פסוק א:יְשֻׂשׂוּם. יָשִׂישׂוּ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ ׳יָשׂוּשׂוּ מֵהֶן׳, כְּמוֹ ״בָּנַי יְצָאֻנִי״ (ירמיהו י:כ) שֶׁפִּתְרוֹנוֹ ׳יָצְאוּ מִמֶּנִּי׳, וְכֵן ״בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר״ (מלכים א יט:כא) ׳בִּשֵּׁל לָהֶם הַבָּשָׂר׳:
פסוק א:מִדְבָּר וְצִיָּה. יְרוּשָׁלַיִם הַקְּרוּיָה צִיָּה, וְצִיּוֹן הַקְּרוּיָה מִדְבָּר (ישעיהו סד:ט), הֵן יָשׂוּשׂוּ עַל מַפַּלְתָּם שֶׁל גִּבּוֹרֵי שֵׂעִיר (וּבָצְרָה):
פסוק א:וְתָגֵל עֲרָבָה. שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק ב:וְרַנֵּן. כְּמוֹ ׳וּלְרַנֵּן׳:
פסוק ב:הַלְּבָנוֹן. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (ספרי דברים כח):
פסוק ב:הֲדַר. כְּבוֹדוֹ לְצִיּוֹן:
פסוק ג:חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת. כָּל הַנְּבִיאִים, מְבַשְּׂרֵי יְשׁוּעָה, נִחֲמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְחִזְּקוּ אֶת יְדֵיהֶם הָרָפוֹת. חַזְּקוּ לְשׁוֹן מִשְׁקָל כָּבֵד, וּפִתְרוֹנוֹ: חַזְּקוּ אֶת אֲחֵרִים. וְאִם הָיָה בָּא לוֹמַר חִזְקוּ אַתֶּם שֶׁיֶּדְכֶם רָפוֹת, הָיָה לִנָּקֵד ״חִזְקוּ וְאִמְצוּ״ (דברי הימים ב לב:ז). עַכְשָׁיו שֶׁאוֹמֵר לָהֶם לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ אֲחֵרִים, נָקוּד ׳חַזְּקוּ׳ ׳אַמְּצוּ׳. חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ זֶה נָקוּד ׳חִזְקוּ׳ לְשׁוֹן ׳קַל׳: חִזְקוּ אַתֶּם מֵאֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמַר לְיָחִיד ״חֲזַק וֶאֱמָץ״ (יהושע א:ו), וְלֹא יֹאמַר ׳חַזֵּק׳:
פסוק ד:לְנִמְהֲרֵי לֵב. שֶׁמְּמַהֲרִים אֶת הַגְּאֻלָּה וּמְצֵרִים עַל אִחוּרָהּ:
פסוק ד:נָקָם יָבוֹא. כְּמוֹ ׳בְּנָקָם יָבֹא׳:
פסוק ד:גְּמוּל אֱלֹהִים. עַל הָרְשָׁעִים הוּא יָבוֹא וְאֶתְכֶם יוֹשִׁיעַ:
פסוק ה:עֵינֵי עִוְרִים. אוֹתָם שֶׁהָיוּ עַד הֵנָּה, עִוְרִים מְהַכִּיר אֶת מוֹרָא זוֹ עֲלֵיהֶם:
פסוק ה:וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים. שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹמְעִים לְקוֹל נְבִיאִים עַד הֵנָּה, תִּפָּקַחְנָה וְתִפָּתַחְנָה, כִּי אֶתֵּן לָהֶם רוּחַ נָכוֹן לְיִרְאָה אוֹתִי; וְעַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר, שֶׁקְּרָאָם עִוְּרִים וְחֵרְשִׁים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״הַחֵרְשִׁים שִׁמְעוּ וְגוֹ׳״ (ישעיהו מב:יח):
פסוק ו:אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְגוֹ׳. יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עַכְשָׁיו פִּסְחִים וְחַלָּשִׁים. מָצִינוּ שֶׁקּוֹרְאָם פִּסְחִים חַלָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז״ (ישעיהו לג:כג):
פסוק ו:וְתָרֹן. בִּישׁוּעָתִי:
פסוק ו:לְשׁוֹן אִלֵּם. לְשׁוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ בֵּין הַכַּשְׂדִּים אִלְּמִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפּוֹת וְאֵינָם מְשִׁיבִים (גיטין לו ב):
פסוק ו:כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם. כִּי תְּשַׂמְּחֵם יְשׁוּעָתוֹ, וְיִפְרְחוּ כְּמִדְבַּר צִיָּה הַצְּמֵאָה לְמַיִם וּמַעְיָנוֹת נִבְקָעִים בְּתוֹכָהּ, כְּלוֹמַר, כִּי יִצְמַח יֶשַׁע לַנִּדְכָּאִים:
פסוק ז:וְהָיָה הַשָּׁרָב. לָהֶם לַאֲגַם. הַתָּאֵב לִתְשׁוּעָה יְהֵא נוֹשַׁע, וְהַנָּבִיא דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן מָשָׁל:
פסוק ז:בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ וגו׳. בִּנְוֵה מָקוֹם שֶׁהָיָה מִדְבָּר צִיָּה, שֶׁהוּא נְוֵה מִרְבַּץ תַּנִּין, יִהְיֶה לַח, מְקוֹם חָצִיר הַנַּעֲשֶׂה לְקָנֶה וָגֹמֶא; וְאֵין דֶּרֶךְ קָנֶה וָגֹמֶא גְּדֵלִים אֶלָּא בִּמְקוֹם מַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲיִגְאֶה גֹמֶא בְּלִי בִצָּה״ (איוב ח:יא):
פסוק ז:רִבְצָהּ. שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ ״מַרְבֵּץ״ (צפניה ב:טו), שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מֵפִיק הֵ״א:
פסוק ח:וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל. לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים:
פסוק ח:לֹא יַעַבְרֶנּוּ. לְאוֹתוֹ דֶּרֶךְ שׁוּם טָמֵא, כְּלוֹמַר: לֹא יִהְיֶה עוֹד לָאֻמּוֹת:
פסוק ח:וְהוּא לָמוֹ. וְהוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁל אוֹתָן עִוְּרִים וְחֵרְשִׁים וּפִסְּחִים וְאִלְּמִים הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה (ישעיהו לה:ה-ו), וְהָיָה הִלּוּךְ אוֹתוֹ דֶּרֶךְ, וַאֲפִלּוּ הֵם אֱוִילִים לֹא יִתְעוּ, כִּי אֲיַשְּׁרֶנּוּ לִפְנֵיהֶם:
פסוק ט:וּפְרִיץ חַיּוֹת. ״חֲזִיר מִיַּעַר״ (תהילים פ:יד), אֵין לְךָ פָּרִיץ בַּחַיּוֹת כַּחֲזִיר הַבַּר, וְגַם ״אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ״ (ירמיהו ד:ז), הוּא נְבוּכַדְנֶצַּר, לֹא יִמָּצֵא שָׁם:
פסוק ט:בַּל יַעֲלֶנָּה לְאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ. ׳דֶּרֶךְ׳ מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּדִכְתִיב ״אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ״ (שמות יח:כ) הֲרֵי נְקֵבָה, ״בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ״ (דברים כח:ז) הֲרֵי זָכָר:
פסוק ט:לֹא תִמָּצֵא. חַיָּה רָעָה שָׁם:
פסוק י:וְשִׂמְחַת עוֹלָם. שִׂמְחָה אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה לָהֶם כְּבָר בְּדֶרֶךְ יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, ״וַה׳ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם״ (שמות יג:כא):
פסוק י:וְנָסוּ. הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה מֵהֶם:
