׁית הַחֵרֶם. מֵיטַב הַחֵרֶם, וְכֵן (דברים יח:ד): ״רֵאשִׁית דְּגָנְךָ״, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח:ל): ״בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ״. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״קֳדָם דְּיַחְרְמוּן״:
פסוק כב:הִנֵּה שְׁמֹעַ. בְּקוֹלוֹ, טוֹב מִזֶּבַח:
פסוק כב:לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים. זֶה מוּסָב עַל הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב, וּלְהַקְשִׁיב, מֵחֵלֶב אֵילִים:
פסוק כג:כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר. וּכְעֹנֶשׁ שֶׁל אָוֶן וּתְרָפִים, כֵּן עֹנֶשׁ שֶׁל הַפְצַר וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אֲרֵי כְחוֹב גַּבְרַיָּא וְכוּ׳ וּכְחוֹבֵי עַמָּא דְטָעוּ בָּתַר טָעוּתָא, כֵּן חוֹבַת כָּל אֱנָשׁ דְּפָצַר וּמוֹסִיף וְכוּ׳״:
פסוק כג:הַפְצַר. לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת, וְכֵן (בראשית לג:יא): ״וַיִּפְצַר בּוֹ״, הִרְבָּה עָלָיו דְּבָרִים:
פסוק כד:יָרֵאתִי אֶת הָעָם. דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי, שֶׁהָיָה חָשׁוּב כֻּלָּם:
פסוק כז:וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ. לְפִי פְּשׁוּטוֹ מַשְׁמָעוֹ, שֶׁכְּשֶׁפָּנָה שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת מֵאַחֲרֵי שָׁאוּל, אָחַז שָׁאוּל בְּכָנָף שֶׁל שְׁמוּאֵל, לְפִי שֶׁהָיָה שָׁאוּל מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּשׁוּב עַד שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה בַּגִּלְגָּל שֶׁהָיָה שָׁם אֹהֶל מוֹעֵד. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (שוחר טוב) חוֹלְקִים אֲמוֹרָאִים, יֵשׁ אוֹמְרִים: מְעִילוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל קָרַע שָׁאוּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מְעִילוֹ שֶׁל שָׁאוּל קָרַע שְׁמוּאֵל, וּמָסַר לוֹ סִימָן זֶה, מִי שֶׁיִּכְרוֹת כְּנַף מְעִילוֹ, הוּא יִמְלוֹךְ תַּחְתָּיו, וְהוּא שֶׁאָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד בַּיּוֹם שֶׁכָּרַת אֶת הַמְּעִיל (שמואל א כד:כ): ״יָדַעְתִּי כִּי מָלוֹךְ תִּמְלוֹךְ״:
פסוק כט:וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר. וְאִם תֹּאמַר אָשׁוּב מֵעֲוֹנִי לְפָנָיו, לֹא יוֹעִיל עוֹד לִטּוֹל אֶת הַמְּלוּכָה מִמִּי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נִצְחוֹנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר מִלִּתֵּן הַטּוֹבָה לָזֶה שֶׁאָמַר לִתֵּן:
פסוק לב:אָגַג מַעֲדַנּוֹת. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אֲגַג מְפַנְּקָא״:
פסוק לב:אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת. בֶּאֱמֶת יָדַעְתִּי כִּי סָר וְקָרֵב עָלַי מְרִירַת הַמָּוֶת:
פסוק לג:כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ. לְהוֹשִׁיבָם אַלְמָנוֹת מִבַּעֲלֵיהֶם, שֶׁהֱיִיתֶם חוֹתְכִים זַנְבֵי בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק לג:וַיְשַׁסֵּף. חִתְּכוֹ לְאַרְבַּע, וְאֵין לַתֵּיבָה זוֹ דִּמְיוֹן וְתַרְגּוּם וַיְשַׁסֵּף, ״וּפָשַׁח״. וּבַגְּמָרָא שֶׁלָּנוּ יֵשׁ הֲוָה מְפַשַּׁח וְיָהִיב לָן אֲלוּתָא, כְּלוֹמַר בּוֹקֵעַ:
