פסוק ז:וַיַּכִּירֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וְגוֹ׳. מַה שֶּׁחָזַר וְאָמַר שֵׁנִית ״וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו״ (בראשית מב:ח), לְפִי שֶׁהַכָּרָה רִאשׁוֹנָה קָאֵי עַל צוּרַת פְּנֵיהֶם שֶׁהָיָה מַכִּיר מִי הֵמָּה, וְהַכָּרָה שְׁנִיָּה קָאֵי עַל עִנְיְנֵי הָאַחֲוָה וְהָרַחֲמָנוּת כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. וּבָעֲקֵדָה פֵּרֵשׁ: מִתְּחִלָּה ״וַיַּכִּירֵם וַיִּתְנַכֵּר״ – מַכִּיר וְאֵינוֹ מַכִּיר, וְאַחַר שֶׁאָמְרוּ ״מֵאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ״ (בראשית מב:ז) אָז הִכִּירָם הַכָּרָה גְּמוּרָה כִּי אֶחָיו הֵמָּה. וְהָרַאֲבַ״ע פֵּרֵשׁ שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה מְסֻפָּק מִי רְאוּבֵן מִי שִׁמְעוֹן, וְאַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר נִתְיַשֵּׁב בָּהֶם הִכִּירָם הַכָּרָה גְּמוּרָה מִי וָמִי הַהוֹלְכִים.
פסוק ז:וְהִנֵּה בְּעִנְיַן דִּבּוּר קָשׁוֹת, יִשְׁתּוֹמֵם כָּל מַשְׂכִּיל מַה רָאָה יוֹסֵף עַל כָּכָה לְצַעֵר אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו חִנָּם, וּמַה שֶּׁפֵּרַשׁ הָרַמְבַּ״ן שֶׁעָשָׂה כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הַחֲלוֹמוֹת כוּ׳, אִם יִרְצֶה ה׳ בְּקִיּוּמָם הֵמָּה יִתְקַיְּמוּ מֵעַצְמָם, וְיוֹסֵף מַה פָּעַל? וְהַנִּרְאֶה לִי בָּזֶה, שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא גִלָּה לְאָבִיו עֲדַיִן כִּי הוּא חַי, לְפִי שֶׁחָשַׁב: אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה לוֹ, אִם כֵּן רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצַעֲרוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְאֵיךְ יְגַלֶּה הוּא מַה שֶּׁכִּסָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? כִּי מָצָא בְּשִׂכְלוֹ שֶׁנִּגְזַר עַל אָבִיו צַעַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים שְׁלֵמִים מִיּוֹם לְיוֹם, כְּנֶגֶד אוֹתָן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד אָבִיו, וְאַחַר שֶׁנִּשְׁלְמוּ אָז נִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. וּמַה שֶּׁצִּעֵר אֶת אֶחָיו, עָשָׂה כָּל זֶה לְמָרֵק עֲוֹנָם בְּמַה שֶּׁמָּכְרוּ אֲחִיהֶם, וְגָדוֹל עֲוֹנָם מִנְּשֹׂא וּצְרִיכִין מֵרוּק יִסּוּרִין מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
פסוק ז:וְקָרוֹב לָזֶה פֵּרַשׁ מַהֲרִי״א, וְהִנְנִי מוֹסִיף עַל דְּבָרָיו לְפָרֵשׁ כָּל הַפְּרָטִים וְהַקּוֹרוֹת, כִּי עֲלִילָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״ לְמָרֵק הֶעָוֹן שֶׁחָשְׁבוּ אֶת יוֹסֵף לִמְרַגֵּל וְרָכִיל לִרְאוֹת עֶרְוַת אֲחֵיהֶם, כִּי בְּבוֹאוֹ אֲלֵיהֶם דֹּתָיְנָה כְּתִיב ״וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם״ וְגוֹ׳ (בראשית לז:יח), כִּי הֵמָּה חָשְׁבוּ שֶׁרְצוֹנוֹ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְרַגֵּל מָה יַעֲשׂוּ אֶחָיו כְּדֵי לַחֲזוֹר וּלְהָבִיא אֵיזוֹ דִּבָּה לַאֲבִיהֶם עֲלֵיהֶם, וְכָל רָכִיל גּוֹרֵם לִשְׁפִיכַת דָּמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כב ט) ״אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם״, לְפִיכָךְ ״בְּטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם״ לַהֲרוֹג אוֹתָם יִתְנַכְּלוּ הֵמָּה לַהֲמִיתוֹ, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁהַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ בְּטֶרֶם יִקְרַב הוּא אֵלֶיךָ. וּלְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיִּזְכֹּר אֶת הַחֲלֹמוֹת״ (בראשית מב:ט) קֹדֶם שֶׁאָמַר אֲלֵיהֶם ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״. לְפִי שֶׁנִּזְכַּר שֶׁחָלַם לוֹ ״וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם״ (בראשית לז:ז), וְלֹא פֵרֵשׁ מַהוּ הַסִּבּוּב, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁסּוֹפָם לִהְיוֹת בַּעֲלִילוֹת מְרַגְּלִים, כִּי כָּל מְרַגֵּל הוֹלֵךְ וּמְסַבֵּב אֶת כָּל הָעִיר לִרְאוֹת מֵהֵיכָן הִיא נוֹחָה לְהִכָּבֵשׁ, וּרְאָיָה מִמָּה שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר סְחוֹר סְחוֹר, וְעַל יְדֵי סִבּוּב זֶה יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲלֻמָּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, כִּי יָבֹאוּ בַּעֲלִילַת ״מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם״ (בראשית מב:ט). וּבָזֶה נִתְמָרֵק הֶעָוֹן שֶׁחָשְׁבוּ אֶת יוֹסֵף לִמְרַגֵּל הַבָּא לִרְאוֹת עֶרְוַת מַעֲשֵׂיהֶם. וּכְנֶגֶד מָה שֶׁהִשְׁלִיכוּ אֶת יוֹסֵף לַבּוֹר, ״וַיֶּאֱסֹף אוֹתָם אֶל־מִשְׁמָר״ (בראשית מב:יז), פֵּרַשׁ רַשִׁ״י בֵּית הָאֲסוּרִים, דְּהַיְנוּ בּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹסֵף ״וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר״ (בראשית לט:כ), וְיוֹסֵף אָמַר ״כִּי שָׂמוּ אוֹתִי בַבּוֹר״ (בראשית מא:יד), וְהֻכְרַח רַשִׁ״י לְפָרֵשׁ כֵּן, שֶׁאִם הָיָה בֵּית הַמִּשְׁמָר בְּאֵיזוֹ חֶדֶר לֹא הָיָה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. לְפִיכָךְ ״וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן״ (בראשית מב:כד), כִּי הוּא הִשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר.
פסוק ז:וְאָמְרוּ דֶּרֶךְ וִדּוּי: ״אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ״ וְגוֹ׳ (בראשית מב:כא), לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר יוֹסֵף ״אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא״ וְגוֹ׳ (בראשית מב:יח), וְרָאוּ הָאֱמֶת שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי גָּמַל חֶסֶד עִמָּהֶם וְשָׁלַח רַעֲבוֹן בֵּיתָם וְלֹא עִכֵּב כִּי אִם אֶת שִׁמְעוֹן. אִם כֵּן אֵין לִתְלוֹת כָּל הַקּוֹרוֹת בְּמוֹשֵׁל עַז וּמַעֲלִיל, שֶׁהֲרֵי הוּא יְרֵא אֱלֹהִים, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעֲוֹנוֹתָם הִטּוּ אֵלֶּה. עַל כֵּן הָיוּ מִתְוַדִּים אַחַר שֶׁאָמַר ״אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא״ וְלֹא קֹדֶם לְכָךְ שֶׁנָּתַן אֶת כֻּלָּם בְּמַאֲסָר, לְפִי שֶׁאַחַר כָּךְ רָאוּ עַיִן בְּעַיִן שֶׁבְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ נִמְדַּד לָהֶם.
פסוק ז:וַעֲלִילַת הַגָּבִיעַ הָיְתָה, כְּדֵי שֶׁעַל יָדוֹ יִהְיוּ בַּחֲשַׁשׁ עַבְדוּת, כְּמוֹ שֶׁפָּסְקוּ עַל עַצְמָם ״הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי״, כִּי בָּזֶה יִתְמָרֵק הֶעָוֹן שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף לְעֶבֶד. וּכְשֶׁסִּפְּרוּ כָּל הַקּוֹרוֹת לְיַעֲקֹב, אָמַר ״אִם כֵּן אֵיפוֹא זֹאת עֲשׂוּ״. מַהוּ לְשׁוֹן ״אֵיפוֹא״? אֶלָּא שֶׁאָמַר: אִם זֹאת הָאֵיפָה הַיּוֹצֵאת לָמֹד לָכֶם בְּאֵיפָה וּמִדָּה, ״בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה״ (ישעיה כז, ח), וְאֵינוֹ בְּמִקְרֶה כִּי אִם בְּהַשְׁגָּחָה, ״זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם״ וְגוֹ׳, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל מָה שֶׁמְּכָרוּהוּ לְיִשְׁמְעֵאלִים נוֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט. כָּךְ יָבִיאוּ מִנְחָה מִן הַמִּינִים אֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי מוֹשֵׁל זֶה יִתְמָרֵק כָּל הֶעָוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב לֹא יָדַע מִן הַמְּכִירָה, מִכָּל מָקוֹם רוּחַ ה׳ דִּבֶּר בּוֹ לְהָבִיא מִנְחָה מִן מִינִים אֵלּוּ. ״וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים״, כִּי בָּזֶה יִתְמָרֵק הֶעָוֹן שֶׁלֹּא נָתְנוּ רַחֲמִים לַאֲחִיהֶם בְּהִתְחַנְּנוֹ אֲלֵיהֶם.
פסוק ט:וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם. נִתְקַשּׁוּ הַמְפָרְשִׁים בְּוִיכּוּחַ זֶה וּבְשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן, בַּמֶּה שֶׁהִזְכִּיר ״מְרַגְּלִים״ וְ״עֶרְוַת הָאָרֶץ״ שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְלִפְעָמִים ״מְרַגְּלִים״ לְבַד, וְלִפְעָמִים יַזְכִּיר ״עֶרְוַת הָאָרֶץ״ לְבַד. הֲלֹא דָּבָר הוּא? וּבַעֲקֵדָה וּמַהֲרִי״א תִּמְצָא דֶּרֶךְ אֶחָד לְכָל הַסְּפֵקוֹת כְּמִנְהָגָם, כִּי דֶּרֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם עַל הָרֹב. וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה, שֶׁהָיוּ כָּאן עֲלִילוֹת שְׁנֵי דְּבָרִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת יִצְחָק שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי מְרַגְּלִים: אֶחָד הוּא הַמְרַגֵּל בְּאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, מָה הֵם עוֹשִׂים וּמָה הֵם מְדַבְּרִים וְאָנָה יֵלֵכוּ; הַשֵּׁנִי הוּא הַמְרַגֵּל בְּאֵיזוֹ מָקוֹם וּמֵהֵיכָן הָעִיר נוֹחָה לְהִכָּבֵשׁ. וּכְנֶגֶד הָרִאשׁוֹנָה אָמַר ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, וּכְנֶגֶד הַשְּׁנִיָּה אָמַר ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״.
פסוק ט:וְעַל פִּי דֶּרֶךְ זֶה, נִרְאֶה לְיַשֵּׁב כָּל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבִּפְסוּקִים אֵלּוּ, לְפִי שֶׁשְּׁנֵי אֵלּוּ כָּל אַחַת קָשָׁה מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ, כִּי יוֹסֵף הֻצְרַךְ לִתֵּן סִבָּה וְטַעַם לְכָל עֲלִילָה. כִּי מִצַּד שֶׁרָאָה אוֹתָם מַטְמִינִים אֶת עַצְמָם בְּתוֹךְ הַבָּאִים, אָמַר ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, כִּי זֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ שֶׁאַתֶּם נֶחְבָּאִים בֵּין הָאֲנָשִׁים לִשְׁמוֹעַ מַה יְסַפְּרוּ הָאֲנָשִׁים זֶה לָזֶה, עַל כֵּן אַתֶּם מִתְפַּזְּרִים בֵּין אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, כִּי זֶה יִשְׁמַע כָּאן וְזֶה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְזֶה מוֹפֵת גָּדוֹל אֲשֶׁר אֵין פֶּה לְהָשִׁיב עָלָיו. וּמִצַּד שֶׁרָאָה אוֹתָן נִכְנָסִין בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר, חֲשָׁדָם בְּ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מוֹפֵת גָּדוֹל כָּל כָּךְ כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן, כִּי יְכוֹלִין אַתֶּם לְתָרֵץ וְלוֹמַר שֶׁאֵין לָכֶם שַׁיָּכוּת זֶה עִם זֶה, וְכָל אֶחָד בָּא מִדֶּרֶךְ אַחֵר, וְקָרָה מִקְרֶה שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר נִתְוַעַדְתֶּם יַחַד, כִּי אֵין זֶה רָחוֹק שֶׁעֲשָׂרָה שְׁלוּחִים יִתְוַעֲדוּ יַחַד לִשְׁבֹּר בָּר. אֲבָל עִנְיַן הַמְרַגְּלִים אֵינוֹ תָּלוּי בָּזֶה, כִּי אִם תֹּאמַר שֶׁכֵּן הוּא, מִכָּל מָקוֹם מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מִכֶּם מַטְמִין עַצְמוֹ כְּגַנָּב, זֶה מוֹפֵת שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם מְרַגֵּל. עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁתַּרְוַיְיהוּ אִיתַנְהוּ בָּכֶם, וְהָאֶחָד רְאָיָה עַל חֲבֵרוֹ. וְלֹא זוֹ שֶׁמְּרַגְּלִים אַתֶּם, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִרְאוֹת בְּעֶרְוַת הָאָרֶץ אַתֶּם חֲשׁוּדִים. אַף עַל פִּי שֶׁעַל זֶה יֵשׁ לָכֶם הִתְנַצְּלוּת, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁוַּדַּאי מְרַגְּלִים אַתֶּם, אִם כֵּן גַּם לִרְאוֹת עֶרְוַת הָאָרֶץ קָרוֹב לְוַדַּאי.
פסוק י:(י-יא) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וְגוֹ׳, כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ, עַל כֵּן הָיִינוּ מִתְיָרְאִים בָּעַיִן הָרָעָה הַשּׁוֹלֵט בְּיוֹתֵר כְּשֶׁרוֹאִין מִסְפַּר אַחִים יְפֵה תֹּאַר בְּמָקוֹם אֶחָד, מֵאִלּוּ הָיָה כָּל אֶחָד בֶּן אִישׁ אַחֵר. וְכֵן צִוָּה לָנוּ אָבִינוּ ״לָמָּה תִתְרָאוּ״ (בראשית מב:א), וּמִזֶּה לָמַדְנוּ לְהַטְמִין עַצְמֵנוּ בְּתוֹךְ הַבָּאִים. וְאִם כֵּן לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים, כִּי כָל אִישׁ בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת הוּא, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹצִיאוֹ מֵחֶזְקָתוֹ עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לְךָ רְאָיָה אַחֶרֶת כִּי אִם הַהַטְמָנָה בְּתוֹךְ הַבָּאִים, וַהֲרֵי אָנוּ מְתָרְצִים זֶה וְאֵין לְךָ רְאָיָה, וּמִמֵּילָא נִדְחוּ גַּם דְּבָרָיו שֶׁל ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״ (בראשית מב:ט). וְלֹא הֻצְרְכוּ הָאַחִים לִזְכֹּר זֶה, כִּי גַּם יוֹסֵף הוֹדָה שֶׁטַּעֲנַת ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״ תָּלוּי בְּטַעֲנַת ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״ (בראשית מב:ט), וּכְשֶׁנִּדְחֵית טַעֲנַת ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, אִם כֵּן מִמֵּילָא נִדְחֵית גַּם טַעֲנַת עֶרְוַת הָאָרֶץ.
פסוק יב:וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת. עַתָּה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״ הוּא טַעֲנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּטַעֲנַת מְרַגְּלִים אַתֶּם, כִּי מִתְּחִלָּה עָשִׂיתִי טַעֲנָה זוֹ סְנִיף אֶל טַעֲנַת ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, כִּי זוּלָתָהּ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁמָּא אֵין לָכֶם שַׁיָּכוּת זֶה עִם זֶה וּבְמִקְרֶה נִתְוַעַדְתֶּם יַחַד תּוֹךְ הָעִיר, אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁבָּאתֶם לְתָרֵץ הַהִטָּמְנוּת וְלוֹמַר שֶׁכֻּלְּכֶם אַחִים וְאַתֶּם מִתְיָרְאִים מִן עַיִן הָרַע, אִם כֵּן אֲנִי רוֹאֶה שֶׁוִּעוּד שֶׁלָּכֶם אֵינוֹ בְּמִקְרֶה, וְאִם כֵּן לָמָּה נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר, וַדַּאי לְפִי שֶׁעֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת.
פסוק יג:וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. בָּזֶה נָתְנוּ הִתְנַצְּלוּת עַל שְׁנֵי הַטְּעָנוֹת כְּאֶחָד, עַל מָה שֶׁחֲשָׁדָם בִּ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, מֵאַחַר שֶׁהִטְמִינוּ עַצְמָם בְּתוֹךְ הַבָּאִים, אָמְרוּ ״שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים אֲנַחְנוּ״, וְהָיִינוּ מִתְיָרְאִים מִן עַיִן הָרַע. וְעַל מָה שֶׁחֲשָׁדָם בְּ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״ אַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר, אָמְרוּ ״וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ״, וּבַעֲבוּר הָאֶחָד שֶׁאֵינֶנּוּ נִתְפַּזַּרְנוּ בְּכָל עֲשָׂרָה שְׁעָרִים לְבַקְשׁוֹ.
פסוק יד:וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר מְרַגְּלִים אַתֶּם, וְנִתְחַדֵּשׁ לִי עַכְשָׁיו מוֹפֵת שֵׁנִי עַל זֶה, כִּי קָשֶׁה לִי לָמָּה אֵין זֶה הָאָח הַקָּטֹן אִתְּכֶם, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהָיָה פֹּה עִמָּכֶם וְהָלַךְ לוֹ, כִּי כְּבָר שָׁמַע אֵיזוֹ חִדּוּשׁ בְּמָקוֹם זֶה, וּשְׁלַחְתֶּם אוֹתוֹ אֶל מְשַׁלַּחֲכֶם לְהַגִּיד אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע כְּבָר, וְאַתֶּם נִשְׁאַרְתֶּם פֹּה לְרַגֵּל עוֹד. וּבְזֹאת תִּבָּחֵנוּ, שֶׁתָּבִיאוּ אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה וַאֲנִי אֶחְקֹר עָלָיו אִם רָאוּהוּ כְּבָר בְּמָקוֹם זֶה אוֹ לֹא, כִּי אִם לֹא רָאוּהוּ כָּאן אָז כֵּנִים דִּבְרֵיכֶם, וְאִם לֹא תְּבִיאוּהוּ חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם, כִּי אַתֶּם יְרֵאִים פֶּן יָעִידוּ עָלָיו שֶׁרָאוּהוּ כְּבָר בָּעִיר הַזֹּאת וְהָלַךְ לוֹ לְבַדּוֹ. וּלְפִי זֶה הַדֶּרֶךְ יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ שֶׁהַכֹּל עֲלִילָה אַחַת וְנָתַן עָלֶיהָ שְׁנֵי מוֹפְתִים, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״ מֵאַחַר שֶׁהִטְמַנְתֶּם אֶתְכֶם בְּתוֹךְ הַבָּאִים, וְעוֹד נָתַן מוֹפֵת שֵׁנִי שֶׁהֲרֵי ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״, כִּי נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר. וַיֹּאמְרוּ ״לֹא אֲדֹנִי״ וְגוֹ׳, ״כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה תֵּרְצוּ הַהַטְמָנָה לוֹמַר כִּי אָנוּ מִתְיָרְאִים מִן עַיִן הָרַע. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם ״לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״, וּמִלַּת ״כִּי״ מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן דְּהָא, וְאָמַר לָהֶם אַף עַל תְּנַאי לִכְאוֹרָה שֶׁתֵּרַצְתֶּם הַהַטְמָנָה, מִכָּל מָקוֹם אֵיךְ תֹּאמְרוּ שֶׁאֵינְכֶם מְרַגְּלִים דְּהָא עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת מֵהֵיכָן הָעִיר נוֹחָה לְהִכָּבֵשׁ. עַל כֵּן חָזְרוּ לְתָרֵץ שְׁנֵיהֶם, ״כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ נָחְנוּ״ לְתָרֵץ הַהַטְמָנָה, וְ״הָאֶחָד אֵינֶנּוּ״ לְתָרֵץ הַכְּנִיסָה תּוֹךְ עֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי כַּמְבֹאָר בְּדֶרֶךְ רִאשׁוֹן, וּפֵרוּשׁ זֶה מַסְפִּיק יוֹתֵר מִן פֵּרוּשׁ הָעֲקֵדָה וּמַהֲרִי״א בְּהֶתֵּר כָּל הַסְּפֵקוֹת וּבְעִנְיַן הַבְּחִינָה בָּאָח הַקָּטֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלְּכָךְ הֶעֱלִיל עֲלֵיהֶם מְרַגְּלִים, כִּי הָיָה יָרֵא פֶּן יַחְקְרוּ אַחַר הַמּוֹשֵׁל מִי הוּא וְיִתְבָּרֵר לָהֶם כִּי הוּא יוֹסֵף.
פסוק טז:שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד. וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְשָׁלַח אֶת כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד, כִּי רָצָה יוֹסֵף שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בְּחֶטְאָם שֶׁחָטְאוּ בַּאֲחִיהֶם וְיִתְוַדּוּ עֲוֹנָם. וְכַאֲשֶׁר יִשְׁלְחוּ מֵהֶם אֶחָד, חָשַׁב שֶׁוַּדַּאי יֵלֵךְ רְאוּבֵן גָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים, כִּי אֵלָיו מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לָצֵאת לְחֵרוּת מִמְּקוֹם הַמִּשְׁמָר. וְאוּלַי יִתְלוּ הָאַחִים שֶׁלְּפִי שֶׁלֹּא הָיָה לִרְאוּבֵן חֵלֶק בַּמְּכִירָה, עַל כֵּן נִצּוֹל, כִּי אֲפִלּוּ יְהוּדָה הָיָה לוֹ חֵלֶק בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי בַּעֲבוּר זֶה הוֹרִידוּהוּ הָאַחִים מִגְּדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וַיֵּרֶד יְהוּדָה״ (בראשית לח, א). וְאַחַר שֶׁהָיוּ בְּמַאֲסָר שְׁלֹשָׁה יָמִים, חָשַׁב יוֹסֵף שֶׁכְּבָר נִתְמָרֵק עָוֹן זֶה, עַל כֵּן שָׁלַח אֶת כֻּלָּם חוּץ מִן שִׁמְעוֹן, כִּי הוּא הָיָה לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל בִּמְכִירָתוֹ יוֹתֵר מִן כֻּלָּם. כִּי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַיֹּאמְרוּ אִיש אֶל אָחִיו לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ״ (בראשית לז, כ), שִׁמְעוֹן אָמַר כֵּן לְלֵוִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים״ (בראשית מט, ה). וּבְוַדַּאי שֶׁשִּׁמְעוֹן הִתְחִיל לְדַבֵּר כֵּן, כִּי לֵוִי לֹא הָיָה מְדַבֵּר בִּפְנֵי הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י כָּאן. וְכָל זֶה עָשָׂה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בְּחֶטְאָם וְיִתְוַדּוּ.
פסוק כב:וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ. לְשׁוֹן ״גַּם״ נִרְאֶה לְפָרֵשׁ, לְפִי שֶׁהָאַחִים חָשְׁבוּ שֶׁיּוֹסֵף הָיָה חַיָּב מִיתָה בְּדִין, כִּי לָשׁוֹן הָרָע תְּלָתָא קָטִיל, וְיוֹסֵף הֵבִיא דִּבָּתָם רָעָה, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הֲרָגָם. וְעוֹד בָּא לְרַגֵּל אוֹתָם בְּבוֹאוֹ דּוֹתַיְנָה, עַל כֵּן בִּקְשׁוּ נִכְלֵי דָּתוֹת עַל פִּי הַתּוֹרָה לַהֲמִיתוֹ בְּטֶרֶם יִקְרַב הוּא אֲלֵיהֶם וִימִיתֵם, כִּי ״הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ״ (סנהדרין עב א). וְאִם כֵּן, מִצַּד שֶׁבִּקְשׁוּ לְהָרְגוֹ אֵין לָהֶם אַשְׁמָה לְפִי סְבָרָתָם. אַךְ עִקַּר הָאַשְׁמָה הִיא מִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁהָיְתָה בָּהֶם, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בְּהִתְחַנְּנוֹ אֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ״אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ, עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת״ (בראשית מב כא). וְלֹא הִזְכִּירוּ שֶׁבִּקְשׁוּ לְהָרְגוֹ, לְפִי שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁמִּצַּד בַּקָּשַׁת הַהֲרִיגָה אוֹ הַמְּכִירָה וְהַהַשְׁלָכָה לַבּוֹר אֵין עֲלֵיהֶם אַשְׁמָה. וַיַּעַן אוֹתָם רְאוּבֵן ״הֲלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד״ (בראשית מב כב) — מֵאַחַר שֶׁהוּא כְּיֶלֶד וְאֵינוֹ בַּר עֳנָשִׁין עֲדַיִן בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, אִם כֵּן אֵין לוֹ מִשְׁפַּט מָוֶת. וְאִם כֵּן יֵשׁ בִּידֵיכֶם שְׁנֵי עֲבֵרוֹת, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹרֵשׁ מִכֶּם מִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת, כִּי עַל כֵּן אָדוֹן וּמוֹשֵׁל זֶה אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּתֵנוּ, כִּי כֻּלָּנוּ מְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים וְהוּא יַעֲנֶה עַזּוֹת. וְנוֹסָף עַל זֶה, ״גַּם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ״, שֶׁהֲרֵי הַמּוֹשֵׁל אָמַר ״וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ״ (בראשית מב כ), שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁאִם לֹא יָבֹא אָחִינוּ הֲרֵי אֲנַחְנוּ בְּנֵי מָוֶת. וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת יַגִּיעַ אָחִינוּ הַקָּטָן אֵלָיו, כִּי אוּלַי יִקְרֶה מִקְרֶה שֶׁלֹּא יוּכַל לָבוֹא אֵלָיו, וַהֲרֵי אָנוּ נִדּוֹנִין לְמָוֶת. וּבֶאֱמֶת אֲנַחְנוּ נְקִיִּים מֵעֲלִילָתוֹ, אֵין זֶה כִּי אִם לְפִי שֶׁ״גַּם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ״, נוֹסָף עַל דְּרִישַׁת מִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת מִיָּדֵינוּ.
