פסוק א:עלמות. כבר כתבנו שהוא משמות כלי הנגון גם זה המזמור לעתיד בקבוץ גליות או במלחמת גוג ומגוג:
פסוק ב:אלהים. בהיות הצרות והם חבלי משיח יהי' לנו מחסה ועזרה:
פסוק ב:מאד. כי העזרה תהיה רבה בהנצל גוי אחד כמו ישראל מעמים רבים:
פסוק ג:על. הוא דרך משל על המלחמות החזקות שתהיינו בין העמים וכן יהמו יחמרו מימיו הכל דרך משל על המלחמות העצומות והצרות הגדולו':
פסוק ד:יחמרו. מענין חמרים חמרים כלומר יעשו המים הגלים הגבוהים בהמון הים בחזקה:
פסוק ה:נהר. כלומר כשתהיה צרה גדולה ומלחמה ישראל לא ייראו אבל ישמחו וזהו שאמר דרך משל נהר פלגיו ישמחו כנגד הימים המרעישים ואמר שיצא נהר מירושלים והיא עיר אלהים שפלגי הנהר ההוא ישמחו יושבי עיר האלהים שהיא משכני עליון, והמקודש בהם היא ירושלים:
פסוק ו:אלהים בקרבה. לפיכך בל תמוט:
פסוק ו:לפנות בקר. לפי שמתחילה תהיה שם מלחמה על ירושלים והעת ההיא תקרא ערב והישועה תקרא בקר:
פסוק ז:המו. אותם גוים וממלכות שהמו ובאו בהמון רב ימוטו והאל יתברך יתן עליהם בקולו ותמוג הארץ כלומר כל בני הארץ:
פסוק ט:לכו. וראו הנסים כי הם מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ כי שממון גדול שם באותן הגוים אשר יצבאו על ירושלם שינצחו מועטים את המרובים:
פסוק י:משבית. כי באותה המלחמה יסופו כל המלחמות עד קצה הארץ כי לא תהיה עוד מלחמה לפי שיכירו הנשארים כי יד ה' היא וישובו לעבודת האל כל העולם:
פסוק י:קשת ישבר. לפי שראו כי שבר קשת גוג ומגוג וקצץ חניתם:
פסוק י:עגלות ישרוף באש. ר"ל בחרון אף או כמשמעו כמו שנאמר אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו:
פסוק יא:הרפו. הוא דברי השם אל האומות הרפו ממעשים רעים ודעו כי אני אלהים והיכולת בידי להקים ולהשפיל:
פסוק יא:ארום בגוים. עתה אהיה רם בגוים ובכל הארץ, כי עד עתה לא הכירוני:
פסוק יב:יי. אז יאמרו ישראל ה' צבאות עמנו שהצילנו מיד העמים: