פסוק ג:בריאים. שמנים, כמו (שופטים ג׳:י״ז וז) ועגלון איש בריא:
פסוק ג:מאיל צבי ויחמור. הם שמות מיני חיות טהורות:
פסוק ג:וברברים אבוסים. עופות הבאים מארץ ברבריא, והיו מפוטמות על האבוס, והוא המקום המיוחד להאכילם, ודוגמתו (ישעיהו א ג) וחמור אבוס בעליו:
פסוק ד:רדה. מושל, כמו (תהלים קי ב) רדה בקרב אויביך:
פסוק ד:מכל עבריו. מכל צדדיו:
פסוק ו:ארות. אבוס בעליו (ישעיהו א ג), תרגומו: אורויא דמרוהי:
פסוק ו:פרשים. הם הרגילים מאד ברכיבה:
פסוק ז:יעדרו. יחסרו, כמו (שם מ כו) איש לא נעדר:
פסוק ח:ולרכש. שם מין בהמה ממהרת לרוץ, וכן (אסתר ח יד) רוכבי הרכש:
פסוק יג:האזוב. שם עשב מה:
פסוק יג:הרמש. הם השרצים הנמוכים קצרי הרגל הרוחשים בארץ, כמו (בראשית א כו) הרמש הרומש על הארץ:
פסוק יח:הניח. מלשון מנוחה:
פסוק יח:אין שטן. אין מקטרג:
פסוק יח:פגע. ענין פגישה, וכן (שם כח יא) ויפגע במקום:
פסוק כג:דברות. ענינו קורות קשורות יחד להנהיג אותם דרך המים, כי וינהג את הצאן (שמות ג א), תרגומו: ודבר, וכן (ישעיהו ה יז) ורעו כבשים כדברים:
פסוק כה:כתית. עשוי מזיתים כתושים, שהוא יותר טוב מהעשוי מזיתים טחונים:
פסוק כה:כה יתן. כן היה נותן:
פסוק כט:סבל. ענין משא, כמו (שם י כז) יסור סבלו מעל שכמך:
פסוק כט:חוצב. כן נקרא כריתות האבנים ממקום גדולם, כמו (שם ה ב) וגם יקב חצב בו:
פסוק ל:משרי הנצבים. כמו משרים הנצבים:
פסוק ל:הרדים. המושלים ונוגשים:
פסוק לא:יקרות. כבדות ומקשיות:
פסוק לא:גזית. מלשון גזיזה, ורוצה לומר: מסותתות ביושר:
פסוק לב:ויפסלו. ענין השואת והחלקת פני האבנים, כמו (שמות לד א) פסל לך:
פסוק לב:בוני. אומני בנין:
פסוק לב:והגבלים. אנשי גבל, שהיו אומנים בקיאים, כמו שכתוב (יחזקאל כז ט) זקני גבל וגו׳ מחזיקי בדקך: