פסוק א:וירא יעקב. בעבור היות ההרגשות נחברות במקום אחר יחליפו זו בזו, כמו, ראה ריח בני" (בראשית כז כז) "ומתוק האור" (קהלת יא ז), וכן וירא יעקב, כי אחריו כתיב "הנה שמעתי" (פ' ב):
פסוק א:למה תתראו. שיש לכם הון, או אל תהיו מריבים זה עם זה כמו נתראה פנים (דה"ב, כה, יז):
פסוק ב:ושברו. וקנו לנו שבר:
פסוק ו:המשביר. מגזרת שבר וטעמו מוכר, והוא פועל יוצא לשני פעולים:
פסוק ז:ויתנכר. מגזרת נכרי, הראה שהוא נכרי:
פסוק ז:קשות. שם התואר והטעם מלות קשות, וכן יענה עזות (משלי יח כג):
פסוק ז:ויכירם. בתחילה הכיר שהם אחיו ואחר כך הסתכל בכל אחד והכירו וזהו ויכר יוסף את אחיו:
פסוק ט:ערות הארץ. בעבור היות המנהג להסתיר הערוה שהיא דבר מגונה, על כן אמר דרך משל, או בעבור היות הערוה נסתרת, כך אתם באים לראות סוד הארץ, והוא הנכון בעיני:
פסוק יא:נחנו. בלא אלף והוא האמת:
פסוק יא:כנים. נאמנים, ויתכן להיותו מגזרת "כן תעשה כאשר דברת" (בראשית יח ה) או מגזרת "כן בנות צלפחד" (במדבר כו ו), כמו האמת:
פסוק טז:האסרו. תאסרו, כמו ומות בהר (דבר' לב נ):
פסוק יט:רעבון בתיכם. צורך בעבור הרעב, וטעמו הביאו אל בתיכם:
פסוק כא:אבל. כמו "אבל שרה אשתך" (בראשית יז יט) כמו אכן (בראשית כח טז):
פסוק כג:המליץ. מבאר מגזרת מליצה,
פסוק כג:ולקח שמעון, כי כאשר יחטאו רבים הגדול שבהם בשנים יענש יותר ועזב ראובן כי הוא הצילו),
פסוק כה:ויאמר ר' משה הכהן כי כסף וזהב לא ימצאו בלשון רבים והנה שכח "כספיהם" (בראשית מב כה):
פסוק כו:וישאו את שברם. אשר קנו:
פסוק כז:ויפתח האחד. האחד מהן. ויתכן להיות ראובן כי הוא הבבור, כמו אחד בחשבון:
פסוק לג:ואת רעבון בתיכם. צורך:
פסוק לו:כלנה. כל הצרות האלה:
פסוק לז:וי"א כי פי' תמית תעניש, ואחרים אמרו שזאת תפלה לנגד השם וכלל הדבר אילו היה מדבר נכונה, לא היה יעקב מחריש: