פסוק א:האמנם. אמר זה כנגד אבנר בן נר ושאר שרי שאול שהיו שופטים בדוד כדין מורד במלכות והם אומרים כי בדין היה רודף שאול אחריו להמיתו, כי אלו היו הם מונעים אותו לא היה שאול רודף אחריו:
פסוק א:ואלם. פירושו קיבוץ אמר שתתקבצו לשפוט על משפטי ועל משפטי בני אדם שהם עשוקים כמוני אם באמת תדבקון צדק ותשפט משרים לא תעשו כן:
פסוק ג:עולות בוי"ו נחה כמו עולות הוי"ו נעה מן עול:
פסוק ג:אף. כלומר אע"פ שהלב בעל המחשבה ואינו בעל המעשה מ"מ כל כך יחשוב לבבכם העול תמיד כאילו הוא פועל אותו בארץ:
פסוק ג:חמס ידיכם תפלסון. והחמס שתעשו בידיכם תשמיעו בארץ ותטעימוה לבני אדם בטענות חזקות כאלו נעשה בפלס ובמשקל ביושר:
פסוק ד:זרו. פעל עבר מנחי העי"ן, כלומר תולדותם לעשות מעשה זר ורעות ולכן תעו מבטן והוא כפל ענין במלות שונות:
פסוק ה:חמת. רשעם ניכר שמטילים ארס מפיהם ומפניהם בהתרגזם כמו הנחש שמטיל ארס:
פסוק ה:למו כמו פתן חרש. אמר שהם כמו הנחש והוא הפתן הקשה החרש שיאטי' אזנו מלשמוע לחש ידוע לנחש שלא יזיק וכאלו הוא חרש וכאלו יאטם אזנו שלא ישמע מה שלוחשים לו:
פסוק ו:אשר חובר חברים. מי שיודע חכמת הלחש וחכמת חברים עושה מעשים שבהם יועיל הלחש:
פסוק ו:מחובם. שהוא מאוד חכם בהם ואפי' הוא לא יועילו בו מעשיו כי אלה האנשים לא ישמעו לקול הצדיק במשפט:
פסוק ז:אלהים. לפי שאמר במזמור למעלה שניהם חנית וחצים אמר הרס שנימו שלא יזיקוני דבריהם הרעים:
פסוק ח:ימאסו. האל"ף במקום אות הכפל והוא כמו ימססו ועל דרך וימס לבב העם ר"ל שיהיו בטלים:
פסוק ח:ידרך חציו. כל אחד מהם ידרוך קשתו להרע לי והחצי' ההם הם דבריהם הרעים והקשת הוא הפה:
פסוק ט:כמו. ויהיו כמו השבלול שהולך ונמס:
פסוק ט:תמס. בשקל תבל הוא שם מפעלי הכפל מסס ושבלול הוא שרץ הנקרא בלע"ז לימ"שא:
פסוק ט:נפל אשת בל חזו שמש. ויהיו כמו נפל האשה כי זה וזה לא ראו שמש השבלול שהוא מתכסה בתוך קליפתו שהיא לו כמו לבוש וכן הנפל:
פסוק י:בטרם יבינו סירותיכם. ענין דוד נאמר דרך משל למהירות אבדם מן העולם אמר בטרם שירגישו הסירות מאש האטד אשר תחתיהם שהוא אש שאי לו קיימא:
פסוק י:כמו חי כמו חרון ישערנו. כמו שהבשר אשר בסירותם עודנו חי כי לא הרגישו הסירות מחמימות האטד ולא נתבשל הבשר כן יבא להם חרון פתאום בעודם בשלותם וישער כל אחד מהם:
פסוק יא:ישמח. אז בבא להם חרון האף:
פסוק יב:ויאמר. אז יאמר כל האדם כי יש פרי לצדיק ממעשיו הטובים שעשה שיראה נקמתו באויביו ויאמרו כי יש אלהים שופטים בארץ לפי שתדונם ולא כמו שיחשבו כי אין ה' רואה:
פסוק יב:שופטים. לשון רבים דרך כבוד כמו אלהים קדושים הוא או אמר אלהים שופטים על המלאכים שהם שופטים בשליחות האל וברצונו: