פסוק א:לִדְרוֹשׁ אֶת ה׳. עַל צָרְכֵיהֶם; וְאִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָנוּ, גַּם אָנוּ לֹא נֵעָנֵשׁ עַל עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדֵינוּ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר מְכָרָנוּ וְאֵין לוֹ עָלֵינוּ כְּלוּם; עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ וְאִשָּׁה שֶׁגֵּרְשָׁהּ בַּעְלָהּ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם? וּמִסּוֹף הָעִנְיָן אַתָּה לָמֵד, מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיבָם: ״וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם וְגוֹ׳״ (לקמן, לב):
פסוק ג:אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם. בְּבַקָּשַׁתְכֶם; וּבְסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא אוֹמֵר ״אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל״ (יחזקאל לו:לז)! זוֹ אַחַת מִן הַמְּקוֹמוֹת הַמְלַמְּדִים אוֹתָנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹזֵר בּוֹ עַל הָרָעָה, וְעַל כַּיּוֹצֵא בָזֶה ״הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה״ (במדבר כג:יט); מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (וירא יג):
פסוק ד:הֲתִשְׁפֹּט אוֹתָם. לְשׁוֹן וִכּוּחַ:
פסוק ה:בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיְתָה שִׂנְאָה זוֹ כְּבוּשָׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם קָרוֹב לִתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, מִשֶּׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם עַד יְחֶזְקֵאל, וְהָיְתָה אַהֲבָתוֹ מְחַפָּה עֲלֵיהֶם; וְעַל יְדֵי שֶׁהָיוּ עַתָּה מַרְבִּים לִפְשֹׁעַ – נִתְעוֹרְרָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְגוֹ׳״ (משלי י:יב):
פסוק ז:וָאֹמַר אֲלֵיהֶם. אַהֲרֹן נִיבָּא לָהֶם נְבוּאָה זוֹ, קוֹדֶם שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֹשֶׁה בַּסְּנֶה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר לְעֵלִי (שמואל א ב:כז) ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם וְגוֹ׳״ (תנחומא שמות כז):
פסוק ח:וַיַּמְרוּ בִי. הֵם הָרְשָׁעִים, רוּבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֵּתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ (שמות יג:יח) – אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת (מכילתא בא יב):
פסוק ט:לְבִלְתִּי הֵחֵל. שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל שְׁמִי; מֵאַחַר שֶׁנּוֹדַעְתִּי לָהֶם וְהִבְטַחְתִּים לְהוֹצִיאָם וְהִכִּירוּ מִצְרַיִם שֶׁהֵם עַמִּי, אִלּוּ הָיִיתִי מַשְׁחִיתָם הָיוּ אוֹמְרִים אוֹיְבֵיהֶם: מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהוֹצִיאָם (במדבר יד:טז):
פסוק יב:לִהְיוֹת לְאוֹת. אוֹת גָּדוֹל הוּא לָהֶם, שֶׁנָּתַתִּי אֶת יוֹם מְנוּחָתִי לָהֶם לִמְנוּחָה; הֲרֵי הֶיכֵּר גָּדוֹל שֶׁקִּדַּשְׁתִּים לִי:
פסוק יג:בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ. נִסּוּ אוֹתִי בָּעֵגֶל (שמות לב) וּבִרְפִידִים (שמות יז:א-ז) מִלְּקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה (מכילתא בשלח מסכתא דעמלק א), וְהוֹתִירוּ מִן הַמָּן (שמות טז:כ):
פסוק יג:וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ. יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקוֹט מָן (שמות טז:כז):
פסוק כא:וַיַּמְרוּ בִי הַבָּנִים. שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּן (שופטים יח:ל-לא); וְכֵן הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר (במדבר כה:א-ה), לְאַחַר שֶׁמֵּתוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר (דברים ב:יד-יח):
פסוק כג:לְהָפִיץ אוֹתָם. מֵאָז הִבְטַחְתִּים לַהֲפִיצָם: ״כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְגוֹ׳״ (דברים ד:כה-כז):
פסוק כה:נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים. מְסַרְתִּים בְּיַד יִצְרָם לְהִכָּשֵׁל בַּעֲוֹנָם; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּמְסַרְתִּינוּן בְּיַד יִצְרֵיהוֹן טַפְשָׁא, וַאֲזַלוּ וַעֲבַדוּ גְּזֵירָן דְּלָא תַקְנָן וְנִימוּסִין דְּלָא יִתְקַיְּמוּ בְּהוֹן״:
פסוק כו:וָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם. אוֹתָם מַתָּנוֹת שֶׁחָקַקְתִּי לָהֶם, לְקַדֵּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר (שמות יג:ב), מְסַרְתִּים בְּיַד יִצְרָם לְהַעֲבִירָם, לְאוֹתָם בְּכוֹרוֹת, לַמּוֹלֶךְ (ויקרא יח:כא); הֲרֵי: חֻקִּים לֹא טוֹבִים:
פסוק כו:לְמַעַן אֲשִׁמֵּם. אֲשִׂימֵם וְאַחֲרִיב אוֹתָם, אֲשִׁמֵּם לְשׁוֹן ״שְׁמָמָה״ (יחזקאל ו:יד); וְהַמְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן ״אַשְׁמָה״ (ויקרא כב:טז) טוֹעֶה הוּא, שֶׁהָאָלֶ״ף אֵינָהּ מִשָּׁרְשֵׁי הַתֵּיבָה:
פסוק כו:אֲשֶׁר יֵדְעוּ. כְּשֶׁאָבִיא עֲלֵיהֶם הָרָעָה:
פסוק כז:עוֹד זֹאת. הוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהֲבִיאוֹתִים אֶל הָאָרֶץ:
פסוק כט:וַיִּקָּרֵא שְׁמָהּ בָּמָה. לְשׁוֹן גְּנַאי, כְּלוֹמַר: בַּמֶּה הִיא נֶחְשֶׁבֶת?
פסוק ל:הַבְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵיכֶם וגו׳. לְשׁוֹן תֵּימַהּ: וְכִי כָּךְ הָגוּן, שֶׁבְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵיכֶם אַתֶּם נִטְמְאִים, וַאֲנִי אֶדָּרֵשׁ לָכֶם לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלַתְכֶם?!
פסוק לא:וּבִשְׂאֵת מַתְּנוֹתֵיכֶם. וּבִלְקִיחַת מַתְּנוֹתֵיכֶם, שֶׁהָיָה לָכֶם לָתֵת לִי, וְאַתֶּם לוֹקְחִים אוֹתָם מִמֶּנִּי לְהַעֲבִיר בְּכוֹרוֹתֵיכֶם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָָבִים:
פסוק לב:וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם. שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתְּכֶם:
פסוק לב:נִהְיֶה כַגּוֹיִם. נִפְרוֹק עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֵנוּ, מֵאַחַר שֶׁשִּׁלְּחָנוּ מֵעָלָיו (תנחומא, נצבים ג):
פסוק לב:הָיוֹ לֹא תִהְיֶה. כִּי כְּבָר קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם מִדַּעְתְּכֶם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד:א) ״וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעִנְיָן״:
פסוק לה:מִדְבַּר הָעַמִּים. הוּא הַמִּדְבָּר שֶׁהָלְכוּ בּוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה (במדבר לב:יג); וְכֵן נִיבָּא הוֹשֵׁעַ ״וְהוֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר״ (הושע ב:טז):
פסוק לז:תַּחַת הַשָּׁבֶט. שֶׁתִּהְיוּ כְּפוּפִים לִי וּלְמוּסָרִי:
פסוק לז:בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית. בַּבְּרִית שֶׁמָּסַרְתִּי לָכֶם:
פסוק לח:וּבָרוֹתִי. לְשׁוֹן בְּרִירָה:
פסוק לח:מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם. מֵאֶרֶץ גָּלוּתָם אוֹצִיא אוֹתָם, וַאֲמִיתֵם בַּמִּדְבָּר:
פסוק לט:לְכוּ עֲבֹדוּ. וְאַל תַּרְאוּ לָאוּמּוֹת שֶׁאַתֶּם נִקְרָאִים עַל שְׁמִי בְּבוֹאֲכֶם אֶל הַנָּבִיא לִשְׁאוֹל לוֹ תּוֹרָה, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא אוֹמֵר לָכֶם דְּבָרַי, אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר עֲגָבִים וְגוֹ׳, שׁוֹמְעִים אֶת דְּבָרֶיךָ וְאֵינָם עוֹשִׂים אוֹתָם״ (יחזקאל לג:לב):
פסוק לט:בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם וּבְגִלּוּלֵיכֶם. שֶׁאַתֶּם מַפְרִישִׁים הַבְּכוֹרוֹת בְּשֵׁם בְּכוֹרָה, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם (שמות יג:יא-טז), וּמִשֶּׁנִּקְרָא שְׁמִי עַל הַדָּבָר, אַתֶּם מַקְרִיבִים אוֹתָם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים:
פסוק מ:מַשְׂאוֹתֵיכֶם. כְּמוֹ מִשְׁאֲרוֹתֵיכֶם, לְשׁוֹן מָזוֹן, כְּמוֹ ״שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע״ (שמות כא:י); וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק מג:וּנְקֹטֹתֶם. לְשׁוֹן קְטָטָה; לָשׁוֹן אַחֵר – כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וְתִידַנְקוּן״, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״הַנֶּאֱנָחִים״ (יחזקאל ט:ד); דְּמוֹנִי״ר בְּלַעַ״ז:
