פסוק א:וידע יואב בן צריה. חסר וא"ו על פי המסורת וכן הוא ברוב הספרים והיו"ד בלא דגש:
פסוק ב:והיית. התי"ו בלא שוא:
פסוק ג:ובאת. התי"ו בלא שוא:
פסוק ז:לבלתי שום. שים קרי:
פסוק י:המדבר אליך. המ"ם רפויה והה"א סמוכה בגעיא מכלול דף נ"א:
פסוק יא:מהרבית. מהרבת קרי:
פסוק יט:אם אש להמין. ב' חסר בלישנא הדין ואידך האש בית רשע (מיכה ו׳:י׳) ותו איכא מסרא אחרינא ג' סבירין יש תרי הא דאמרן ואידך איש רעים להתרועע (משלי י"ח, כ"ד) אבל הוא מלא יו"ד בכולהו ספרי ועיין נפוצות יהודה דרוש י' דף נ':
פסוק כא:הנה נא עשיתי. כן כתוב בספרי ספרד המדוייקים ואין כאן הפרש בין קרי לכתיב וכן תרגם יונתן עבדית וכתב רד"ק שבנסחא מדוייקת מצא כתיב עשיתי וקרי עשית. וגם אני מצאתי כן במקצת ספרים ונראה לי שאין לסמוך עליהם יען אשר לא זכרה אותו המסרה עם מ"ג מלין דכתיבין יו"ד בסוף תיבותא ולא קריין והובא בסימן במסרה גדולה ריש ספר מלכים:
פסוק כב:את דבר עבדו. עבדך קרי:
פסוק כה:ועד קדקדו. במקצת ספרים כ"י ודפוסים ישנים קו"ף שניה בחטף קמץ ובמקצת ספרים בשוא לבדו וזהו אחד מן השלשה הנמנים במסורת ושנים אחרים הם ועל קדקדו חמסו ירד. ויך את איוב בשחין:
פסוק כו:והיה מקץ. הוא"ו בגעיא בספרים מדוייקים:
פסוק ל:והוצתיה. והציתוה קרי ובמקצת ספרים מלא יו"ד אחר צד"י גם בכתיב:
פסוק ל:ויצתו. חסר יו"ד בספרי כ"י ודפוסים ישנים ובאחד מהם נמסר לית חסר:
פסוק לא:למה הציתו. זהו אחד מחמשה דגש ומלעיל סמוך לא"ה כמ"ש בירמיה ט"ו:
פסוק לב:למה באתי. הבי"ת דגושה מכלול דף ק"ו: