פסוק ב:מוֹשַׁב אֱלֹהִים. עָשָׂה לוֹ בָּאֲוִיר עַל הַיָּם בְּמַנְגְּנוֹן, כְּמִין שִׁבְעָה רְקִיעִים, וְיָשַׁב לוֹ עַל הָעֶלְיוֹן (תנחומא, בראשית ז, ילקוט שמעוני יחזקאל שסז):
פסוק ג:הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיֵּאל. דָּנִיֵּאל, בָּא נְבוּכַדְנֶצַּר לַעֲשׂוֹתוֹ אֱלוֹהַּ, ״וּלְדָנִיֵּאל סְגִיד וּמִנְחָה וְנִיחוֹחִין אָמַר לְנַסְּכָא לֵיהּ״ (דניאל ב:מו), וְלֹא קַבִּיל עֲלֵיהּ, וְאַתָּה עוֹשֶׂה עַצְמְךָ אֱלוֹהַּ:
פסוק ג:כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ. לֹא עָמוּם מִמְּךָ, קִנְתּוֹרִין הֵם שֶׁמְּקַנְתְּרִין, כְּלוֹמַר: שֶׁמָּא חָכָם אַתָּה כְּדָנִיֵּאל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״כָּל רָז לֹא אָנֵס לָךְ״ (דניאל ד:ו):
פסוק ד:עָשִׂיתָ לְךָ חָיִל. ״קָנִיתָ לְךָ נְכָסִין״ (תרגום יונתן):
פסוק ד:וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף. ״וּכְנַשְׁתָּא״ (תרגום יונתן):
פסוק ז:וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם. כְּמַשְׁמָעוֹ; וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (מכילתא בשלח שירה ז): מִשְׁכַּב זָכוּר, שֶׁנִּבְעַל כְּנָשִׁים. שְׁלֹשָׁה עָשׂוּ עַצְמָם אֱלוֹהַּ וְנִבְעֲלוּ כְּנָשִׁים: יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים״ (דברי הימים ב כד, כד), וְחִירָם, וּנְבוּכַדְנֶצַּר (תנחומא, וארא ט):
פסוק ז:יִפְעָתֶךָ. הוֹפָעָתְךָ, לְשׁוֹן תֹּאַר פָּנִים; וְהַמִּדְרָשׁ דּוֹרְשׁוֹ יוֹפִי עִתֶּךָ:
פסוק ט:מְחַלְלֶיךָ. כְּמוֹ הֹרְגֶךָ:
פסוק יב:אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית וגו׳. אַתָּה הוּא מָלֵא חָכְמָה לַחְתֹּם וְלִטְבֹּעַ כָּל תַּבְנִית וְצוּרָה:
פסוק יב:תָּכְנִית. פֵּיינְטוּרָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק יג:בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים וְגוֹ׳. :בִּסְגִי טָבוֹן וְתַפְנוּקִין אַתְּ מִתְפַּנִּיק כְּאִלּוּ בְּעֵדֶן גִּינְתָא דַה׳ אַתְּ שָׁרֵי, כָּל עוּתְרָא גֵּיוּתָא וִיקָרָא מִתְיַהֵב לָךְ, כָּל אַבְנִין טָבָן מְסַדְּרָן עַל לְבוּשָׁךְ״ (תרגום יונתן):
פסוק יג:מְסֻכָתֶךָ. חֻפָּתְךָ, לָשׁוֹן אַחֵר לְבוּשׁ כִּסּוּיֶיךָ:
פסוק יג:מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ. אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ הַכָּבוֹד הַזֶּה, יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁתִּתְגָּאֶה, וְעָשִׂיתִי בְךָ מְלֶאכֶת תֻּפִּים וּנְקָבִים, הַמּוֹצִיאִין רוּחַ בְּקוֹל זֶמֶר כְּתוֹף, וּבָם הָיָה לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן:
פסוק יד:אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ. אַתְּ עוֹף מִדָּה, כְּלוֹמַר: הָעוֹף הַגָּדוֹל, הַסּוֹכֵךְ בִּכְנָפָיו סְכָךְ רַב, כְּלוֹמַר: מוֹשֵׁל מִמְשָׁל רַב. מִמְשַׁח לְשׁוֹן גֹּדֶל, כְּמוֹ ״אַנְשֵׁי מִדּוֹת״ (במדבר יג:לב), דִּמְתַרְגְּמִינָן: ״גַּבְרֵי דְמִשְׁחָן״:
פסוק יד:וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ. וְנָתַתִּי לְךָ מָקוֹם לִקְנוֹת לְךָ שֵׁם, בְּבִנְיַן הַר קָדְשִׁי, שֶׁסִּיַּעְתָּ אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים (מלכים א ה:כב-כד):
פסוק יד:בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ. קָנִיתָ לְךָ זִכָּרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת:
פסוק טו:נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ. בְּאָמְרְךָ אֵל אֲנִי (יחזקאל כח:ב):
פסוק טז:מָלוּ. כְּמוֹ מָלְאוּ:
פסוק טז:וָאֲחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים. גָּרַמְתָּ שֶׁאֶמְחֶה אוֹתְךָ, שֶׁלֹּא תִצְדַּק עוֹד בְּבִנְיַן בֵּיתִי (ראה רש״י לעיל יד):
פסוק טז:וָאַבֶּדְךָ. כְּמוֹ וָאֲאַבֶּדְךָ:
פסוק טז:מִתּוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ. שֶׁלֹּא תִּטּוֹל חֵלֶק עִם הַצַּדִּיקִים; וְרַבּוֹתֵינוּ בְּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בבא בתרא עה.) דָּרְשׁוּ הָעִנְיָן הַזֶּה בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְכָךְ אָמַר הַנָּבִיא לְחִירָם: מָה נִתְגָּאִיתָ בְּרְקִיעֶיךָ? שֶׁמָּא בְּגַן עֵדֶן הָיִיתָ (יחזקאל כח:יג), כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן, כָּל אֶבֶן יְקָרָה וְגוֹ׳? כִּי כָּל הַחוּפּוֹת הָאֵלֶּה עָשִׂיתִי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּפְחוּתָה שֶׁבְּכֻלָּן זָהָב, שֶׁהִיא מְנוּיָה אַחֲרוֹן (יחזקאל כח:יג). מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וְגוֹ׳ – בְּזֹאת הִשְׁוֵיתִיךָ לוֹ, וְלֹא בְּאַחֶרֶת, וּבְךָ נִסְתַּכַּלְתִּי וּבָרָאתִי תּוּפִּים וּנְקָבִים בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן (בבא בתרא עה.). אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח – שֶׁמָּא אַתָּה כְּאוֹתוֹ כְּרוּב שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּמִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ כֻּלּוֹ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם? וְשֶׁמָּא נְתַתִּיךָ לִהְיוֹת בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ?
פסוק יז:שִׁחַת חָכְמָתְךָ עַל יִפְעָתֶךָ. שֶׁנִּתְגָּאֵיתָ בְּיִפְעָתֶךָ:
פסוק יז:לְרַאֲוָה בָךְ. לְהִסְתַּכֵּל בְּבָשְׁתְּךָ, לְרַאֲוָה כְּמוֹ לִרְאִיָּה:
פסוק יח:חִלַּלְתָּ מִקְדָּשֶׁיךָ. קְדֻשָּׁתְךָ:
פסוק יח:אֵשׁ מִתּוֹכְךָ. דִּבְרֵי גַאֲוָה שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיךָ, לֵאמֹר אֵל אָנִי (יחזקאל כח:ב). לָשׁוֹן אַחֵר, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וְאַיְיתֵי עַמְמִיָּא דְּתַקִּיפִין כְּאֶשָּׁתָא מֵחוֹבֵי זְדוֹנָךְ״:
פסוק יט:שָׁמְמוּ. תָּמְהוּ:
פסוק כג:וְנִפְלַל חָלָל בְּתוֹכָהּ בְּחֶרֶב עָלֶיהָ מִסָּבִיב. עַל אֲשֶׁר יִרְאוּ הַחֶרֶב מִסָּבִיב, בַּחוּץ, יִפְּלוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר וְיִהְיוּ בְּטוּחִים לִהְיוֹת חֲלָלִים בְּתוֹכָהּ:
פסוק כג:וְנִפְלַל. כְּמוֹ ״לֹא פִלַּלְתִּי״ (בראשית מח:יא): ״לָא סְבָרִית״, וּכְמוֹ ״וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים״ (דברים לב:לא); יָדוּנוּ עַצְמָם לִהְיוֹת חֲלָלִים בְּתוֹכָהּ:
פסוק כד:וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁנִּבָּא עַל עַמּוֹן וּמוֹאָב וּפְלִשְׁתִּים וֶאֱדוֹם וְצוֹר וְצִידוֹן, שֶׁהֵם שְׁכֵינֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֶּחְרְבוּ, וּמֵאַחַר שֶׁיֹּאבְדוּ כֻּלָּן לֹא יִהְיֶה סִלּוֹן וְקוֹץ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל סְבִיבוֹתָם, שֶׁיַּכְאִיבֵם וְשֶׁיָּרַע לָהֶם:
פסוק כד:סִלּוֹן. מִין קַמְשׁוֹנִים וְחוֹחִים הוּא:
פסוק כד:מַמְאִיר. עִנְיַן הַכְאָבָה, כְּמוֹ ״צָרַעַת מַמְאֶרֶת״ (ויקרא יג:נא), פוניינ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק כד:הַשָּׁאטִים אוֹתָם. הַבּוֹזִים אוֹתָם:
פסוק כה:לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב. כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְיַעֲקֹב נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים, ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה צָפֹנָה וָנֶגְבָּה״ (בראשית כח:יד):
