א לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֗ת לְדָוִ֥ד מִכְתָּֽם׃ ב הַֽאֻמְנָ֗ם אֵ֣לֶם צֶ֭דֶק תְּדַבֵּר֑וּן מֵישָׁרִ֥ים תִּ֝שְׁפְּט֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃ ג אַף־בְּלֵב֮ עוֹלֹ֪ת תִּפְעָ֫ל֥וּן בָּאָ֡רֶץ חֲמַ֥ס יְ֝דֵיכֶ֗ם תְּפַלֵּֽסֽוּן׃ ד זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב׃ ה חֲמַת־לָ֗מוֹ כִּדְמ֥וּת חֲמַת־נָחָ֑שׁ כְּמוֹ־פֶ֥תֶן חֵ֝רֵ֗שׁ יַאְטֵ֥ם אָזְנֽוֹ׃ ו אֲשֶׁ֣ר לֹא־יִ֭שְׁמַע לְק֣וֹל מְלַחֲשִׁ֑ים חוֹבֵ֖ר חֲבָרִ֣ים מְחֻכָּֽם׃ ז אֱ‍ֽלֹהִ֗ים הֲרָס־שִׁנֵּ֥ימוֹ בְּפִ֑ימוֹ מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ ׀ יְהוָֽה׃ ח יִמָּאֲס֣וּ כְמוֹ־מַ֭יִם יִתְהַלְּכוּ־לָ֑מוֹ יִדְרֹ֥ךְ חצו (חִ֝צָּ֗יו) כְּמ֣וֹ יִתְמֹלָֽלוּ׃ ט כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃ י בְּטֶ֤רֶם יָבִ֣ינוּ סִּֽירֹתֵיכֶ֣ם אָטָ֑ד כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃ יא יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע׃ יב וְיֹאמַ֣ר אָ֭דָם אַךְ־פְּרִ֣י לַצַּדִּ֑יק אַ֥ךְ יֵשׁ־אֱ֝לֹהִ֗ים שֹׁפְטִ֥ים בָּאָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
מִכְתָּם. שֵׁם נְעִימוּת שִׁיר:
פסוק ב:
הַאֻמְנָם. לְשׁוֹן אֱמוּנָה הוּא:
פסוק ב:
הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן וְגוֹ׳. מִזְמוֹר זֶה אָמַר עַל שֶׁבָּא אֶל הַמַּעְגָּל אֲשֶׁר שָׁאוּל שׁוֹכֵב שָׁם, וְלָקַח אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַצַּפַּחַת וְהָלַךְ לוֹ, וְקָרָא: ״הֲלֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר״ (שמואל א כו:יד), כְּלוֹמַר: הֲלֹא יֵשׁ לְךָ עַתָּה לְהוֹכִיחַ לְשָׁאוּל וּלְהַרְאוֹתוֹ, שֶׁעַל חִנָּם הוּא רוֹדְפֵנִי; שֶׁאִלּוּ רָצִיתִי הֲרַגְתִּיו. וְכָךְ אָמַר בְּשִׁירוֹ: הַאֻמְנָם נֶאֱלַם מִפִּיכֶם הַצֶּדֶק שֶׁהָיָה לָכֶם לְדַבֵּר, וְהַמֵּישָׁרִים שֶׁהָיָה לָכֶם לִשְׁפֹּט הַצֶּדֶק אֲשֶׁר תְּדַבֵּרוּן:
פסוק ג:
אַף בְּלֵב עוֹלוֹת תִּפְעָלוּן. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּלְבַבְכֶם אַתֶּם חוֹרְשִׁים רָעָה לִפְעוֹל עָוֶל:
פסוק ג:
עוֹלוֹת. כְּמוֹ עֲוָלוֹת, כַּאֲשֶׁר יֵאָמֵר מִן שׁוֹר – שְׁוָרִים, וּמֵעִיר – עֲיָרִים: ״וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם״ (שופטים י:ד), שֶׁהֵם לְשׁוֹן עִיר וְקִרְיָה:
פסוק ג:
בָּאָרֶץ חֲמַס יְדֵיכֶם תְּפַלֵּסוּן. בְּתוֹךְ הָאָרֶץ אַתֶּם מַכְרִיעִים חֲמַס יְדֵיכֶם, עַד שֶׁהוּא שׁוֹקֵל מִשְׁקָל רַב. תְּפַלֵּסוּן קוֹנְטֶרְפֵּיי״שׁץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:
זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. מִמְּעֵי אִמָּם הֵם נַעֲשִׂים זָרִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה עֵשָׂו: ״וַיִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ״ (בראשית כה:כב):
פסוק ד:
זֹרוּ. נָזוֹרוּ, כְּמוֹ ״שֹׁמּוּ שָׁמַיִם״ (ירמיהו ב:יב), ״וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ״ (בראשית מט:כג), ״רֹמּוּ מְעָט״ (איוב כד:כד), כֻּלָּן לְשׁוֹן נִפְעֲלוּ:
פסוק ה:
חֲמַת לָמוֹ. אֶרֶס יֵשׁ לָהֶם לַהֲרוֹג אֶת הַבְּרִיּוֹת כִּדְמוּת הַנָּחָשׁ:
פסוק ה:
כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ. הַנָּחָשׁ, כְּשֶׁהוּא מַזְקִין, נַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בְּאָזְנוֹ אַחַת וְאוֹטֵם הַשֵּׁנִית בֶּעָפָר, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֶת הַלַּחַשׁ, כְּשֶׁחַבָּר מַשְׁבִּיעוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיק:
פסוק ו:
אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע וְגוֹ׳. מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו, וְאוֹטֵם אָזְנוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים:
פסוק ו:
חוֹבֵר חֲבָרִים. שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְחוֹשׁ אֶת הַנְּחָשִׁים (שבת קנג:):
פסוק ז:
מַלְתְּעוֹת. שִׁנַּיִם הַפְּנִימִיּוֹת, שֶׁקּוֹרִין מייש״ליש בְּלַעַ״ז:
פסוק ח:
יִמָּאֲסוּ. לְעַצְמָם שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים בְּעֵינֵיהֶם מִדְּאָגָה, וּכְמוֹ בַמַּיִם יִתְהַלָּכוּ. דּוּגְמָתוֹ (יחזקאל כא:יב) ״כָּל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם״ מִדְּמָעוֹת (ס״א אינו):
פסוק ח:
יִדְרֹךְ חִצָּיו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֶגְדָּם, כְּדֵי שֶׁיִּתְמוֹלְלוּ. יִתְמוֹלְלוּ שיאנ״ט פרוייאיי״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ט:
שַׁבְּלוּל. יֵשׁ פּוֹתְרִין לימצ״א בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ פּוֹתְרִין כְּמוֹ ״שִׁבֹּלֶת מַיִם״ (תהלים סט:ג), וְכָפַל הַלָּמֶ״ד כְּמוֹ מִן ״יִמַּל קְצִירוֹ״ (איוב יח:טז), ״יְמוֹלֵל״ (תהלים צ:ו):
פסוק ט:
תֶּמֶס. נָמֵס וְהוֹלֵךְ, תֶּמֶס שֵׁם דָּבָר הוּא, הַמֵּ״ם יְסוֹד וְעִקָּר הוּא, וְהַתָּי״ו בּוֹ יְסוֹד נוֹפֵל, כְּמוֹ תָּי״ו שֶׁל ״תֶּבֶל עָשׂוּ״ (ויקרא כ:יב):
פסוק ט:
נֵפֶל אֵשֶׁת. טַלְפָּ״א בְּלַעַ״ז, שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם, וְהִיא ״תִּנְשֶׁמֶת״ (ויקרא יא:ל) דִּמְתַרְגְּמִינָן ״אֲשׁוּתָא״, כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ (מועד קטן ו:). וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: נֵפֶל שֶׁל אִשָּׁה. כְּמוֹ ״אֵשֶׁת הַזִּמָּה״ (יחזקאל כג:מד), וְיֵשׁ תָּי״ו בְּלֹא דְבֵקוּת כְּמוֹ ״עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ״ (משלי ד:ט), כְּמוֹ נֵפֶל שֶׁל אִשָּׁה שֶׁלֹּא חָזוּ הַנְּפָלִים שֶׁמֶשׁ. וְלַלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן הֲוֵי נֵפֶל וְאֵשֶׁת כְּמוֹ ״וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף״ (ירמיה יא:יט) שֶׁהוּא כְּמוֹ כֶּבֶשׂ וְאַלּוּף, וּפֵירֵשׁ מְנַחֵם כְּכֶבֶשׂ וְאַלּוּף הוּא שׁוֹר, אַף כָּאן נֵפֶל וְאֵשֶׁת (צִוָּה לְהַגִּיהַּ ס״א אינו):
פסוק י:
בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִירוֹתֵיכֶם אָטָד. אֲשֶׁר בְּטֶרֶם יֵדְעוּ קוֹצִים רַכִּים שֶׁלָּכֶם לִהְיוֹת אֲטָדִים קָשִׁים, כְּלוֹמַר: עַד שֶׁלֹּא יִגְדְּלוּ בְּנֵי הָרְשָׁעִים:
פסוק י:
כְּמוֹ חַי כְּמוֹ חָרוֹן. כְּלוֹמַר: בִּגְבוּרָה וּבְחֹזֶק וּבְחָרוֹן יִסְעָרֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק י:
חַי. לְשׁוֹן גְּבוּרָה:
פסוק יב:
וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק. וְאָז יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת: וַדַּאי יֵשׁ פֵּרוֹת וְתַשְׁלוּם שָׂכָר בְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, שֶׁנָּקַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְמָתָם:
פסוק יב:
יֵשׁ אֱלֹהִים. דַּיָּן, שׁוֹפֵט רְשָׁעִים בָּאָרֶץ: