לו ישטמנו שמא ישטמנו וכו' צריך לישב מה לו לרש"י לפרש בפי' לו כמו אולי ונראה משום דלו שהוא שמא אין לו דומה לכך הביא כי הוא לשון אולי ובאולי יש אלו הלשונות לשון בקשה ולשון שמא. מהר"ר:
פסוק טו:
מצאתי במדרש ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו והשב ישיב לנו את כל הרעה וכו' כשחזרו בני יעקב מקבור את אביהם עברו אצל הבור אשר הושלך בתוכו יוסף ומיד הלך יוסף אל הבור ובירך שעשה לי נס במקום הזה ואז ?גזו ופחדו כי אמרו הבור שראה הזכיר לו מה שעשינו לו:
פסוק כא:
וידבר על לבם דברים המתקבלים על הלב וכו' ד"א עשרה נרות לא יוכלו לכבות נר אחד וכו'. קשה היכן מצינו שנר מכבה נר אחר ומה זהו שאומ' שמא נר אחד יכול לכבות ועוד קשה מאי ד"א י"ל שעשר נרות משל לזכיות והכבוי הנזכר כאן ר"ל הסתר האור שכן דרך הנר הגדול מסתיר ומעלים אור נר הקטן וזהו שאמ' להם אתם שהיה לכם עשר זכיות לא יכלתם להסתיר את זכותי שהיה אחד שמא זכותי האחד יוכל להסתיר עשר זכיותיכם ולכך עשה ד"א לפי שכתוב וינחם אותם ואלו הן התנחומין שאמ' להם עשרה נרות וכו' כלומ' שיש להן זכיות שכלם צדיקים היו:
פסוק כא:
באורך צורי ראיתי אורה
פסוק כא:
בחוקקי ספר בראשית ברא
פסוק כא:
ואליך אתחנן יוצר אישון
פסוק כא:
כי עזרתני בספר ראשון
פסוק כא:
ת״ל אשר אין לו אחרית וראשית. בעזר אשר בידו נפקדו הרוחות והנשמות.