א לַמְנַצֵּ֥חַ לִבְנֵי־קֹ֑רַח עַֽל־עֲלָמ֥וֹת שִֽׁיר׃ ב אֱלֹהִ֣ים לָ֭נוּ מַחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֝צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד׃ ג עַל־כֵּ֣ן לֹא־נִ֭ירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ וּבְמ֥וֹט הָ֝רִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּֽים׃ ד יֶהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים בְּגַאֲוָת֣וֹ סֶֽלָה׃ ה נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר־אֱלֹהִ֑ים קְ֝דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃ ו אֱלֹהִ֣ים בְּ֭קִרְבָּהּ בַּל־תִּמּ֑וֹט יַעְזְרֶ֥הָ אֱ֝לֹהִ֗ים לִפְנ֥וֹת בֹּֽקֶר׃ ז הָמ֣וּ ג֭וֹיִם מָ֣טוּ מַמְלָכ֑וֹת נָתַ֥ן בְּ֝קוֹל֗וֹ תָּמ֥וּג אָֽרֶץ׃ ח יְהוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ ט לְֽכוּ־חֲ֭זוּ מִפְעֲל֣וֹת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֖ם שַׁמּ֣וֹת בָּאָֽרֶץ׃ י מַשְׁבִּ֥ית מִלְחָמוֹת֮ עַד־קְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ קֶ֣שֶׁת יְ֭שַׁבֵּר וְקִצֵּ֣ץ חֲנִ֑ית עֲ֝גָל֗וֹת יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ יא הַרְפּ֣וּ וּ֭דְעוּ כִּי־אָנֹכִ֣י אֱלֹהִ֑ים אָר֥וּם בַּ֝גּוֹיִ֗ם אָר֥וּם בָּאָֽרֶץ׃ יב יְהוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
עַל עֲלָמוֹת. שֵׁם שֶׁל כְּלִי שִׁיר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א טו:כ):
פסוק ג:
בְּהָמִיר אָרֶץ. לֶעָתִיד לָבוֹא, בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה״ (ישעיה נא:ו). רָאוּ בְּנֵי קֹרַח נֵס שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם, שֶׁנִּבְלְעוּ כָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם וְהֵם עָמְדוּ בָּאֲוִיר, וְאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁדּוּגְמַת הַנֵּס הַזֶּה יִהְיֶה עָשׂוּי לָהֶם לֶעָתִיד (סנהדרין קי.):
פסוק ד:
יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו. יְגָרְשׁוּ רֶפֶשׁ וְחֹמֶר וָטִיט (ישעיהו נז:כ) כְּמִשְׁפָּטָם, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ ״מֵעַי חֳמַרְמָרוּ״, (איכה א:כ) רגורזרונ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:
יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ. שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּזְכָּר בְּרֹאשׁ הַמִּזְמוֹר (תהלים מו:ב):
פסוק ה:
נָהָר פְּלָגָיו. שׁוֹשְׁרוֹיִישִׁיל״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ה:
נָהָר. גַּן עֵדֶן (בראשית ב:י):
פסוק ו:
לִפְנוֹת בֹּקֶר. לְקֵץ הַגְּאֻלָּה:
פסוק ז:
הָמוּ גוֹיִם. לְשׁוֹן ״הוֹמֶה״ (מלכים א א:מא):
פסוק ז:
תָּמוּג. תָּמֵס, כֵּן פָּתַר מְנַחֵם (שמות טו:טו) ״נָמֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי כְנָעַן״, וְכֵן (יחזקאל כא:כ) ״לָמוּג לֵב״, אֲבָל דּוּנָשׁ פָּתַר אוֹתָם לְשׁוֹן הֲנָעָה, וְכֵן (שמואל א יד:טז) ״הֶהָמוֹן נָמוֹג וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם״ וְכֵן כֻּלָּם:
פסוק ט:
אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת. אֲשֶׁר שָׂם אַרְצוֹת הַגּוֹיִם שְׁמָמָה:
פסוק י:
מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת. מֵעָלֵינוּ:
פסוק י:
עַד קְצֵה הָאָרֶץ. שֶׁכָּל אַרְצוֹת הַגּוֹיִם יִהְיוּ עִמָּנוּ בְּשָׁלוֹם:
פסוק י:
קֶשֶׁת. הַגּוֹיִם יְשַׁבֵּר:
פסוק י:
עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. רִכְבֵי מִלְחָמוֹת:
פסוק יא:
הַרְפּוּ. עַצְמְכֶם מִלָּבוֹא עוֹד עַל יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק יא:
וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים. שֶׁאֶעֱשֶׂה דִּין בָּכֶם:
פסוק יא:
אָרוּם בָּאָרֶץ. אֶתְרוֹמֵם בְּנִקְמָתִי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בַּגּוֹיִם: