פסוק א: ישושום מדבר וציה ותגל ערבה וכו'. כי יהיה הכל ישוב ותגל ערבה כי עתידין אילני סרק לעשות פירות. הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' אשר יהפך מדבר לישוב ואילני סרק לאילני מאכל. מפרשים. ואפשר כלפי האומרים דח"ו ירושלם היא עיר הנדחת שעבדו ע"ז כמש"ה ציון נדחה קרו לה. עתה תשמח ותגל כי שקר ענו כי אינה עיר הנדחת דעיר הנדחת לא תבנה עוד. וירושלם תתעלה ביופי והדר וכבוד הניתן לה המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו:
פסוק ג: חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו. אפשר שיזהיר על הצדקה כלומר תתקרב הגאולה בעבור הצדקה להחזיק יד עניים רפות וברכים כושלות מחוסר כל אמצו ובזה תתבטל הסט"א הנאחזת בירך כמ"ש בזהר הקדוש. והבט ימין וראה כי ס"ת חזקו ידים רפות מות כמש"ה וצדקה תציל ממות. והיא מצלת ממיתה משונה וממיתה עצמה ולכן בא הרמז גם כן בס"ת וברכים כושלות אמצו מות לומר שהצדקה מצלת מכל מות ומקרבת הגאולה ויתקיימו כל ההבטחות:
פסוק ה: אז תפקחנה עיני עורים. שהיצה"ר היה מסמא עיניהם וכן כתבו ז"ל דשם הפ' ס"מ שהוא מסמא עיני האדם לבטל מ"ע ולעבור על ל"ת ולשים מעייניו ורעיוניו בתאוות העה"ז ולבטל תורה. וכשתבא הגאולה יסיר מסוה העורון לאור באור החיים. א"נ רמז מ"ש בפסיקתא כי כב יכול הוא נטל מאור העינים ויגאלנו כדכתיב לחפשי ישלחנו תחת עינו. וז"ש אז תפקחנה עיני עורים. כלומר שהוכו בעינים ויוצאים לחירות בזה ואז תפקחנה עיני עורים. והוא מצד רוב רחמיו דהגם שהוא פוקח עורים יגאלנו על שבזמן מה כהו עינינו וכמו שכתבנו בעניותנו על מאמרם ז"ל בפסיקתא ופירשנו בזה פ' בשובי את שבותיכם לעיניכם בשביל עיניכם אמר ה' שהוא כתוב בתורה וא"צ גט שחרור כמו שאמרו פ"ק דקדושין:
פסוק ח: והיה שם מסלול ודרך וכו'. פי' לא כמו שהיה לשעבר דהיו שני דרכים דרך הטוב ודרך אחר אבל לעתיד יסתלק היצה"ר ולא יהיה אלא דרך א' ודרך הקדש יקרא. מפרשים:
פסוק י: ופדויי ה'. במדת רחמים ישובון וכו' ושמחת עולם היא השכינה על ראשם ועמה יפקון. ששון ושמחה ישיגו אפשר ששון ושמחה יחוד קבה"ו ששון יסוד ושמחה מ'. ישיגו שיוכלו להיות נשפעים מהארתם. ונסו יגון ואנחה פלוני ופלונית: