וגם ביד יהוא בן חנני וכו'. יש מפרשים דלעיל אמר העונש על אשר החטיא את ישראל ולא זכר מה שחטא הוא עצמו. וכאן כתיב וגם ביד יהוא ר"ל באותה הנבואה עצמה ששלח ביד יהוא שמעותד לעונש על אשר החטיא את ישראל בנבואה ההיא ייעד גם בעבור הרעה אשר עשה בעצמו עכ"ד. ולפי זה אפשר דהנבואה ראשונה נאמרה ליהוא הנביא שיאמר אליו יען אשר הרימותיך וכו' ולא הזכיר כי אם מה שהחטיא את ישראל לומר דזה שהחטיא את ישראל די להביא עליו כל הרעה. ואחרי זה נאמר ליהוא הרעה שעשה דזה גם כן מספיק לעונש זה וק"ו דשתים רעות עשה. ובספר דברי אמת למהר"ש עדני ז"ל פירש וגם ביד יהוא לרבות על בית ירבעם כי כמו שניבא אחיה השלוני על ירבעם ועל ביתו שלא תקום מלכותו וכן היה לו כי נדב בנו לא מלך אלא שנתים מקוטעות כן הי"ל לבעשא ג"כ כי לא מלך בנו אלא שנתים מקוטעות:
פסוק ז:
ועל אשר הכה אותו. שיהיה נענש בעבור שהכה בית ירבעם הואיל וגם הוא עשה כמעשיו יחשב לו דם נקי והגם שהיה רצונו יתברך הוא לא עשה לשם שמים רק לשבת על כסא מלכותו מבלי מערער:
פסוק יח:
וישרוף עליו את בית מלך. עמרי שרף על זמרי בית המלך שנשגב בה להמיתו:
פסוק כב:
ויחזק העם אשר אחרי עמרי. כשהשיא אסא בת עמרי ליהושפט בנו הרגו את תבני בראותם חשיבות עמרי:
פסוק כד:
ויקן את ההר שמרון. כתיב על שם העתיד שקרא שם העיר אשר בנה שם שומרון:
פסוק לא:
ויקח אשה את איזבל. סטרא אחרא וכן איזבל גימטריא טמ"א כמספר ן' שערי טומאה:
פסוק לד:
בימיו בנה חיאל. אמרו רז"ל תולין הקלקלה במקולקל:
פסוק לד:
בית האלי. מבית אל ויש מרז"ל שאמרו האלי לשון אלה שנתקיימה בו ובזרעו האלה שמתו בניו ולבסוף גם הוא נשכו נחש ומת כמשז"ל. וכן תרגם יונתן בית מומי:
פסוק לד:
את יריחה. בה"א. יש מי שפירש ששינה שמה יריחו וקראה יריחה דסבר דבזה נמלטה מקללת יהושע וטעה כמשז"ל:
פסוק לד:
כדבר ה' אשר דיבר ביד יהושע. אפשר דר"ל דה' הסכים על ידו כמ"ש בירושלמי פ"ט דברכות ובמדרש רות דהסכים על החרם עיין שם: