פסוק ב:את ארם נהרים. את זה נקוד סגו"ל והוא במאריך בלא מקף והוא שלא כמנהג:
פסוק ב:בגיא מלח שנים עשר אלף. ובס' שמואל אומר שמנה עשר אלף ובדה"י אומר הכה את אדום בגיא המלח שמנה עשר אלף, נראה שמלחמת אדום היתה כשהיתה מלחמת ארם כי כן כתוב בהצותו את ארם נהרים וישב יואב ויך את אדום ומאדם ומאדום נפלו שמנה עשר אלף ואמר בספר שמואל ארם ור"ל ואשר עמהם והם אדום. ובאומרו בדה"י אבישי עשה המלחמה תחילה והכה בהם שמנה עשר אלף ובזה הספר אמר יואב ואמר שנים עשר אלף, אבישי עשה המלחמה תחלה והכה בהם ששת אלפים ואח"כ יואב הכה בהם י"ב אלף וזהו שאמר וישב יואב כלומר שב אח"כ יואב אחר אבישי ולפי שהיה אבישי תחילת המלחמה זכר כל י"ח אלף על שמו ובספ' שמואל זכר המלחמה בשם דוד כי הוא העיקר:
פסוק ג:אלהים. כשהלך הדרעזר מלך צובא ולקח מא"י הסמוך לפרת לפיכך אמר זנחתנו פרצתנו שפרץ מלך ארם בארצינו ואין זה אלא שאתה זנחתנו אנפת בנו ואתה תשובב לנו תשוב אלינו ברחמיך:
פסוק ד:פצמתה. הוא ענין פתיחה ובקיעה ובעת הרעש תפתח הארץ ותבקע, ודימה כבוש הערים מא"י כאלו רעשה הארץ ונבקעה אתה הוא שפצמתה ואתה תרפה שבריה:
פסוק ד:כי מטה. לנפול ולהיותם הפוכה אם לא תעמידנה אתה ונכתב רפה בה"א במקום אל"ף:
פסוק ה:הראית. כשנצחונו אויבינו באו בארצינו כאלו הקשיתנו יין תרעלה והנה חסר הנסמך כי המשפט יין יין התרעלה:
פסוק ו:להתנוסס. להתגדל על אויבינו להרים נסנו עליהם:
פסוק ו:מפני קושט סלה, מפני אמיתך שאמרת להושיב עמך על אדמתם בשלום:
פסוק ז:למען. האויבים חושבים כי ימינך אינה יכולה להצילנו מידם וכאלו ימינך אינה יכולה לפיכך הושיעה ימינך כדי שיחלצו ידידיך ועננו בתפלה זאת:
פסוק ח:דבר ברוח קדשו. להיות ממלכת ישראל לי:
פסוק ח:אלחקה שכם. יאמר המקומות האלה לפי שהיו בחלק אפרים ולפי שהמליך אבנר איש בושת בן שאול בארץ הגלעד לפיכך אמר אלהים דבר בקדשו כי על ישראל אמלוך וכן עשה שהמליכני על הכל:
פסוק ח:אחלקה ואמדד. ר"ל שהכל יהיה ברשותו:
פסוק ט:מנשה. זכר אפרים כי הם כל ישרא זולת שבט יהודה וטעם יהודה מחוקקי כי המלך יקרא מחוקק, והמלכות מיהודה הוא כלומר יהודה שלי בכל עת, והואיל וה' יתעלה הוליכני על כל ישראל הצילם על ידי מיד שוסיהם:
פסוק י:סיר רחצי. כלי תשמישי יהיה שאעשה בהם כרצוני ופי' סיר הכלי שישפוך אדם בו מי רחיצת הכלים לפיכך אמר סיר רחצי לא סיר שמבשלין בו:
פסוק י:אשליך נעלי. שיהא מרמס רגלי ובכלל אדום היה ארם ואע"פ שלא זכרו כי ביחד היו במלחמה:
פסוק י:עלי פלשת התרועעי. דרך גיזום כלומר ותראה מה יקרה באחרית, או דרך לעג כיון שהכניעם אמר התרועעי כמו שהיית עושה בתחילה לא תעשה כי כבר נכנעת תחתי וזהו שאמר במזמור הדומה אשר בספר החמישי עלי כפשת אתרועעי היא התרועעה מתחילה אבל עתה אתרועעה אני עליה:
פסוק יא:עיר מצור. כמו עיר מבצר:
פסוק יא:מי יובילני. לערי הגוים האלה המצורות אשר כבשתי עד אשר נכנעו תחתי בפלשתים ובמואב ובאדום:
פסוק יא:מי נחני עד אדום. להכניעה תחתי מי עשה זה האל יתב' זהו שאמר:
פסוק יב:הלא אתה שזנחתנו. קודם לכן בהתגברם עלינו ולא היית יוצא בצבאותינו, עתה כשרצית בנו נתת אותם תחתינו כי איך הי' בנו כח לכבוש הגזים האלה ואנחנו מעט והם רבים אם לא בעזרתך:
פסוק יג:הבה. וכמו שעזרתנו עד הלום כן תעזרנו מכל צרה שתזמן כי תשועת אדם שוא היא:
פסוק יג:ועזרת. בתי"ו כמו בה"א כי תבא תי"ו שלא בסמיכות לפעמים:
פסוק יד:באלהים נעשה חיל. אם אויבי רבים נעשה חיל וצבא באלהים:
פסוק יד:יבוס. כמו בוסו בטיט חוצות: