פסוק א:אל תשחת. על כי היה קרוב להיות נלכד אז ביד שאול התפלל ואמר אל תשחיתני:
פסוק א:במערה. להסתר עצמו במערה:
פסוק ב:חנני אלהים חנני. הכפל לחזק כדרך הצועק שכופל דבריו:
פסוק ב:עד יעבור. כאומר הן ידעתי אף אחר שאנצל עתה מידו ירדוף שוב אחרי ואני אחסה בך עד אשר יעבור ההוות מכל וכל:
פסוק ג:עליון. היושב בשמים ממעל וידו על העליונה:
פסוק ג:גומר. המשלים לגמור מה שהבטיח עלי:
פסוק ד:חרף שאפי סלה. מחרפת שואפי יושיעני לעולם:
פסוק ד:ואמתו. ואמתת הבטחתו:
פסוק ה:נפשי בתוך לבאים. נפשי שוכנת בין בני אדם הטורפים כלבאים ואני שוכב בין אנשים השורפים כלהב אש ופניהם כחנית וחצים:
פסוק ה:חרב. ממית בלה״ר כחרב חדה:
פסוק ו:רומה. ר״ל עשה בהם נקם ובזה ירומם תפארתך על השמים ועל הארץ יראה כבודך כי כשהשם עושה דין ברשעים הוא מתרומם ומתנשא:
פסוק ז:רשת. הנקם יהיה שהרשת אשר הכינו במקום מדרך רגלי וכ״א מהם כפף נפשי להורידני בה וחפרו לפני בור שאפול בה אני הנה בהמקום הזה עצמו יפלו בתוכה לעולם:
פסוק ח:נכון. לבי נכון לבטוח באלהים וכמו שנכון לבי כן יעזור לי ואשירה על התשועה:
פסוק ט:עורה. אז אדבר אל נשמתי עורה כבודי לדבר בשיר ועורה הנבל וכנור לנגן בהם בעת אעירה השחר להודות לה׳:
פסוק י:אודך בעמים. לפרסם שבחיך:
פסוק יא:כי גדול וגו׳. החסד והאמת הנעשה לי גדלה עד השמים ומהראוי לפרסם אותו:
פסוק יב:רומה. אז ירומם תפארתך על השמים ויראה כבודך על כל הארץ בעבור גודל התשועה: