פסוק ד:תחלואים. מל׳ חולי:
פסוק ה:בית מרזח. בית אבל וכן סר מרזח סרוחים (עמוס ו׳:ז׳):
פסוק ה:תנוד. מלשון נדידה:
פסוק ה:אספתי. ענין כליון כמו אסף אסיפם (לעיל ח):
פסוק ו:יתגודד. ענין שריטת הבשר כמו ויתגודדו כמשפטם (מ״א ח):
פסוק ו:יקרח. ענין מריטת השער כמו קרחי וגזי (מיכה א):
פסוק ז:יפרסו. מלשון פרוסה ושבירה כמו פרוס לרעב לחמך (ישעיהו נ״ח:ז׳):
פסוק ח:משתה. ענין סעודה כמו עשה משתה (אסתר א):
פסוק ח:לשבת. מלשון ישיבה:
פסוק ט:משבית. ענין בטול כמו שבת נוגש (ישעיה יד):
פסוק יב:שרירות. ענין ראיה והבטה:
פסוק יג:והטלתי. ענין השלכה כמו ויטילו את הכלים (יונה א׳:ה׳):
פסוק טו:והשיבותים. מלשון השבה:
פסוק טו:על אדמתם. אל אדמתם:
פסוק טז:לדיגים. הצדים את הדגים:
פסוק טז:ודיגום. ר״ל יצודו דגים וכן עולל יעוללו (לעיל ו) ור״ל ילקטו העוללות:
פסוק טז:ומנקיקי. כן יקרא שם הסלע הבולט וכן בנקיק הסלע (לעיל יג):
פסוק יז:נצפן. ענין הסתרה כמו יצפון לישרים (משלי ב):
פסוק יח:משנה. מל׳ שנים וכפל:
פסוק יח:חללם. מלשון חלול:
פסוק יח:שקוציהם. מלשון שקץ ושרץ:
פסוק יט:עוזי ומעוזי. ענין חוזק:
פסוק יט:ומנוסי. מלשון ניסה ובריחה:
פסוק יט:מאפסי. מקצות כי בקצות הארץ כאלו אפס וכלה:
פסוק יט:מועיל. מלשון תועלת: