פסוק א:וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו, לא היו מלחמות באותה שעה,
פסוק ב:וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא: רְאֵה נָא, אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים שבנה לי חירם, וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה. אין זה נאה. יש לבנות בית לה'.
פסוק ג:וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ: כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ – לֵךְ עֲשֵׂה, כִּי ה' עִמָּךְ. נתן מדעתו הסכים לרצון דוד.
פסוק ד:ואולם – וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל נָתָן לֵאמֹר: :
פסוק ה:לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי, אֶל דָּוִד: כֹּה אָמַר ה': "הַאם אַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי?! אין זה תפקידך,
פסוק ו:כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. גם משכן שילה לא היה בית של ממש. אמנם קירותיו היו קירות אבן, אך הוא היה מקורה ביריעות משכן.
פסוק ז:בְּכֹל הזמנים אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲאם דָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת, עם אַחַד שִׁבְטֵי, מנהיגי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים?! " מעולם לא ביקשתי זאת מהם.
פסוק ח:וְעַתָּה, כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: "אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה, ממקום המרעה, מֵאַחַר הַצֹּאן, לִהְיוֹת נָגִיד, מלך עַל עַמִּי, עַל יִשְׂרָאֵל.
פסוק ט:וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ, וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. שמך כמלך גדול יצא בכל ארצות המזרח.
פסוק י:וְשַׂמְתִּי מָקוֹם בטוח לְעַמִּי, לְיִשְׂרָאֵל, וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז, יזדעזע עוֹד, וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה, רשעים לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה, קודם שהקמתי להם שופטים,
פסוק יא:וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי, מיניתי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. אתה אינך נתון באותן מצוקות שעמד ישראל בפניהן בעבר – וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ. ממלכתך יציבה. וְהִגִּיד לְךָ ה' כִּי בַיִת, בית מלוכה יַעֲשֶׂה לְּךָ ה'.
פסוק יב:כִּי, כאשר יִמְלְאוּ יָמֶיךָ, תגיע שעתך למות, וְשָׁכַבְתָּ אֶת, עם אֲבֹתֶיךָ – וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, שעתיד להיוולד לך, וַהֲכִינֹתִי, אייסד ואבסס אֶת מַמְלַכְתּוֹ. בנך ימלוך אחריך.
פסוק יג:אותו מלך שייוולד במציאות נינוחה ושלווה, הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי, וְכֹנַנְתִּי, אייסד אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם. מלכותו לא תתבטל.
פסוק יד:אתו יהיה לי קשר מיוחד – אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב, וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן, אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ, אם הוא יעשה עוול כלשהו, וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט, בשוט שאֲנָשִׁים מכים בו את בניהם וּבְנִגְעֵי, במכות בְּנֵי אָדָם. אעניש אותו כמו שמענישים בן.
פסוק טו:וְאולם חַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל, אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ. בריתי עם בניך תישאר לעד –
פסוק טז:וְנֶאְמַן, יתקיים בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ, בחייך. כִּסְאֲךָ, כסא המלוכה שלך יִהְיֶה נָכוֹן, מבוסס עַד עוֹלָם".
פסוק יז:כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן, מראה הנבואה הלילי הַזֶּה, כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד.
פסוק יח:וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב, שהה לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר: מִי אָנֹכִי, ה' אֱלוֹהִים, וּמִי בֵיתִי, כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם, לכאן, לתת לי את כל גדולת המלוכה?!
פסוק יט:וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת, קטנה היא מתנת המלוכה בְּעֵינֶיךָ, ה' אֱלוֹהִים, וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק, לדורות העתידיים. וְכי זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם, ה' אֱלוֹהִים?! מה יכול אדם עוד לבקש,
פסוק כ:וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד, ומה אוסיף עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ?! והרי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ, ה' אֱלוֹהִים. אינני ראוי לכך –
פסוק כא:בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ, כרצונך עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת ורצית לְהוֹדִיעַ אותה אֶת עַבְדֶּךָ, לי. מנעוריו ועד עתה דוד ראה את עצמו כעבד ה' שמטרתו העיקרית היא עשיית דבר ה' ולא גדולתו האישית.
פסוק כב:עַל כֵּן גָּדַלְתָּ, אתה גדול, ה' אֱלוֹהִים, כִּי אֵין כָּמוֹךָ, וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל, ככל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ.
פסוק כג:וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד, מיוחד בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ, להצילו לְעָם, וְלָשׂוּם, ולשים, ולעשות לוֹ שֵׁם, לפרסם אותו בעולם, וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם, ישראל, את הַגְּדוּלָּה, וְכן לעשות נֹרָאוֹת, נפלאות, מעשים מבהילים לְאַרְצֶךָ ולגרש מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ, הצלת לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם, גוי גוי וֵאלֹהָיו.
פסוק כד:וַתְּכוֹנֵן, הקמת לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם, וְאַתָּה, ה', הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים.
פסוק כה:וְעַתָּה, ה' אֱלוֹהִים, מה ביכולתי לבקש?! הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ – הָקֵם עַד עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. קיים את הבטחתך לי.
פסוק כו:וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר: ה' צְבָאוֹת אֱלֹהִים ימלוך עַל יִשְׂרָאֵל, וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ וימשיך להתקיים.
פסוק כז:כִּי אַתָּה, ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, גָּלִיתָה, גילית אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר: "בַּיִת, מלכות אֶבְנֶה לָּךְ". עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת, ולהודות על מה שיש לי ועל מה שהובטח לי לעתיד לבוא.
פסוק כח:וְעַתָּה, ה' אֱלוֹהִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים, השולט בכול, ושבידו לקיים, וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת, יתאמתו, וַתְּדַבֵּר, שהרי דיברת אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת.
פסוק כט:וְעַתָּה הוֹאֵל, רצה וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה, ה' אֱלוֹהִים, דִּבַּרְתָּ, וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם.