פסוק א:וּבְהַפִּילְכֶם אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה. שֶׁעֲתִידִים לַחֲלוֹק אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁנֵים עָשָׂר רְצוּעוֹת; לֹא כַּחֲלוּקָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה לָרַב כְּפִי מִנְיָנוֹ וְלַמְּעַט כְּפִי פְּקוּדָיו (במדבר כו:נד), וְהָיוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים אוֹ שְׁלֹשָׁה בִּרְצוּעָה אַחַת, עַכְשָׁיו הַחֲלָקִים שָׁוִים וְכְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם, מִפְּאַת יָם עַד פְּאַת קָדִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסוֹף הַסֵּפֶר (יחזקאל מח):
פסוק א:תְּרוּמָה לַה׳. לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַזֶּה בּוֹ:
פסוק ב:יִהְיֶה מִזֶּה. מִן הַתְּרוּמָה הַזּוֹ יִהְיֶה לְצֹרֶךְ הַקֹּדֶשׁ לְהַר הַבַּיִת חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים, וְהַמּוֹתָר לְבָתִּים לַכֹּהֲנִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסוֹף הַסֵּפֶר (יחזקאל מח:ח-כא):
פסוק ג:וּמִן הַמִּדָּה הַזֹּאת. בְּקָנֶה הַמִּדָּה שֶׁנִּמְדַּד בּוֹ רִבּוּעַ הַר הַבַּיִת חֲמֵשׁ מֵאוֹת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה (יחזקאל מב:כ): ״לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב״, ״חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים וְגוֹ׳״ (יחזקאל מב:טז-יט):
פסוק ג:תָּמוֹד אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף. קָנִים, וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קָנִים; וּלְפִי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ בַּפָּסוּק רִאשׁוֹן מַה הֵן חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, אִם קָנִים אִם אַמּוֹת, הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים מִדּוֹת – בִּקְנֵה הַמִּדָּה שֶׁנִּמְדְּדוּ בָּהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁל הַר הַבַּיִת נִמְדָּדִין אֲלָפִים הַלָּלוּ לַתְּרוּמָה:
פסוק ד:קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ. סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא: מוֹתַר הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר מִן הָאָרֶץ הוּא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ הַקְּרֵבִים וְגוֹ׳; קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ הִיא הַתְּרוּמָה הַזֹּאת:
פסוק ד:לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה. הָעוֹדֵף עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁל הַר הַבַּיִת: שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים לַמִּזְרָח, וּכְנֶגְדָּן לַמַּעֲרָב, וְהַמִּקְדָּשׁ בָּאֶמְצַע, וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים לַצָּפוֹן, וּכְנֶגְדָּן לַדָּרוֹם:
פסוק ד:וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים. הָעוֹדֵף הַזֶּה שֶׁסָּבִיב הַמִּקְדָּשׁ:
פסוק ד:וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ. וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת הָאֶמְצָעִיִּים (יחזקאל מה:ב) יִהְיוּ מְקֻדָּשִׁים לְצֹרֶךְ הַמִּקְדָּשׁ, אִישִׁיינְטִיג״יאָה אַלְשִׁיינְטוּאִיירָא בְּלַעַ״ז:
פסוק ה:וַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף. קָנִים אֹרֶךְ וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רֹחַב – תָּרִימוּ רְצוּעָה אַחֶרֶת, אֵצֶל זוֹ בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל זוֹ, לְצֹרֶךְ הַלְוִיִּם; כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּסוֹף הַסֵּפֶר, שֶׁהִיא בַּדָּרוֹם (יחזקאל מח:י-יג). מצאתי, עֶשְׂרִים לְשָׁכֹת יִהְיֶה לַלְוִיִּם בְּהֶיקֵּף הַמִּקְדָּשׁ, לִשְׁמֹר הַבַּיִת וּלְנוֹי, וּמוֹתַר הָרְצוּעוֹת יַעֲשׂוּ לְצָרְכֵיהֶם, תוספות:
פסוק ו:וַאֲחֻזַּת הָעִיר. בְּהֶיקֵּף הָעִיר, אֲחֻזַּת מוֹשַׁב חוֹל שֶׁלָּהּ, לִבְנוֹת בָּהּ יִשְׂרָאֵל בָּתִּים:
פסוק ו:תִּתְּנוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֹחַב. בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל שְׁנִיָּה, וְאֹרֶךְ כְּמִדַּת שְׁתֵּי הָרְצוּעוֹת; נִמְצֵאת כָּל הַתְּרוּמָה מְרֻבַּעַת: עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה עַל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲלָפִים:
פסוק ו:לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ. כְּלוֹמַר: בְּמִדַּת אֹרֶךְ רְצוּעוֹת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ:
פסוק ו:לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה. אוֹתָהּ רְצוּעָה שְׁלִישִׁית תִּהְיֶה מוֹשָׁב לַזָּרִים:
פסוק ז:וְלַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר. בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הוּא חוֹלֵק אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִמִּזְרָחָהּ לְמַעַרְבָהּ לִשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה רְצוּעוֹת, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְמִנְיָן הַשְּׁבָטִים, וְכָל אַחַת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אֶלֶף קָנִים רֹחַב וְאָרְכָּן כְּאֹרֶךְ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּרְצוּעָה אַחַת לִדְרוֹמָהּ, אַרְכָּה מִן הַגְּבוּל מִזְרָח וְעַד גְּבוּל מַעֲרָב, וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲלָפִים קָנִים, כִּשְׁאַר כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק. וּמֵאוֹתָהּ רְצוּעָה הוּא תּוֹרֵם בְּאֶמְצָעִיתָהּ שָׁלוֹשׁ רְצוּעוֹת הַלָּלוּ הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲלָפִים עַל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲלָפִים, וְהָעוֹדֵף עֲלֵיהֶם לַמִּזְרָח עַד סוֹף הַגְּבוּל הָאָרֶץ, וְכֵן לַמַּעֲרָב, יִהְיֶה לַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לַמִּזְרָח וּלְמַעֲרַב:
פסוק ז:אֶל פְּנֵי תְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְאֶל פְּנֵי אֲחֻזַּת הָעִיר. כְּנֶגֶד כָּל רֹחַב שְׁלֹשָׁה הָרְצוּעוֹת הַמֻּבְדָּלוֹת לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רְצוּעוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַאֲחֻזַּת הָעִיר:
פסוק ז:מִפְּאַת יָם יָמָּה. מִמַּעֲרַב תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְהָעִיר עַד מַעֲרַב הַגְּבוּל:
פסוק ז:וּמִפְּאַת קֵדְמָה קָדִימָה. וּמִמִּזְרָח הַתְּרוּמָה לְמֶצֶר מִמִּזְרָח, לְעֻמַּת אַחַד הַחֲלָקִים שֶׁל שְׁבָטִים הַמְפֹרָשִׁין בְּסוֹף הַסֵּפֶר (יחזקאל מח:כא), שֶׁהֵם מִגְּבוּל יָם שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד גְּבוּל קָדִים:
פסוק ח:לָאָרֶץ יִהְיֶה לוֹ לַאֲחֻזָּה. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״דָּא אַרְעָא תְּהֵא רַבָּא לְאַחֲסָנְתָא״:
פסוק ח:וְלֹא יוֹנוּ. לְשׁוֹן אוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁגּוֹזְלִין אֶת נַחֲלָתָם:
פסוק ט:הָרִימוּ גְרֻשׁוֹתֵיכֶם. סַלְּקוּ אֶת שֶׁאַתֶּם מְגָרְשִׁים אֶת עַמִּי מִנַּחֲלָתָם:
פסוק י:וְאֵיפַת. לְמִדַּת הַיָּבֵשׁ:
פסוק י:וּבַת. לְמִדַּת הַלַּח:
פסוק יא:הָאֵיפָה וְהַבַּת. לְשׁוֹן מִדָּה, חֹמֶר וְכוֹר (יחזקאל מה:יד) מוֹיִ״י בְּלַעַ״ז:
פסוק יא:תֹּכֶן אֶחָד. לְשׁוֹן מִנְיָן, כְּמוֹ ״וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ״ (שמות ה:יח); מִדָּה אַחַת: זוֹ עֲשִׂירִית לְחֹמֶר שֶׁל יָבֵשׁ, שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים סְאִין, וְזוֹ עֲשִׂירִית לְחֹמֶר הַלַּח:
פסוק יא:לָשֵׂאת. כְּמוֹ לָקַחַת, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לְמֵיסַב״. לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר תִּהְיֶה הַבַּת, וְכֵן עֲשִׂירִית לַחֹמֶר יָבֵשׁ:
פסוק יא:הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ. סְכוּם חֶשְׁבּוֹן הַבַּת וְהָאֵיפָה לְפִי גֹּדֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה, מָצָאתִי, אִם יוֹסִיפוּ בַּחֹמֶר יוֹסִיפוּ בַּבַּת, אִם יִפְחֲתוּהוּ מִזֶּה יִפְחֲתוּהוּ מִזֶּה, שֶׁיְּכַוֵּן מַעְשְׂרוֹ לוֹ:
פסוק יב:וְהַשֶּׁקֶל עֶשְׂרִים גֵּרָה. ״עֶשְׂרִים מָעִין״ (תרגום יונתן):
פסוק יב:עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל. הֲרֵי שִׁשִּׁים שְׁקָלִים:
פסוק יב:הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם. לוּצוֹנְ״ט בְּלַעַ״ז; וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן מִנְיָן. וַהֲרֵי יֵשׁ כָּאן מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים זוּז; מִכָּאן שֶׁהָיָה מָנֶה שֶׁל קֹדֶשׁ כָּפוּל, וְהוֹסִיפוּ עָלָיו בִּימֵי יְחֶזְקֵאל שְׁתוּת – הֲרֵי מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים (בבא בתרא צ.-צ:). וּכְשֶׁחִלְּקוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלֹשָׁה, וְלֹא כָתַב סְתָם שִׁשִּׁים שְׁקָלִים יִהְיֶה לָכֶם הַמָּנֶה – צִוָּה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מִשְׁקָל שְׁלִישִׁיתוֹ וּמִשְׁקָל רְבִיעִיתוֹ וּמִשְׁקָל מָנֶה שֶׁל חוֹל שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תְּלָתוּת מַנְיָא עֶסְרִין סִלְעִין, מָנֵי כַסְפָּא עֶסְרִין וַחֲמֵשׁ סִלְעִין, רַבְעוּת מַנְיָא חֲמֵשׁ עֶסְרֵי סִלְעִין, כּוּלְהוֹן שִׁתִּין מָנִין, וּמַנָּא רַבָּא – קוּדְשָׁא יְהֵא לְכוֹן״:
פסוק יג:שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַחִטִּים. הֲרֵי אֶחָד מִשִּׁשִּׁים; הַפּוֹחֵת לֹא יִפְחוֹת מִכָּאן, וְזֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ (משנה תרומות ד, ג): עַיִן רָעָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים:
פסוק יג:וְשִׁשִּׁיתֶם. וּתְחַלְּקוּ אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בָּאֵיפָה לִתְרוּמַת חֹמֶר הַשְּׂעוֹרִים:
פסוק יד:וְחֹק הַשֶּׁמֶן. לְמַעֲשֵׂר:
פסוק יד:הַבַּת הַשֶּׁמֶן וְגוֹ׳. הַבַּת שֶׁהִיא מִדַּת הַשֶּׁמֶן, זוֹ הִיא מַעְשַׂר הַבַּת יְהִי מִן הַכֹּר. מָצָאתִי הָעִשּׂוּר שֶׁהַבַּת מֵעֲשֶׂרֶת מִן הַכּוּר יִהְיֶה. כֵּיצַד (מַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכֹּר עֲשִׂירִית שֶׁל בַּת עַל הַכּוּר הוּא, די״ץ מזור״ש בְּלַעַ״ז; תֵּבָה זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת עַל עַצְמָהּ וְעַל אֲחֵרִים, כְּמוֹ ״עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ״ (במדבר ז:ט) וַ״עֲבוֹדַת בְּנֵי מְרָרִי״ (במדבר ד:לג) סא״א):
פסוק יד:עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים. יִהְיֶה לָכֶם הַחֹמֶר, וְאָז יִתָּכֵן לִטֹּל הֵימֶנּוּ בַּת אַחַת לְמַעֲשֵׂר:
פסוק יד:כִּי עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר. לְפִי שֶׁהַחֹמֶר יִהְיֶה לָכֶם עֶשֶׂר בַתִּים, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״חַד מִן עַסְרָא הֲוָיא בֵּיתָא בְּכוֹרָא, אֲרֵי עֲסַר בֵּיתִין כּוֹרָא״:
פסוק טו:וְשֶׂה אַחַת מִן הַצֹּאן. מְיֻחָד שֶׁבְּצֹאנוֹ, וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה ״מִבְחַר נִדְרֵיכֶם״ (דברים יב:יא). לומיי״לור בְּלַעַ״ז:
פסוק טו:מִן הַמָּאתַיִם מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל. דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (פסחים מח.) לְעִנְיַן הַנְּסָכִים, מִמּוֹתַר שְׁתֵּי מָאוֹת שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בַּבּוֹר שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ יַיִן שֶׁל עָרְלָה אוֹ שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם; מִכָּאן לְעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁבְּטֵלִין בְּמָאתַיִם:
פסוק טו:מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל. מִן הַמֻּתָּר לְיִשְׂרָאֵל, כָּל קָרְבְּנוֹתֵיהֶם יִהְיוּ מַשְׁקֶה הָרָאוּי לְיִשְׂרָאֵל. כָּל עִקַּר הַסְּעוּדָה קְרוּיָה עַל שֵׁם הַמַּשְׁקֶה, כְּלוֹמַר: הָאֲכִילָה עִם הַשְּׁתִיָּה תְּהֵא מִן הַמֻּתָּר לְיִשְׂרָאֵל:
פסוק טז:אֶל הַתְּרוּמָה הַזֹּאת. הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה (פסוק יג ואילך), לְדַעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ תִּהְיֶה:
פסוק יז:וְעַל הַנָּשִׂיא. אוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהַנָּשִׂיא הַזֶּה – בְּכֹהֵן גָּדוֹל מְדַבֵּר, וְכֵן כָּל הַנָּשִׂיא שֶׁבָּעִנְיָן; וְשָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם, שֶׁבְּמֶלֶךְ מְדַבֵּר:
פסוק יח:כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים. הוּא פַּר הַמִּלּוּאִים הָאָמוּר בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן (יחזקאל מג:יח-כז); וְלִמֵּד כָּאן שֶׁיִּהְיוּ הַמִּלּוּאִים בְּאֶחָד בְּנִיסָן:
פסוק יח:וְחִטֵּאתָ. וְטִהַרְתָּ:
פסוק כ:וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ. יֵשׁ לוֹמַר: וְכֵן תַּעֲשֶׂה כָּל שִׁבְעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַעְלָה ״שִׁבְעַת יָמִים יְכַפְּרוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ״ (יחזקאל מג:כו). וְרַבּוֹתֵינוּ כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ בִּמְנָחוֹת (מנחות מה.): וְכֵן תַּעֲשֶׂה פַּר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל, בְּשִׁבְעָה שְׁבָטִים, שֶׁחִדְּשׁוּ דָבָר וְהוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁלָּהֶן שֶׁחֵלֶב מֻתָּר, וְעָשׂוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים, שֶׁהֵם רֹב צִבּוּר, עַל פִּיהֶם – שֶׁמְּבִיאִין פַּר הֶעְלֵם דָּבָר:
פסוק כ:מֵאִישׁ שׁוֹגֶה וּמִפֶּתִי וגו׳. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבַּיִת מֵאִישׁ שׁוֹגֶה וּמִפֶּתִי. אַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, שֶׁיְּהֵא הַמִּזְבֵּחַ מְחֻנָּךְ, יָבִיאוּ חַטָּאוֹתָם וַאֲשָׁמוֹתָם וְיִתְכַּפְּרוּ; שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְכֻפָּרִים, הַבַּיִת מְכֻפָּר:
פסוק כא:שְׁבֻעוֹת יָמִים. עַל שֵׁם שֶׁמַּתְחִילִין מִמֶּנּוּ לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, מָצָאתִי:
פסוק כא:מַצּוֹת יֵאָכֵל. מַצּוֹת יֵאָכְלוּ בּוֹ בֶּחָג:
פסוק כב:וְעָשָׂה הַנָּשִׂיא בַּיּוֹם הַהוּא וגו׳. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שבת יג:) שֶׁבִּקְּשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְבָרָיו סוֹתְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה, בְּרַם זָכוּר לְטוֹב חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּהוּ בֶּן גָּרוֹן שֶׁיָּשַׁב בַּעֲלִיָּה וּדְרָשׁוֹ. וּבַעֲוֹנִינוּ נֶעְלַם מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁדָּרַשׁ בַּקָּרְבָּנוֹת הָאֵלֶּה, פַּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן לָמָּה; וְאוֹמֵר אֲנִי: שֶׁמָּא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן שֶׁל פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁנִּתְחַנֵּךְ בּוֹ הַבַּיִת עוֹמֵד, וּפַר זֶה בָּא תַּחַת עֵגֶל בֶּן בָּקָר שֶׁהִקְרִיב אַהֲרֹן בַּשְּׁמִינִי לַמִּלּוּאִים (ויקרא ט:ב); וּמַגִּיד, שֶׁאִם לֹא הִקְרִיבוֹ בַּשְּׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, יַקְרִיבֶנּוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן כְּדֵי שֶׁיִּתְחַנֵּךְ לָעֲבוֹדָה קֹדֶם יוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁעָלָיו קָרְבָּנוֹת וְעוֹלַת הַמּוֹעֵד לַעֲשׂוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה וְעַל הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֶּסֶךְ בֶּחַגִּים וְגוֹ׳:
פסוק כג:שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִים לַיּוֹם. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד״ (במדבר כח:יא)! אֵין לִי לְהַעֲמִיד מִקְרָא זֶה אֶלָּא שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים לְשִׁבְעַת הַיָּמִים, פַּר לַיּוֹם וְאַיִל לַיּוֹם, וּבָא לְלַמֵּד שֶׁאֵין הַפָּרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, וְלֹא הָאֵילִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וְכֵן שָׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת (מה.), אַךְ לֹא הֵבִיאוּ מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה רְאָיָה, אֶלָּא מִמִּקְרָא שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה ״וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִים וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וְאַיִל״ (יחזקאל מו:ו); וְשֶׁמָּא אַף זֶה בָּא לְלַמֵּד כֵּן; וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ: שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים לַיּוֹם. צֵרוּף דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ עוֹלִים שִׁבְעָה פָּרִים לְשִׁבְעַת הַיָּמִים:
פסוק כג:וְחַטָּאת שְׂעִיר עִזִּים לַיּוֹם. שְׂעִירֵי הָרְגָלִים:
פסוק כד:וּמִנְחָה אֵיפָה לַפָּר. מִנְחַת הַנְּסָכִים אֵיפָה לַפָּר, אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים״ (במדבר כח:כ), וְיֵשׁ לוֹמַר: אֵיפַת קֶמַח לְהוֹצִיא סֹלֶת עִשָּׂרוֹן מִן הַסְּאָה, שֶׁהָאֵיפָה שָׁלֹשׁ סְאִין. וְאֵיפָה לַפָּר לִמֶּדְךָ שֶׁאִם לֹא מָצָא סֹלֶת מְנֻפָּה כָּל כָּךְ, יָבִיא מִשֶּׁל עִשָּׂרוֹן לַסְּאָה:
פסוק כד:וְאֵיפָה לָאַיִל. אַף זוֹ קֶמַח, לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מנחות עו:): שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנִים מִשָּׁלֹשׁ סְאִין:
פסוק כד:הִין לָאֵיפָה. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה. וְיֵשׁ לוֹמַר: לֹא שֶׁיַּקְרִיב הַהִין כֻּלּוֹ, אֶלָּא שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין (משנה מנחות ט:), וְיַקְרִיב שֶׁמֶן לְפִי הַסֹּלֶת כְּמִשְׁפַּט הַזֶּבַח, לַפָּר כְּמִשְׁפָּטוֹ וְלָאַיִל כְּמִשְׁפָּטוֹ, לְפִי שְׁנָתוֹת שֶׁל הִין:
